דיכאון בעקבות שבץ או להפך

מחקר חדש שפורסם ב-Neurology מצא קשר בין מצוקה פסיכולוגית ובין סיכון מוגבר לשבץ. עם זאת, לא נמצא קשר בין הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) ובין הסיכון לשבץ. לדברי החוקרים, ייתכן כי מצוקה פסיכולוגית היא חלק מפרודרום ממושך לשבץ, או כי הקשר נובע מערפלן זה או אחר.

דרושים מחקרים נוספים לאישור ממצאים אלו, להערכת הקשר בין הבריאות הרגשית ובין סוגי שבץ שונים. בנוסף, יש צורך לבחון את המנגנונים האפשריים, דוגמת הקשר בין ריכוזי הומוציסטאין, דיכאון ושבץ.

בעשור האחרון המחקרים התמקדו בהבנת הקשר הדו-כיווני בין דיכאון ושבץ. מהעדויות עולה כי דיכאון מופיע לעיתים קרובות לאחר שבץ, ואז מביא לעליה בצורך בטיפול לאחר שבץ וכן בסיכון לאובדנות, וקשור בהיארעות מוגברת של שבץ. עם זאת, העדויות לפיהן דיכאון עשוי להעלות את הסיכון לשבץ שנויות במחלוקת.

המחקר נערך בעקבות קריאות חוזרות בספרות הרפואית להבהרת הגורם החשוב ביותר המשפיע על הקשר בין דיכאון ובין שבץ. האם הדבר קשור בדיכאון מג'ורי (MDD) או בתסמיני דיכאון? עד כה, לא נערך מחקר גדול שהצליח להתייחס לשני אלו.

במטרה לבחון את הסוגיה, החוקרים נעזרו בנתוני EPIC-Norfolk, מחקר פרוספקטיבי, מבוסס אוכלוסיה שכלל 20,627 משתתפים ללא סיפור של שבץ, שעברו הערכה לדיכאון מג'ורי (MDD), הפרעת חרדה כללית (GAD) ובריאות נפשית, באמצעות MHI-5 (Mental Health Inventory). במהלך 8.5 שנות מעקב, תועדו 595 מקרי שבץ, כולל אירועים פטאלים ולא-פטאלים.

החוקרים לא מצאו קשר בין היארעות שבץ בחולים שדיווחו על אירועי דיכאון מג'ורי או הפרעת חרדה כללית בשנה הקודמת או במהלך חייהם. עם זאת, כל עליה של סטיית תקן אחת במדד MHI-5, שהצביעה על מצוקה רגשית מוגברת, לוותה בעליה של 11% בסיכון לשבץ לאחר תקנון לגורמים שונים, כמו: גיל, מין, עישון סיגריות, ל"ד סיסטולי, כולסטרול, השמנת-יתר, אוטם לבבי קודם וסוכרת. גורמים נוספים הם: מצב סוציאלי, השכלה, טיפול כנגד יל"ד, סיפור משפחתי של שבץ, וטיפול בנוגדי-דיכאון.

הקשר בין מדדי MHI היה עקבי בגברים ובנשים ועבור שבץ פטאלי ולא-פטאלי, למרות שנראה כי היה בולט יותר עבור שבץ פטאלי. למרות שמחקרים קודמים מצאו כי חרדה, כולל GAD, שכיחה בחולים עד שלוש שנים לאחר שבץ, החוקרים טוענים כי הם אינם מודעים למחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין GAD ובין הסיכון לשבץ. לאור העובדה שדיכאון מלווה לעיתים קרובות בחרדה, וכי MHI-5 כולל שאלה בנוגע לחרדה בהווה, מהתוצאות עולה כי אין קשר בין GAD ובין היארעות שבץ.

החוקרים מזהירים כי אפילו במדגם הגדול במחקר הנוכחי, מספר החולים שענו על קריטריוני DSM להגדת MDD היה עדיין קטן, ולכן נתקלו בקשיים הקשורים בעוצמה של המחקר. לכן, החוקרים סבורים כי יש לחזור על הממצאים לפיהם אין קשר בין MDD ובין שבץ במחקרים נוספים, לפני שניתן יהיה לשלול כי הפרעת דיכאון מג'ורי הינה גורם סיכון.

המומחים משערים כי ייתכן והקשר בין מצוקה פסיכולוגית ובין שבץ תלוי בהבדלים באופן ההסתגלות של אנשים למתח חברתי. בשנה שעברה פורסם מחקר בו הראו החוקרים כי אלו שיכולים להתמודד טוב יותר עם המתח, המסתגלים בצורה מהירה יותר, היו בעלי סיכון נמוך יותר לשבץ. לכן, ייתכן כי הקשר עם מדדי MHI-5 אינו משקף את מצב הרוח, אלא גורם אחר הקשור בהבדלים אינדיבידואלים ביכולת להסתגל לסטרס.

לאתר e-med - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פסיכיאטריה
פורום שבץ מוח
פורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה