פלאי המערכת החיסונית

המערכת החיסונית הינה רשת סבוכה של תאים, רקמות ואיברים בגוף האדם. הרשת הזו פועלת אצל האדם בתיאום מופלא כדי להגן עליו מפני פולשים 'זרים', שהם בעיקר 'מיקרובים' (חיידקים, וירוסים, פרזיטים ופטריות). כאשר המערכת החיסונית פגועה ופועלת ברמה נמוכה יותר, נוצרות ומתפתחות "מחלות חסר חיסוני" מולדות (בילדים) או נרכשות (במבוגרים). חסר חיסוני נרכש יכול ללוות מחלות ממאירות ויכול להיות גם תוצאה של טיפולים כימותרפיים ואחרים, המדכאים את המערכת החיסונית. אחד הביטויים הקליניים השכיחים והחשובים של המחלות הללו הוא התרחשות יתר של זיהומים מסוגים שונים.

המערכת החיסונית היא מהמורכבות ביותר בגוף. היא מסוגלת להכיר ולזכור מיליונים של 'אויבים' ו'תוקפים' שונים ובתגובה - ליצור ולהפריש מיליונים של חלבונים שונים, המיועדים לתקוף ולהילחם באותם 'אויבים'.

ה'אויבים' הם ברוב המקרים 'זרים' (המגיעים מחוץ לגוף). אולם, במקרים מסוימים, תוקפת המערכת החיסונית גם את התאים והחלבונים של הגוף עצמו וגורמת ע"י כך להיווצרות מחלות, הנקראות "מחלות חיסון עצמי" (אוטואימוניות), כמו: צורות שונות של דלקות מפרקים - (ארתריטיס), סוכרת בילדים ומחלת לופוס.

מיליוני התאים המרכיבים את המערכת החיסונית ומיליוני המולקולות המופרשות על ידם, מושפעים גם ע"י מערכות אחרות בגוף (כמו, למשל, מערכת העצבים ומערכת ההורמונים). זוהי השפעה הדדית, כי גם המערכת החיסונית עצמה משפיעה על מערכות אחרות בגוף.

חלבוני מערכת החיסון (כמו כל החלבונים בגוף), תלויים בייצורם באבני בניין, שחלקן מסופקות אך ורק ע"י תזונה נכונה. מובן איפוא, שתיפקוד תקין של המערכת החיסונית תלוי במכלול של גורמים בגוף ומחוצה לו, וזאת פרט להשפעה המרכזית והחשובה של הגנים, המועברים בתורשה ומבקרים את פעילות המערכת החיסונית.

אם המערכת החיסונית התקינה יודעת לפעול כל כך טוב כנגד 'מיקרובים', מדוע אנחנו נזקקים לחיסונים?

החיסונים מכינים את המערכת החיסונית להתקפה צפויה של 'מיקרובים' וע"י כך, מאפשרים לה להתמודד בצורה טובה, יעילה ומהירה יותר, כאשר תגיע ההתקפה. החיסון מורכב מ'מיקרוב' מוחלש או מומת המוזרק לגוף, מעורר את המערכת החיסונית, אך איננו גורם למחלה בשל היותו מוחלש או מומת. בכך אנחנו גורמים לחיסון האדם, שמשמעותו היא, שהמערכת החיסונית שלו מכירה כבר את ה'מיקרוב' המסוים, כפי שהייתה מכירה אותו אילו חלה 'ממש' במחלה. ואז, כאשר האדם מחוסן ומגיעה התקפת וירוסים, הם מוצאים את המערכת החיסונית מוכנה לקראתם והיא תוקפת אותם מיד. זאת, בניגוד למצב בו האדם איננו מחוסן, ואז בהגיע ההתקפה, המערכת החיסונית 'מופתעת' והיא צריכה להתמודד עם הווירוס מהתחלה. בפועל זה אורך זמן ובינתיים, יכול האדם לחלות. החיסון מונע ברוב המקרים את התפתחות המחלה. חשוב לציין, שגם תחלואה 'טבעית' במחלה זיהומית, בייחוד ויראלית, גורמת לכך שהאדם יהיה מחוסן ולא יחלה שנית.

כפי שכבר צויין, המפתח למערכת חיסונית בריאה הוא יכולתה המופלאה להבחין בין התאים והחלבונים של הגוף (ה'עצמי') לבין תאים וחלבונים זרים (ה'לא עצמי'), לחיות בשלום עם ה'עצמי' ולתקוף את ה'זר'.

כל חומר שיכול לעורר את המערכת החיסונית לפעול ולתקוף נקרא אנטיגן. הוא יכול להיות חלק מווירוס או מחיידק או תאים מאדם אחר, שאיננו תאום זהה. זה מסביר, למשל, מדוע שתלים (כמו כיליה, כבד וכד') עלולים להידחות ע"י המערכת החיסונית. כאשר המערכת החיסונית טועה ומזהה את ה'עצמי' כ'זר', וכתוצאה מכך תוקפת תאים ורקמות של הגוף עצמו - נוצרות "מחלות חיסון עצמי" (כאמור לעיל).

קיימות גם צורות אחרות של פעילות שגוייה ועודפת של המערכת החיסונית, בהן היא פועלת כנגד חומרים זרים שאינם מזיקים, כמו אבקנים של עצים או קרדית אבק הבית. כתוצאה מכך, מתפתחות המחלות האלרגיות, והחומר כנגדו מתפתחת התגובה החיסונית נקרא אלרגן.

בשל יחסי הגומלין ההדוקים בין המערכת החיסונית לבין מערכות אחרות בגוף וההשפעה הדדית ביניהן - פגיעה במערכת אחת יכולה להשפיע גם על האחרות. ידוע היטב, למשל, שמערכת העצבים והמערכת החיסונית קשורות זו לזו במספר דרכים. במצב של מתח נפשי (stress) נשלחים מסרים מהמוח אל בלוטות יתרת הכיליה (אדרנל). הן מצידן, מפרישות בתגובה הורמונים, הקרויים 'הורמוני דחק'. ההורמונים הללו עלולים, בין השאר, להחליש ולדכא את התגובה ההגנתית של נוגדנים ותאים של המערכת החיסונית, וכתוצאה מכך הגוף נחשף למחלות.

המוח גם מסוגל לשלוח ישירות מסרים אל תאים ורקמות של המערכת החיסונית באמצעות סיבי עצב המתקשרים אליהם. בצורה כזו יכולה גם שינה טובה או לחילופין, חסר בשעות שינה, להשפיע על תיפקוד המערכת החיסונית. קיימים מחקרים המראים, שחסך בשינה מחליש תגובות חיסוניות הגנתיות ולכן יכול לחשוף את הגוף למחלות, בייחוד מחלות זיהומיות. שינה טובה ומספקת, מפחיתה מתח, וכתוצאה מכך מפחיתה את כל התוצאות הפיזיופתולוגיות הנובעות ממתח מוגבר. היא גם גורמת להפרשה מאוזנת יותר של מתווכים דלקתיים של מערכת החיסון, שהפרשה משובשת שלהם עלולה לפגוע בפעילות החיסונית התקינה.

למערכת החיסונית שמור תפקיד חשוב בהגנה הראשונית על הגוף מפני התפתחות סרטן. תאי המערכת החיסונית עומדים באופן מתמיד על המשמר, מסלקים והורסים כל תא בגוף שמתחילה להתחולל בו השתנות ממאירה. אולם, כאשר המערכת החיסונית נחלשת או כאשר קצב ההשתנות הממאירה של התאים מתגבר מאד, המערכת החיסונית כושלת בתפקידה והתהליך הסרטני מנצח.

- אין בנמצא חומר יחיד או תרופה יחידה, המסוגלים ל"חזק" את המערכת החיסונית.

- כאשר המערכת החיסונית כושלת, ניתן לתמוך בתפקודה ע"י תרופות ביולוגיות המיוצרות בשיטות של הנדסה גנטית.

- חיים ללא מתח יתרמו לשמירת התקינות של המערכת החיסונית.

- שעות שינה טובות ומספיקות יתרמו גם כן לחיזוקה של המערכת החיסונית.

- שמירה על תזונה מאוזנת תתרום לפעילות חיסונית תקינה.

- תוספת תזונתית של ויטמינים, 'יסודות קורט' (אבץ, סלניום וכו') ותמציות שונות של צמחים אצל אדם עם תזונה מאוזנת היא מיותרת, איננה מועילה למערכת החיסונית ובמקרים מסוימים אף עלולה להזיק.

- השמנה הנגרמת כתוצאה מעודף תזונה ואיחסון עודף של שומנים היא צורת ראי של תת-תזונה ועלולה להביא לפגיעה בפעילות התקינה של מערכת החיסון. מומלץ, לכן, להפחית את כמות השומן בתזונה. עודף שומנים בלתי רוויים (שמן חריע, חמניות, תירס) בגוף, מתחמצן בקלות וגורם ליצירת רדיקלים חופשיים, הפוגעים בתפקוד מערכת החיסון.

- פעילות גופנית סדירה ומובנית (הליכה יום-יומית של 30 דקות, רכיבה על אופניים ופעילות אירובית) תהפוך אותנו לאנשים בריאים יותר ובעלי יכולת טובה יותר להתנגד למחלות.

כותב המאמר הינו מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ואיידס, הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה ובפורום אף אוזן גרון.