עזרה בבגרות

בגיל ההתבגרות מתחוללים שינויים מהירים בכל תחומי החיים, וכתוצאה מכך נאלצים המתבגרים להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר שלא התנסו בהם בילדותם. מצבים אלה מעלים את הצורך של המתבגרים לפנות לעזרה של מקורות חיצוניים. הצורך לפנות לעזרה חיצונית מתנגש לעיתים קרובות עם הנטייה החזקה של מתבגרים לגלות עצמאות ולהתמודד בעצמם עם הקשיים והלחצים. כיצד מתמודדים המתבגרים עם הקונפליקט הפנימי הזה? אל מי הם מעדיפים לפנות לעזרה בעת מצוקה?

מחקר חדש שנערך על ידי האגודה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט (ער"ן) ומכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב, בחן סוגיה זו. במחקר שנערך על ידי ד"ר רחל שגיא ויצחק גילת, השתתפו 335 תלמידים בכיתות ז' ו-י"א, בשישה בתי ספר במרכז הארץ. התלמידים התבקשו לענות על שאלון שבחן את מידת הנכונות שלהם לפנות לעזרה בעת מצוקה, אל שישה מקורות: הורים, חברים, מורים, יועצים חינוכיים, פסיכולוג ואינטרנט. בנוסף, המחקר בדק האם הנכונות לפנות לעזרה של מקורות אלה קשורה למין התלמידים, לקבוצת הגיל שלהם (כיתה ז' לעומת כיתה י"א) ולתחושת הרווחה הסובייקטיבית (המידה בה המתבגרים מגדירים את עצמם כמאושרים). דגש מיוחד ניתן במחקר לשימוש באינטרנט כמקור של עזרה, מאחר ונושא זה כמעט ולא נחקר עד כה.

ממצאי המחקר הראו, כי שני המקורות המועדפים ביותר על המתבגרים הם הורים וחברים. הנכונות לפנות אליהם גבוהה בהרבה, לעומת כל המקורות האחרים. הורים רבים ודאי יופתעו מתוצאות אלה, לנוכח הקונפליקטים היומיומיים שהם חווים עם ילדיהם המתבגרים, אולם ממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאים דומים במחקרים קודמים שנערכו במספר מדינות ברחבי העולם.

העדפה זו של ההורים והחברים היא גורפת, ונמצאה אצל בנים ובנות - מתבגרים צעירים ומתבגרים מבוגרים יותר. יחד עם זאת, הנכונות של המתבגרים הצעירים לפנות להורים גבוהה מהנכונות לפנות לחברים, ואילו אצל המתבגרים המבוגרים יותר, הנכונות לפנות לחברים גבוהה מהנכונות לפנות להורים.

אשר לאינטרנט, הממצאים מעלים כי כ-20% מן המתבגרים מגלים נכונות בינונית או גבוהה להיעזר בו בעת מצוקה, בעיקר בצ'טים אישיים. הנכונות לפנות אל האינטרנט אינה שונה בין בנים לבנות, והיא גבוהה יותר אצל מתבגרים בכיתה י"א, לעומת מתבגרים בכיתה ז'. ממצא מעניין נוגע לתחושת הרווחה של המתבגרים, והקשר שלה לנכונות לפנות לעזרה.

הרגשת האושר נמדדה באמצעות סולם של חמש דרגות (מידה רבה מאד, מידה רבה, מידה בינונית, מידה מועטה ומידה מועטה מאד). 11% מן המתבגרים העריכו את עצמם כלא מאושרים והביעו נכונות נמוכה יותר לפנות לעזרה של ההורים, לעומת מתבגרים שהגדירו את עצמם כמאושרים. לעומת זאת, המתבגרים הלא מאושרים גילו נכונות גבוהה יותר לפנות אל החברים, ואל האינטרנט, לעומת המתבגרים שהגדירו את עצמם כמאושרים.

ייתכן כי המתבגרים הלא מאושרים אינם פונים להורים בגלל מערכת יחסים לא טובה איתם, והאינטרנט מהווה עבורם מקור חלופי מתאים של פנייה לעזרה. השארה נוספת היא, כי האינטרנט מהווה עבורם מקור אטרקטיבי של סיוע בגלל התכונות המיוחדות שלו, כמו האפשרות להישאר אנונימיים, השימוש בכתיבה (שמעודדת פתיחות וחשיפה אישית) והזמינות הגבוהה של השימוש בו.

האינטרנט מציע למתבגרים מגוון אמצעים של סיוע, בהם אתרים המספקים מידע, צ'טים אישיים, צ'טים קבוצתיים וקבוצות תמיכה (פורומים). חלק מן האמצעים האלה אינם פורמאליים, כמו שיחות בין חברים באיי סי קיו או במסנג'ר. חלק ממקורות העזרה ניתנים על ידי מתנדבים פארא-מקצועיים שפועלים בפיקוח של אנשי מקצוע בארגונים ועמותות. ממצאי המחקר מעלים את הצורך בהגברת המודעות של מקורות אלה בקרב בני הנוער. סביר להניח שבני נוער רבים, אשר נקלעים למצוקות חריפות, ונמנעים מפנייה למקורות מסורתיים כמו הורים מורים ויועצים, יכולים לזכות בעזרה משמעותית, אשר לעיתים מצילה אותם מהידרדרות או התנהגות אובדנית.

ניתן להתקשר 24 שעות - 1201.

בואו לדבר על זה בפורום גיל ההתבגרות ומורכבותו.