בדידות בקרב בני נוער

חברה ויחסים בין המינים חשובים בכל הגילאים, אך בקרב בני נוער ניתן דגש רב לנושא זה. ממצאים ממחקר כלל אירופאי העלו שהנוער בישראל סובל מדחייה חברתית ובדידות בשיעור גבוה יחסית. עוד עולה, שהנטייה הייתה חזקה יותר בקרב עולים חדשים מברית המועצות לשעבר ובקרב אלו מהשכבות הסוציו-אקונומיות החלשות. בדידות ודחייה חברתית עשויים לנבוע מבעיות שונות, כגון: קשיי הסתגלות, בעיות של אישיות, דיכאון וגם מחרדה חברתית. כדי להעריך את התרומה של חרדה חברתית לבעיה זו, נערך מחקר בצבא על שכיחות חרדה חברתית בגילאי 18-19 כדי לראות האם השכיחות של חרדה חברתית גבוהה כמו בארצות המערב, דהיינו 10-16%. המחקר נערך בשיתוף צה"ל ומרפאת החרדה בבית החולים גהה.

850 חיילים במהלך קורס צבאי השתתפו במחקר ומילאו שאלונים. החיילים שירתו בבית הספר לרפואה צבאית (בקורס חובשים בעיקר) או בבית הספר לחימוש (קורס מכונאים, חשמלאים וטכנאים). אחת ממטרות המחקר הייתה לבדוק האם יש יותר חרדה חברתית בקרב האחרונים, היות ובבחירת מקצוע נכנסים שיקולים של רצון או יכולת לעבוד מול קהל; בעוד שחובשים עובדים הרבה מול קהל, הרי שחשמלאים או מכונאים בצבא עובדים פחות מול קהל ולכן ההשערה הייתה שהם יתאפיינו בחרדה חברתית רבה יותר. מטרות נוספות של המחקר היו לראות האם הפרמטרים של מין, גיל, מקום ישוב וסטטוס של עולה חדש משפיעים על הציון הממוצע על שאלון ליבוביץ (שאלון להערכת חומרת חרדה חברתית).

נמצא ש-4.5% מהמדגם צבר ניקוד גבוה מעל 80 בשאלון ליבוביץ. ציון של 80 נקבע כסף לחרדה חברתית ועל כן נמצא שאחד מתוך עשרים חיילים סובל מחרדה חברתית. מספר מאפיינים נמצאו במתאם גבוה עם תוצאה גבוהה בשאלון ליבוביץ:

תחושה סובייקטיבית של היעדר יכולת פיקוד.
מיעוט חברים (פחות משניים).
היעדר קשר רומנטי.
בני משפחה ביישנים.
קבלת טיפול נפשי בשיחות ו\או תרופות לפני ובמהלך השירות הצבאי.
הישגים נמוכים בבית הספר.
היעדרויות רבות בבית הספר.
מקצוע בתחום החימוש.

לעומת זאת, המחקר לא העלה הבדל בין בנים ובנות, בין ישראלים ומהגרים, ובין צעירים החיים בעיר לעומת בכפר או קיבוץ. המספר הגדול של נבדקים שולל את האפשרות של טעות סטטיסטית ויש לחשוב מדוע נתונים אלה חורגים מהנתונים ממחקרים אחרים; אפשרות אחת הינה שמדובר בבחירת חולים מוטה (STATISTICAL BIAS) שגרמה להטיית התוצאות; דוגמא לכך יכולה להיות העובדה שבעוד שאוכלוסיית הבנים הייתה פחות או יותר מייצגת, הרי שאוכלוסיית הבנות במחקר זה הייתה נבחרת ביותר, מכיוון ששיעור גבוה יותר של בנות לא מופנות לקורסים.

מדובר במחקר אפידמיולוגי ראשון על חרדה חברתית בישראל. תוצאות המחקר מורות על כך שישראל מתאפיינת בשיעור חרדה חברתית גבוה למדי, אך השיעור נמוך יותר מהשיעור באירופה וארצות הברית (אם כי יתכן שהבדלים בשיטת המחקר הינם הסיבה למעשה לפער). תוצאות המחקר מאוששות ממצאים ממחקרים קודמים, בפרט על המשפחתיות המאפיינת הפרעה זו ועל ההשלכות השליליות של ההפרעה על הכישורים החברתיים והתעסוקתיים של האדם שלוקה בחרדה חברתית.

בואו לדבר עם ד"ר יוליאן ינקו בפורום חרדה חברתית.