ילדים חסרי מנוח

הפרעות קשב וריכוז, כמו גם "מופרעות", הן מגיפה מודרנית. האם אנו יותר מודעים מאשר בדורות הקודמים? האם זו אופנה? האם מפני שאנו חיים בתקופה תוססת, אינטנסיבית מהירה וקצבית - יש לכך השפעה על ילדינו?

ילד ממוצע בחיים המודרניים מבלה מעט זמן עם הוריו, העסוקים בקריירה, מירוץ מטורף אחרי סמלי סטטוס כסף ויוקרה. לילד בן זמננו, לרוב, אין הזדמנויות לפרוק מרץ, לרוץ, לקפוץ ולשחק בחוץ, כפי שהיה לנו בילדותינו, במשחקי רחוב ובתנועת הנוער. בנוסף, המזון המהיר, המהונדס, רווי צבעי מאכל, חומרים משמרים, והרבה הרבה סוכר, אוכל מוכן למיקרוגל, כל אלה ידועים כגורמים מזיקים, כאשר כבר קיימת נטייה להפרעות קשב וריכוז.

בהגדרה, ילדים שקשה להם לשבת בשקט, להתרכז, להקשיב, להכין שיעורים ולשלוט בדחפים - מוגדרים כ"סובלים מהפרעות קשב וריכוז". כפי שמכינים היום ארוחה ע"י מזיגת מים רותחים לכוס "מנה חמה", כך מנסים לפתור "ביעילות" ובמהירות בעיות התנהגות של ילדים, במקום לעשות עבודה אמיתית: טיפול התנהגותי, מתן תשומת לב, שינוי בתפריט, מגע אוהב וטיפול הוליסטי.

ילדים כאלה יכולים לפתח בנוסף דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, חרדה, דכאון ורגשי אשמה. ריטלין ניתן היום ל-7% מהילדים בארה"ב. קרוב לוודאי שזה המצב גם אצלנו, אך בעולם בו מיליוני אנשים נוטלים פרוזק, מה לנו כי נלין על ריטלין?

נשאלת השאלה האם ניתן להדביק בצורה אוטומטית תווית הפרעת קשב וריכוז על כל התנהגות חריגה של ילדים? האם יתכן שמדובר בילדים חכמים ומבריקים המפריעים מפני שמשעמם להם? ושאלת השאלות - האם אבחנה רפואית המאומתת רקע ביולוגי מחייבת נטילת ריטלין?

הריטלין הוא סם כימי, המסמם את הילד, גורם לו לשקט, התנהגות נורמלית של ישיבה, ריכוז וכד', אך לא באמת מטפל בגורמים, אשר כפי שציינתי יכולים להיות קשורים בהורים. סימני הגמילה מריטלין דומים לסימני גמילה מסמים, ובארה"ב, ילדים ונערים שביצעו פשעים חמורים היו בגמילה מריטלין. הטיפול האמיתי כאמור דורש התייחסות למשפחה, טיפול רב מערכתי כולל תזונתי, בעיקר הוצאת צבעי מאכל, חומרים משמרים, שוקולד, קקאו וקולה, שכולם חומרים ממריצים, סוכרים המשפיעים על ילדים לרעה הרבה יותר מאשר על מבוגרים, וגורמים להם לעצבנות, חרדה ודריכות.

מומלץ גם לערוך בדיקת אלרגיות - היום מכירים בכך שמזונות מסויימים כמו חיטה, בוטנים, שוקולד ואחרים עלולים להחמיר נטייה להפרעות קשב וריכוז. יש גם לבדוק מחסור בויטמינים, בעיקר ממשפחת ה-B. חוסר ברזל למשל עלול לגרום לפיזור נפש ולעייפות. כמו כן, מומלץ להוסיף חומצות שומן המצויות בשמן דגים.

תחילה, על ההורים לבדוק בכנות עם עצמם את הגורמים שציינתי בראשית דברי. אני מאמינה גדולה שסבלנות, אהבה וקבלת הילד יועילו יותר מאשר אלף תרופות. פירוט תמציות שעשויות להתאים:

במקרים קשים של הרגשה "אני יוצאת מדעתי", "אני מרגיש שאני עלול לאבד שליטה ולעשות דברים איומים" - הן להורה והן לילד, יש לקחת cherry plum. תמצית זו מתאימה לילדים הנוטים להתפרץ, לאבד שליטה, לגלות גילויי זעם ואלימות ודחף להזיק.

למצב בו ההורה חש תבוסה, כישלון ("ניסיתי הכל, שום דבר לא עוזר"), יש ליטול תמצית gentian, המסלקת תחושת תבוסתנות ונותנת בטחון עצמי ואמון ביכולת. כמובן שהיא מתאימה גם לילד, אם זו תחושתו.

התמצית שנחשבת קלאסית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז היא - impatiens -לחוסר סבלנות, הכל מהר ובחפזון, נעים בחוסר שקט, מתופפים בידיים וברגליים, זזים בכסא, מזג רע ועצבני. תרופה זו מביאה שלוות נפש ואפקט של רוגע וסבלנות.

התמצית הבאה היא holly - התמצית מיועדת לרגשות שליליים כמו קנאה, שנאה, כעס וחשדנות. תמצית זו מתאימה לילדים ששונאים את כל העולם ומלאים כעס. תמצית הholly- מרככת ועוטפת את הלב, ועוזרת להיפטר מרגשות שליליים.

Pine - תמצית האורן מתאימה לרגשי אשמה. הורים המאשימים את עצמם בכל מה שהשתבש, יוכלו להעזר בתמצית זו, כמו גם הילדים, אם זה מצבם.

Larch - תמצית זו מיועדת לרגשי נחיתות, חוסר בטחון וחוסר אמונה בעצמי ("אני לא יכול"). התמצית עוזרת לחזק אומץ, התמדה, בטחון ואמונה ביכולותי. התמצית מתקנת מצב של דימוי עצמי ירוד, וכמובן, במקביל יש לעודד ולחזק את הילד גם ע"י היגדים חיוביים.

Chestnut bud - ניצן הערמון היא התמצית הקלאסית לקשיי למידה. טיפוס זה חוזר שוב ושוב על אותן השגיאות ולא לומד מהתנסות קודמת. הסיבות יכולות להיות: פזיזות, חוסר ריכוז, העדר יכולת התבוננות, וכך נוצר מצב שהילד נתקל שוב ושוב באותה המשוכה. התמצית עוזרת להתמקד בבעיות, ובכך מביאה ללמידה יעילה.

הנה כי כן, אין תרופה או נוסחה אחידה המתאימה לכל הילדים (וההורים). הטיפול, כאמור, צריך להיות משולב, רב מערכתי ודורש השקעה, מאמץ, סבלנות ובעיקר אהבה.

למידע נוסף בנושא - לחצו כאן

בואו לדבר על זה בפורום רפואה משלימה לתינוקות, ילדים ונוער, בפורום יחסי הורים ילדים ובפורום נטורופתיה.