בניית דימוי עצמי בקרב ילדים

ציפיות ההורים משפיעות על הדימוי העצמי של הילד. כאשר ציפיות ההורים מילדם נמוכות, ציפיות הילד מעצמו יהיו גם הן נמוכות. גם סיטואציה הפוכה היא אפשרית: ציפיות גבוהות מדי מצד ההורים עלולות להלחיץ את הילד שייכשל במימושן. בשני המקרים התוצאה הינה פגיעה בדימוי העצמי של הילד.

השאלה שצריך לשאול היא כיצד לבטא את ציפייתנו להצלחות מילדינו? האם נכון לגלות שביעות רצון מכל מה שהילד משיג, או שמא יש לאתגר אותו בכל פעם בדברים חדשים? כבר עתה חשוב להדגיש כי יש לפתח ציפיות מציאותיות לפי יכולותיו של הילד.

זוג שהגיע לטיפול אצלי סיפר על השפעת התנהגות הוריו על הדימוי העצמי שלו. הגבר, בעצב ובתסכול, סיפר על תחושת הנכשלות שלו מול הוריו. הוא לא הצליח לספק את הציפיות של הוריו ממנו וכל מה שעשה, לא היה מספיק טוב עבורם. התשובה שהיה מקבל הייתה: "יפה, אך לא מספיק, ממך אנו מצפים ליותר". גבר זה הרגיש כי אין לו סיכוי לספק את הוריו. הוא חש חסר ערך, מאחר שאינו מצליח לעמוד בציפיות שלהם.

האישה, לעומתו, סיפרה בצער על כך שלא ציפו ממנה לדבר, וכי כל ציון שהשיגה זוכה באמירה סתמית: "יפה מאוד". האישה גדלה גם היא עם תחושה כי אינה שווה מאומה ופיתחה דימוי עצמי נמוך.

שתי הדוגמאות הללו ממחישות כי מסרים הפוכים מובילים לעיתים לתחושה דומה, מעין הרגשה "שאני לא כלום". בנוסף, שני בני הזוג חשו כי הם מאכזבים את האנשים הכי יקרים וחשובים להם - הוריהם.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על ציפיות ההורה מילדיו:

1. הילד כממלא שאיפות ההורה - פעמים רבות בצורה לא מודעת, הורה רוצה שילדו יממש שאיפה שלו, שהוא לא הצליח לממש. לדוגמא: הורה שרצה להיות כדורסלן שולח את בנו לחוגי כדורסל מבלי להתחשב בכך שהילד אינו מוכשר לכך ואינו נהנה מהמשחק. חשוב לדעת כי לא תמיד הרצונות והשאיפות של ההורים חופפים לאלה של הילדים.

2. הכרת שלב ההתפתחות של הילד - חשוב ביותר שההורה יתאים את ציפיותיו מהילד לשלב התפתחותו. לדוגמא: הורה שמנסה ללמד את ילדו לקרוא, לפני שהילד בשל התפתחותית לכך.

3. הכרת הילד עם הייחודיות שלו - לכל ילד יכולות ותחומי עניין ייחודיים לו. כהורים חשוב להכיר בייחודיות/כישורי הילד ולטפחם, גם אם אלה לא תמיד מתאימים לציפיות של ההורה. לדוגמא: חשוב לפתח את כישוריו של ילד המצטיין בריקוד ונהנה ממנו. ילד אשר מצליח במקומות שהוא אוהב, ומקבל הערכה לכך, הוא ילד אשר דימויו העצמי מתחזק.

4. מודעות למקור הציפיות של ההורה מילדו - דוגמא למשפט הטומן בחובו אכזבה של ההורה מילדו, שאינו מפותח או מצליח כמו ילדים אחרים: "הילד של השכן, בגיל של בני, רוכב על אופניים ללא גלגלי עזר. בני, לעומת זאת, עדיין מפחד לעלות על האופניים". חשוב לבסס את הציפיות מהילד על-פי יכולותיו ולא על-פי מה ששמענו מהשכנה, המספרת על בנה.

5. מודעות לשוני בין הילדים - את המשפט "כפי שחמש אצבעות יד אחת שונות זו מזו, כך גם השוני בין האחים", שמענו לא אחת בעבר. בהקשר זה, חשוב לזכור כי כל ילד שונה, ולכן יש לעודד את התפתחותו לפי נטיותיו, רצונותיו ויכולתו.

1. זכרו לעודד את הילד להתפתח בכיוון שמתאים לו.
2. שחקו עם הילד. חשוב לשחק במשחקים המאתגרים ולא מתסכלים אותו.
3. העניקו לו חיזוקים על מעשים שעשה בצורה כנה וברורה.
4. הקפידו להתייחס למעשה או להתנהגות ולא לאישיות של הילד. ותרו על המשפט: "היית ילד טוב או ילד רע היום".
5. זכרו, אף ילד אינו אוהב להיכשל. אם ילדכם נכשל, הקפידו לבדוק מה הסיבה לכך, ואיך הוא מתכוון להתמודד עם הנכשלות. אל תענישו ותקראו לו בשמות גנאי.
6. היו מודעים יותר מהו בסיס ציפיותיכם, והאם הציפיות באות למלא את הצורך שלכם בהן כהורים.
7. העבירו את ציפיותיכם בצורה ברורה, ממוקדת ועקבית.
8. בדקו עם הילד מהן הציפיות שלו מעצמו.
9. ולבסוף והכי חשוב: הכירו את הילד שלכם, את היתרונות והגבולות שלו. היו ערניים למצבי מתח ולחץ, אשר עלולים להשפיע על התנהגותו.

זכרו, ילדים יתווכחו עם ההורים על נושאים רבים: החל ממועד השינה ועד חוקים שונים שההורים מחליטים לגביהם, אך אף ילד לא יתווכח עם הוריו על הציפיות כלפיו.

בתיה קריגר - M.A. מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים.