חנוכה: מציאת מסגרת לילדים

הורים רבים מודאגים מן החופשות הארוכות שמערכת החינוך מעניקה לילדים שלהם. עבור רבים מהם החופש יותר מדי גדול ואינו מנוצל כראוי. בין הקייטנות ושאר הפעילויות, נוצרים חללים בהם אין לילדים מסגרת ואז, עול גדול רובץ על ההורים. לפעמים חששות הופכים לנבואה המגשימה את עצמה. ההשלכות בהתאם.

ילדים מאד זקוקים לסדר יום קבוע ולמסגרת. כאשר הילדים הם ללא מסגרת, הם מרגישים פחות בטוחים ופחות רגועים ואז הם מתנהגים בכעס, בעצבנות ובאלימות. לילדים גם הנטייה להעמיד את ההורים במצבים לא נעימים - דרישות שונות, ועימותים.

ככל שההורה ייצור לילדים מסגרת ברורה יותר של סדר יום, כך יחושו הילדים רגועים יותר.

אפשר, למשל, לנהל מערכת שעות שבועית ויומית. רצוי לתכנן עם הילדים מה עושים בכל יום. סדר היום אמור ליצור שעות קבועות לפעילויות (ארוחת בוקר, קריאת בוקר, טלויזיה, חברים, יציאה). כמובן שאפשר גם להשאיר שעה או שעתיים ביום שבהם הילד קובע מה הוא עושה: "זמן חופשי", תלוי לפי גיל הילד. חשוב בכל בוקר, להזכיר לילד מה התוכנית שלו לאותו יום. ילדים אוהבים שמזכירים להם מה התוכנית היומית. הם רגילים לזה מהגן ומבית הספר, וזה נותן להם תחושת בטחון ורוגע.

רצוי שהיום יתחיל בפעילויות שהן חובה, כמו קריאה, הכנת עבודות או עבודה בחוברות. בהמשך היום, רצוי שיהיה הצ'ופר: משחק עם חברים, סרט, בריכה וכדומה. העובדה שהיום מתחיל בחובות מאפשרת להורים למנוע מן הילד את ה"צ'ופר" אם הילד לא מתנהג כראוי או שלא סיים את חובותיו.

ילדים רבים זקוקים להכוונה. הם לא יודעים להעסיק את עצמם וזקוקים שההורה יגיד להם או אף ישחק ויעסיק אותם. כשילד משועמם, הוא נוטה לנדנד יותר, להיצמד להורה, להתגרות באחים וכדומה.

כדאי ללמד את הילד להעסיק את עצמו: ילד לא נולד עם היכולת להעסיק את עצמו. הוא צריך שההורה יציע לו רעיונות, ואפילו יתחיל את הפעילות יחד איתו, ואז הוא יכול להמשיך באופן עצמאי. יש פעילויות שאפשר לעשות ביחד עם ההורה: "איתי" ויש פעילויות שהילד יכול לעשות לבד: "לידי". לפעמים מספיק שההורה יהיה נוכח. אפשר לקנות ערכות יצירה שבה לפעילות של הילד יש תוצאה שהוא יכול להיות מרוצה ממנה. כשהילד רואה תוצאות מוחשיות הוא מרגיש ש"הצליח" וישנה תחושת השגיות.

אם רוצים שהילד לא יתמכר לטלויזיה או למחשב, אפשר להכניס זאת לסדר היום ולמערכת השעות. חשוב לאפשר לילד "לנקות את הראש" מול הטלויזיה או המחשב מדי פעם. לגבי טלויזיה, אפשר להסכים יחד על שעות צפייה או על צפיה בסדרות מסוימות, שלאחריהם סוגרים את הטלויזיה.

מובן שבאווירה של חופש, יש הרגשה שאין כללים וגבולות. הילדים מרגישים שהכל מותר, הולכים לישון מאוחר, מתנהגים בצורה פרועה ופורקים עול.

אפשר לנסח חוקים מיוחדים לחופש, גמישים יותר; למשל, לגבי שעת שינה. אבל חשוב שהילד ידע שמדובר ב"כללים של חופש" ולא במשהו קבוע לאורך השנה.

בחופשה צריך לשמור על גבולות ברורים יותר מתמיד בכל הנוגע להתנהגות. ההתנהגות עם האחים ובני הבית צריכה להיות ברורה, עם ענישה ואף פרסים על התנהגות טובה. אני ממליצה להורים רבים לערוך תכנית של פרסים שבה הילד מתחייב למשל: "לא להכות", "להישמע לבקשות ההורים", "להתאפק". על כל אחד מאלו הוא מקבל ציון ומקבל פרסים. בסוף כל יום, לפני השינה אפשר לשבת עם הילד לכמה דקות ולסכם במה הצטיין ובמה הוא צריך להשתפר. זו סגירת יום טובה ומרגיעה עבור הילד ומראה שההורה מעריך את המאמצים שלו וגם נותן לו הזדמנות לשפר.

בחופשה, רמת החיכוך בין בני המשפחה עולה. גם החיכוך בין ההורים לילדים הוא רב יותר. ההימצאות יחד מביאה ליותר מריבות ומתחים בין ההורים לילדים ובין האחים. חשוב לציין שכ-80% מן הריבים בין אחים הם למעשה תחרות על תשומת הלב של ההורה. כשההורה מבלה יותר זמן בבית, הסיכוי שזה יקרה גדול יותר.

ניתן להפריד בין האחים כדי למנוע חיכוכים. ההורה יכול להפנות כל ילד לפעילות בנפרד. כשהמצב מגיע לעימות, לשלוח כל ילד לחדרו להירגע. לא תמיד אנחנו יודעים מה סיבת הריב ומי האשם, ולפעמים גם לא כדאי להיכנס לזה.

אם הילדים רבים על משחק או ממתק, אפשר להגיד להם שיגיעו לפשרה ביניהם, ללא התערבות ההורה ואם לא, החפץ יילקח מהם, ושניהם יפסידו. כך גם נעודד שיתוף פעולה ומשא ומתן.

הילדים וההורים מתוחים ורגישים בחופשה והנפיצות גדולה יותר. כדי שהעומס יהיה נסבל מבחינת ההורים, חשוב שההורים, בנוסף לטיפים שהוזכרו, יטפחו גם את עצמם (מה שלעיתים מזומנות אנו נוטים לשכוח): ייצאו להתאוורר, יעשו חילופי משמרות ביניהם וכדומה. והכל כדי שיוכלו להישאר שפויים ולעבור את הקיץ בשלום. חשוב גם לזכור שזו הזדמנות נפלאה להנות מן הילדים, להתקרב אליהם ולקחת חלק בחוויות משותפות איתם.

אביטל יעקבי היא פסיכולוגית מומחית לילד ולמשפחה.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים וילדים.