מדור טיפים מס' 40

6 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלים מהפרעת קשב וריכוז, אשר אחד ממאפייני ההפרעה הוא פיזור גדול של הקשב, כך שהאדם נע בין גירויים רבים המציפים את עולמו, ואינו יכול להתמקד באף אחד מהם. חוסר היכולת למקד קשב אכן מפריע מאוד בלמידה, אך הוא מפריע לא פחות במצבים אחרים הדורשים קשב ממוקד, כגון נהיגה.

לדברי הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור, "מחקרים אחרונים שנעשו על ידי המנהל הלאומי לבטיחות בדרכים בארה"ב, מראים כי לנהגים צעירים הסובלים מהפרעת קשב סבירות כפולה עד משולשת להיות מעורבים בתאונת דרכים, סבירות גבוהה יותר מפי שלושה להיפצע וסבירות גבוהה פי ארבעה להיות אשמים בתאונות כאלו בהשוואה לנהגים צעירים ללא הפרעת קשב. בנוסף, מתבגרים הסובלים מהפרעת קשב נוטים לעסוק יותר בהרגלי נהיגה בעלי סיכון המסבים את תשומת הלב של רשויות אכיפת החוק. הם נוטים יותר לקבל דו"חות תנועה, לעבור תהליכים משפטיים ולאבד את רישיון הנהיגה שלהם. כל זאת, בסבירות הגדולה פי שניים עד ארבעה לעומת המתבגרים שאינם סובלים מהפרעת קשב".

ד"ר מנור מציעה מספר טיפים לזהירות בדרכים בקרב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז:

1. מודעות עצמית היא המפתח להתמודדות עם הפרעת הקשב בזמן נהיגה. כל אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז צריך להבין כי הדבר עלול להיות מסוכן בנהיגה ולכן עליו להיזהר כפליים.

2. למרות הדעה הרווחת, מומלץ ליטול תרופות באופן סדיר היות והן מקטינות את הסיכויים לתאונת דרכים בקרב בעלי הפרעת קשב. ממחקרים עולה כי אנשים מטופלים משפרים את יכולת המיקוד והריכוז שלהם, וכך הם מבחינים בתוואי הדרך ומודעים פחות לטעויות של חוסר שיפוט בנהיגה. עוד עולה כי ישנה עדיפות לתרופות ארוכות טווח (כגון, קונצרטה) אשר יעילות במניעת תאונות הדרכים, בעיקר בשעות הערב, כיוון שיש להן השפעה מתמשכת ויציבה יותר על מהלך התפקוד.

3. מומלץ להימנע מגורמים מסיחי דעת, כגון שיחה בטלפון הנייד תוך כדי נסיעה, דבר המקשה עוד יותר על חוסר היכולת למקד את הקשב. לעומת זאת, מומלץ להשתמש בעזרים המסייעים לריכוז כמו נהיגה תוך כדי שמיעת מוזיקה (אינדיווידואלי).

4. בטרם הנהיגה, מומלץ לשתות משקאות המסייעים לערנות כגון קולה, קפה או כל משקה או מזון אחר, המוכרים לנו מחיי היום יום כממריצים ומעוררים.

5. עייפות יתר היא כשלעצמה גורם, אשר מגדיל את חוסר הריכוז והסיכוי לתאונה תוך כדי נהיגה. לכן, לסובלים מהפרעת קשב מומלץ להימנע מנהיגה במצב של עייפות.

"ילד חולה בבית 'תוקע' הרבה פעמים את ההורים, ובעיקר את האמהות, שצריכות להישאר עם פעוט שמרגיש לא טוב ובעיקר משועמם ללא חבריו. במצב כזה גם פעולה כמו נתינת תרופה לתינוק או לילד קטן היא משימה לא פשוטה להורים. גלית ששון-פריטל, מנהלת מותגים בנובארטיס, המשווקת את סדרת הסירופים של טריאמיניק להקלה על תופעות התקררות חורף אצל ילדים, אומרת להורים: "יש דרכים להקל על עצמכם ולגרום לילד להסכים לקחת את התרופה". בין השאר היא ממליצה:

לפני הכל: אל תהפכו את מתן התרופה לפרויקט! הקרינו אווירת ביטחון, כך יבין הילד שמדובר בעניין של מה בכך ולא במשימה סבוכה.

דאגו שכל האביזרים יהיו בקרבתכם (התרופה, כפית מדידה או מזרק למתן התרופה באמצעותו ניתן למדוד באופן מדוייק את המינון הנדרש, ואף ניתן לתת אותו כ"פרס" לילד).

כדי להקטין ולהפחית התנגדויות עשו הכל מהר וביעילות.

חבקו את הילד. חום ואהבה תמיד עוזרים.

שימרו על שלווה וקור רוח. אם אתם תיכנסו ללחץ, ילדכם ירגיש בכך ויגיב לסיטואציה המלחיצה.

אל תיבהלו מבכיו של התינוק או הילד. הבהלה שלכם תגרום לו להמשיך ולהתנגד.

מותר להציע הפתעה לילד שהסכים לקחת תרופה, כדי לתת לו חיזוק חיובי לפעם הבאה שבה יצטרך ליטול שוב את התרופה.

ספרו לילד סיפורים הקשורים בילד חולה שהחלים לאחר שלקח תרופה, והזכירו לו את הגיבור מהסיפור בכל פעם שאתם צריכים לתת לו תרופה.

תנו לילד לשחק עם ערכת רופא, כדי ש"יתרגל" את הסיטואציה ויבין את משמעותה.

בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה ובפורום רפואת ילדים.