נלחמים בחרדת הבחינות

הסינים ידועים ברגיעה הפנימית העמוקה, בשלווה וביכולת לעמוד מול משברים המופיעים השכם וערב. הרגיעה מאפשרת לסיני הממוצע להתעמת ללא שום בעיות עם כל מה שנקרה בדרכו וללא ידיעה מוקדמת. אין כמעט דבר אשר מוציא את הסינים משלוותם ומפר את האיזון בו הם חיים.

הסינים גורסים כי הם סובלים בעיקר ממפגעי הטבע השונים הגובים מהם מחיר גבוה, אך לא מבעיות נפשיות. הפן של הבעיות הנפשיות המשליך על בריאות הציבור שייך לבני התרבות המערבית חיי היומיום הקשים היוו נטל כבד אשר גבה מחיר בריאותי גבוה ובו הם עסקו.

החברה המערבית מצטיינת בתחרותיות, חוסר פירגון, היעדר תמיכה, ניכור, צורך ורצון להצליח ולהתעלות מעל השני. כל אלו מהווים סיבות טובות מאד להתפתחות עקה (סטרס), אשר גובה עם הזמן מחיר בריאותי לא זול. לצערנו, בעיה זו אינה פוסחת על הילדים בכל גיל ובכל מקום בו הם נמצאים. זה מתחיל עוד מגן-הילדים, ממשיך בבתי-הספר היסודיים, גולש לתיכון ושולט ביד רמה באוניברסיטאות. מקומות העבודה הם מדגרה לסטרס על כל המשתמע מכך. אין כמעט נינוחות במקום העבודה, אין שלווה ונועם אמיתיים ברוב מקומות העבודה.

בשנים האחרונות אני עוקב אחר תינוקות וילדים, ולהפתעתי הרבה גם בהם פשה הנגע של הסטרס. מעקב אחר הגורמים העלה כמה וכמה סיבות אפשריות לכך. ההורים יוצאים לעבודת יומם ומותירים את התינוק עם מטפלת או גננת. הרך זקוק לאהבה ולתמיכה רבה, אך לעיתים קור, ניכור ותחושה של מי שמעמיס עבודה עומדת מולו. עליו להיאבק קשות על מקומו בחברה הזו כבר מתחילת דרכו. אין לו את התמיכה השבטית הישנה, המסייעת והחובקת. בחברה השבטית לא היו בחינות ולחצים של מערכת הדורשת הישגיות מתמשכת. הילד עבר את מבחן ההתבגרות, כאשר היה בשל לכך ולא מעבר לזה.

המערכת שלנו כבני המערב לוחצת ומלחיצה את כולם. אין לנו רגיעה ומנוחה כמעט מרגע היוולדנו ועד לסוף הדרך. במאמר זה ננסה ולו על קצה המזלג לדון על הנדרש מהילדים במערכת הלימודים. ראשית, על הילד להבין את החומר הנלמד ומיד. עליו לאהוב מה שהמורה מעבירה ולשתף עמה פעולה באופן מלא. באם משעמם לו, אזי הוא יכול להפריע או לחפש תעסוקה אחרת. המערכת מיד גוזרת את דינו כהפרעת קשב וריכוז. ישנן בחינות רבות לאורך הדרך ולא תמיד מספיקים להתכונן כיאות. רוב התלמידים נלחצים מכך. הבחינות נערכות בזמן מוקצב, דבר אשר לא מותיר די זמן להתכונן על כל החומר. אי הידיעה של כל מה שנדרש מלחיצה את הילדים. דרכי הלימוד אינן תומכות ואין עיסוק בשאלה כיצד ללמוד נכון.

מה הרפואה הסינית יכולה להציע לטובתנו בני-המערב? ישנה נקודת דיקור באוזן, אשר מתפקידה לפעול על כל הבעיות ההתנהגותיות. הואיל וכל מה שציינו לעיל מהווה בעיה או הפרעה התנהגותית, מן הסתם עדיף להיעזר דווקא בה. נקודה זו, פרט ליכולתה האדירה לפעול על מגוון בעיות התנהגותיות, גם מרגיעה וממתנת. אנו רוכשים בהדרגה הרגלי התנהגות שונים מן הרגיל. שוב איננו מגיבים למתח ולחץ כמו קודם לכן.

במצבי לחץ אנו יכולים להגיב במתינות רבה יותר. הילד לא יגיב בחוסר סבלנות או סובלנות למצבים כאלה ואחרים. הבחינות יפסיקו להוות איום בלתי נשלט וחרדת אין קץ הרובצת בפתח. הרגיעה של הילדים תאפשר להם להתרכז יותר במבחן, לראות פרטים שלכאורה היו נסתרים במצבי המתח והלחץ. ההישגים בלמודים יעלו, כמו גם השקט והשלווה אשר ישררו בכיתה. מספר הילדים עם הפרעות קשב וריכוז יפחת ללא הכר.

דברים אלו נשמעים כמעט כמו חזון אחרית הימים של ממסד החינוך בארץ. זה לא חזון נפרץ אלא טיפול בר ביצוע, פשוט, קל ונטול תופעות לוואי. נהפוך הוא, ידוע כי כל מערכת החיסון מתגייסת ביתר עוצמה בקרב האנשים הרגועים. הילדים יהיו הרבה יותר בריאים בהשוואה למה שמוכר עד כה. ערכי לחץ הדם אשר מתחיל לטפס כבר בגילאים הצעירים, יתמתנו ויחזרו לנורמה וללא צורך בטיפולים תרופתיים. המחלות השכיחות של הילד החרד פשוט תיעלמנה מהנוף. הבריאות הכללית של הילדים גם היא תרקיע שחקים.

אז מה עוצר, בולם או מעכב את השינוי? כמו כל שינוי, האנשים חוששים מפני הבלתי נודע, מהשונה והאחר. ניתן לבדוק את הדברים הללו הלכה למעשה וכל שנחוץ זה הסכמה של הממסד. הניסיון כרוך בהוצאה מינימלית והמשך שלו הוא לא ארוך במיוחד. מספר הילדים הוא גדול, לאחר שנים אחדות ניתן לסכם את התוצאות ובטוחני שגם להפוך את הדרך הזו למקובלת ונדרשת במערכת החינוך. מי שיכול להביא לשינוי הזה הם ההורים. רק לחץ מתמשך שלהם על הממסד יכול להניע את גלגלי השינוי. הפתרון כבר קיים, רק הדרך אל עדיין נראית רחוקה כמעט כמו בעבר.

לתגובות על המאמר: [email protected]

בואו לדבר על זה בפורום לקויות למידה ובפורום רפואה משלימה.