'עשיר זוכה לטיפול עדיף מאדם עני'

"אם אראה שאני לא מצליח להזיז דברים, אסיק מסקנות אישיות", כך, באופן חד משמעי, מתייחס שר הבריאות, יעקב בן יזרי, להמשך כהונתו בממשלת אולמרט. בראיון מיוחד לאתר דוקטורס הוא פורש את משנתו וחזונו באשר למערכת הבריאות, מרחיב את הדיבור על הירידה העקבית בהוצאה הממשלתית לבריאות בישראל - מול העליה בהוצאה הפרטית, ומביע את דעתו על מצבו של סל התרופות ועל דו"ח מבקר המדינה.

בתחילת דבריו הוא בוחר להציג את חצי הכוס המלאה. "מערכת הבריאות במדינת ישראל היא אחת המתקדמות בעולם המערבי, ואין ספק שהיא נותנת תשובה כמעט לכל הבעיות המתעוררות בקרב האוכלוסייה". בנוסף, הוא לא מסתיר את התרשמותו מהתנהלות משרד הבריאות בעת מלחמת לבנון השנייה. "ביחס לכשלים רבים שהתגלו במלחמה, המערכת תפקדה מצוין", הוא אומר.

ואולם, שר הבריאות מודע לחולאים הקיימים באותה מערכת בריאות "מתקדמת" ומפנה אצבע מאשימה ברורה לכל הגורמים האחראים לכך. "אני חייב להגיד שבאוצר יש אטימות לדרישות שלנו", הוא מציין. "אבל אנחנו נמשיך להיאבק ולשכנע כדי לתקן את המעוות". 'העיוות', לדברי בן יזרי, נעוץ בבירוקרטיה, בסחבת ובהיעדר תקציבים.

"לצערנו, אנו חיים במדינה שמערכת החקיקה שלה מפגרת מבחינת זמן. הליך אישורו של חוק נמשך לעיתים שנים. עקב כך נוצרת סחבת מאוד גדולה ביכולת לשנות ולהזיז דברים". הדוגמא הבאה הנוגעת לפסיכיאטריה מבהירה למה כוונתו. "תמיד חשבו כי מקומו של אדם, חולה נפש, הוא במוסד סגור", מציין בן יזרי. "השיטה הזו כבר אינה קיימת בעולם ורק עתה, באיחור, היא שונתה גם במדינת ישראל. עובדה שמתוך 6,200 מיטות אשפוז של חולי נפש עד לפני 10 שנים, נותרנו עם 3,100 בלבד. לאן הלכו החולים? הם הוטמעו בתוך הקהילה ושוקמו באמצעות טיפול תרופתי ופסיכולוגי". לטענת בן יזרי, הצעת החוק בעניינם של חולי הנפש נמצאת על המדוכה מזה 13 שנים ורק השנה היא תעבור בכנסת.

בחלוף שנה בתפקיד שר הבריאות, בן יזרי מצביע על קשיים ואתגרים רבים, עמם עליו להתמודד. דוגמא אחת מיני רבות היא מצבו של סל התרופות. "לוקח זמן רב לעדכן את סל התרופות, ובמקרים רבים חולים נאלצים לשלם כסף רב עבור תרופות, שאינן נמצאות בסל ואמורות היו להיות שם, אילולא הבירוקרטיה המתישה".

"תפקידנו להילחם במערכות הפוליטיות, הכספיות והאוצר במדינת ישראל, כדי לנסות להדביק את הפערים הקיימים בחברה. צריך לעשות זאת על ידי צמצום השתתפות האוכלוסיות הנחלשות בתשלומים החלים עליהם מדי חודש".

זאת ועוד, סל התרופות לא מצא את ביטויו מבחינת עדכון שוטף מדי שנה כתוצאה מהחידושים הטכנולוגיים שגרמו לעלייה במחירים שגובים חברות התרופות. "סל התרופות נותן תשובה ראויה אבל לא אופטימלית", אומר השר בו יזרי וממהר להסביר: "ישנה ועדת סל המורכבת ממומחים, שמקבלים לידיהם את רשימת התרופות העדכנית. ועדת הסל בוחנת כל תרופה ותרופה וזה הליך שלוקח זמן, הרבה זמן.

"אותה ועדה בודקת את איכותה של התרופה, את אישורה בחו"ל, את העלויות שלה, וכן פרמטרים נוספים. לוועדה יש כיום תקציב של 710 מיליון שקל וזה לא מספיק". ואכן, משרד הבריאות מצוי בעיצומו של מאבק לאישורו של חוק להגדלת סל התרופות באופן אוטומטי, מדי שנה, בשני אחוזים. "אני מאמין שאם זה יקרה, תוך 5 שנים נגיע לנורמליזציה בסל התרופות. היום, קופות החולים מספקות את התרופות במסגרת הביטוחים השונים. לאלה שמשלמים עבור הביטוחים הנוספים, יש אפשרות להנות ממגוון רחב יותר של סל תרופות. כך ששוב פעם אנו מגיעים למסקנה כי למי שיש יותר כסף, יזכה לטיפול טוב יותר".

את המשפט האחרון צריך לקרוא שוב כדי להאמין. לא כי הופתענו מתוכנו; ממש לא. הופתענו מכנות הדברים ומההודאה, מפיו של מי שמופקד על מערכת הבריאות בישראל, ביחס למציאות העגומה של ישראל, מודל 2007. "אני מצטער", הוא חוזר על דבריו, "אבל לא אוכל להכחיש את העובדה שאדם עשיר זוכה לטיפול טוב יותר מאדם שהוא דל באמצעים. אבל אני אופטימי שנשנה את זה, כי זאת המטרה שלי ובשביל זה אני יושב כאן".

בהקשר הזה חשוב לציין כי אחוז ההשתתפות של המדינה בהוצאות השוטפות של הציבור בענייני הבריאות ירד באופן משמעותי. "במקום להעלות את התקציב, מורידים אותו", מציין בן יזרי בכעס. כמו כן, בעקבות אישור הממשלה לקופות החולים לפתח מערכות לביטוחים נוספים, כמו ביטוח משלים, מושלם וביטוח הפלטינום, עלה אחוז ההוצאה הפרטית מ-15% ב-1995 לכמעט 30% ב-2005.

בן יזרי מפרט: "אם נוסיף את ההסכם האחרון שאושר לקופות החולים להשיק את ביטוחי המשלים, המושלם והפלטינום לכללית, יוצא כי ל-4 מיליון ו-800 אלף תושבים בערך יש ביטוחים נוספים, בעוד ל-2 מיליון ו-200 אלף אין כל אפשרות להנות מאותם ביטוחים".

לשאלה מה ניתן לעשות, הוא משיב: "צריך לדאוג שלכולם יהיה ביטוח רחב במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ניתן לעשות זאת על בסיס תוספת של 0.3% מעבר ל-5% המשולמים כיום על ידי האזרחים. כך למשל, נוכל לכסות ביטוח סיעודי במדינת ישראל".

ככלל, ניתן להבין כי נושא הביטוח סיעודי נמצא בראש סדר יומו של השר בן יזרי. ברשימת ההישגים הוא כולל את התנהלות המדינה שנושאת בהוצאות אשפוז החולים הסיעודיים בתקציב של כמיליארד ו-450 מיליון שקל בשנה. לדבריו, משרד הבריאות רוכש מיטות מהמגזר הפרטי עבור החולה הסיעודי. יוצא איפוא כי במדינת ישראל ישנם כיום כ-13 אלף חולים סיעודיים הזוכים למימון מתקציב המדינה.

באשר לדו"ח מבקר המדינה, שמצא אי סדרים בבנק הזרע וכן תופעות פסולות אחרות כמו פריבילגיות של עובדים ובני משפחותיהם בקופות החולים, הוא אומר: "אני לא מרוצה מהדו"ח, אבל יחסית יצאנו ממנו בצורה מכובדת. מה שצוין לגבי אי סדרים בקופות החולים, נבדוק. אנחנו לא מתעלמים מהביקורת, אפילו אם היא קשה".

בעניין אחד אי אפשר להלין כנגד בן יזרי. לא מודבר בטירון או באאוט-סיידר שהגיע מבחוץ כדי לעשות סדר. "יש לי ניסיון של 35 שנה במערכת הבריאות", הוא מעיד על עצמו. "אני לא חדש כאן. אי אפשר לרמות אותי. אנחנו, האנשים במשרד הבריאות, המומחים בתחום ולא האוצר. הם לא צריכים להתווכח איתנו בענייני בריאות, כפי שהם עושים".

בן יזרי שימש במשך 19 שנים כמנהל מספר מחוזות בקופת חולים כללית. הוא כיהן כראש ארגון עובדי קופת החולים בצפון. בשנת 2004 הקים את 'עמותת גימלאי ישראל למענך', ומשם השתלב ברשימת 'גיל', מפלגת הגימלאים בראשות רפי איתן, שהפתיעה בבחירות האחרונות עם שבעה מנדטים. לפתע, בגיל שבו רבים כבר נהנים מהמנוחה ומהפנסיה, מצא עצמו בן יזרי בפסגת הקריירה המקצועית והציבורית שלו: הוא נבחר, בגיל 80, לשמש כשר הבריאות בממשלת אולמרט.

"לא באתי לכאן כדי לבנות קריירה, אלא במטרה לתרום", הוא ממהר להרגיע את מי שחושב כי לשר הבריאות יש אספירציות פוליטיות רמות יותר. "הגעתי לכאן אחרי שגם אני וגם אישתי קיבלנו פנסיה, וקיימנו את חיינו בצנעה. המטרה שלי היא לנסות להתמודד עם כל הבעיות והקשיים שישנם, כדי לקדם רעיונות ונושאים שאני מאמין בהם - גם אם זה ייקח שנים".

בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.