השמנה בימי מלחמה
איך אפשר להימנע מאובדן תיאבון או מאכילת יתר בתקופת העימות? הפסיכולוגית מאיה פרנקל עם כל התשובות
הסיכון העיקרי לטווח ארוך במצבי לחץ טראומתיים, כמו המלחמה בלבנון וההפצצות הבלתי פוסקות על העורף כעת, הוא התערערות המבנה עליו נשענת תחושת הסדר העולמי, ויכולת השליטה על העולם ועל העצמי.
הטראומה עלולה לגרום לנו לראות את העולם כשרירותי ועוין, ולתפוס את עצמנו כחסרי ישע. הדבר עלול להוביל, למצער, לבניית סגנון חיים של חוסר-ישע.
סגנון חיים כזה עלול לכלול, בין השאר, אובדן תיאבון או לחילופין אכילת יתר, כאשר שתי התגובות מתקשרות לחוויה פנימית של ייאוש וחוסר ערך. האדם מרגיש כי אין כל טעם לשמור על תזונה בריאה והרגלי חיים נכונים, משום שאיום חדש עלול להתרחש בכל רגע.
אכילת יתר בשלב זה עשויה לנבוע גם מצורך בפיצוי חיובי בעקבות המאורע הקשה שנחווה. האדם מרגיש כי בעקבות האיום וההתמודדות הקשה מגיע לו כעת פיצוי הולם ומספק, כמו אכילת כמויות מזון גדולות בלי בקרה עצמית.
נוסף על כך, ישנם כאלו הבוחרים בטקטיקה של אכילת יתר, בה הם חוגגים ומאביסים את עצמם בכל יום, כי אין לדעת מה יביא איתו יום המחר, בבחינת "אכול ושתה כי מחר נמות". 
באופן עקרוני, ההתערבות המתאימה ביותר בשעת משבר כוללת בדרך כלל שלושה מרכיבים, שאפשר לכנות אותם בראשי תיבות "א.א.א.". מומלץ לזכור וליישם אותם, וכך ניתן להפחית עד למינימום את השפעתה של תקופת הלחץ הטראומטית.
אינפורמציה - התעדכנות במידע מדויק ואמין באשר לפרטי האירוע תוך פישוט ההסברים, הבהרתם ומיקודם.
אוורור רגשי וחווייתי - ליצור הזדמנויות בהן אפשר ומותר לבטא מחשבות ורגשות תוך התאמה להבדלים בין-אישיים בסגנונות ההתמודדות (יש שיעדיפו לקרוא פרקי תהלים ואחרים פשוט לבכות).
ארגון מחודש - מחקרים מוכיחים כי ככל שחוזרים מהר יותר לתפקוד כך ההחלמה בהמשך טובה יותר.
הפנייה לאכילה במצבי משבר מביאה להקלה בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך היא עשויה לעורר טעינות רגשית נוספת, זאת בשל רגשות האשם והאכזבה העצמית שמתעוררים בעקבות אכילת היתר.
במקום זאת, כדאי לעסוק בפעילות גופנית אשר מועילה מאוד לפריקת מתח שאצור בגוף ויוצר תחושות לא נעימות של אי שקט. פעילות גופנית מסייעת גם לשמירה על שנת לילה עמוקה, שלווה ורציפה. בנוסף כדאי גם לשלב הרפייה, שמיעת מוזיקה ותרגילי נשימה.
מעבר לכך, הימצאות ביחד וקבלת תמיכה חברתית הינה חיונית בשעת משבר. קשר קרוב עם דמות משמעותית המהווה מקור לתחושת ביטחון ויציבות עשוי לסייע בזמנים של איום ולחץ.
המאמר פורסם במקור באתר מלב"י.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית.
