גמילה מעישון: מכורים בהכחשה

אדישות פוליטית וחברתית מאפיינת חברות רבות, ובהן גם ישראל. אבל כאשר מדובר בשאלות של חיים ומוות האדישות הופכת, תוך פרק זמן קצר, למעורבות רגשית ופיזית של ממש. החשש ממחלות, שנובע בין השאר מחשיפה מוגברת באמצעי התקשורת לסיכונים הכרוכים בעישון, משפיע על אורח החיים של האזרח. זה גם ההסבר המקובל למגמת הירידה בשיעורי המעשנים הן בעולם והן בארץ, ירידה שבולטת יותר בקרב גברים מאשר נשים.

כ-25% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בארץ מעשנת - שיעור דומה לממוצע בעולם המערבי. על אף הנתונים, חשוב לציין כי אחוז הנשים המעשנות גדל. זאת ועוד, חלה ירידה בגיל המעשנים, נתון המרמז על עלייה מחודשת בשיעור הציבור המעשן.

העובדה שהעישון מזיק לבריאות הפכה כבר מזמן לאקסיומה. במציאות שכזו נשאלת השאלה מדוע כל-כך הרבה אנשים ממשיכים לעשן? רבים מהמעשנים מאמינים ביכולתם להפסיק לעשן, מעטים מהם מוכנים להודות כי הם מכורים לסיגריות. ד"ר יואל גרייף, לשעבר מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי תל-אביב, מתייחס לעניין ההתמכרות: "מבחינה נפשית מדובר בהרגל (הפסקת סיגריה, סיגריה אחרי ארוחה וכד'), אך זוהי גם תלות פיזיולוגית. הגוף התרגל לרמת ניקוטין מסוימת, וכתוצאה מכך לדיכוי של התיאבון, לשקט ולרוגע. אדם אשר מפסיק לצרוך ניקוטין בבת אחת, יכול לסבול מאי סדר פיזיולוגי בעקבות השינויים בגוף. ההתמכרות לסיגריות היא חזקה, וקשה להיגמל מהן אף יותר מאשר קוקאין".

פרופ' פלטיאל וינר, מנהל מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי הלל יפה, מצביע על הניקוטין כחומר ממכר: "עישון סיגריות עומד בקריטריונים להתמכרות, קריטריונים שפורסמו על-ידי משרד הבריאות האמריקאי. החומר הממכר גורם לתגובה פסיכו-אקטיבית אצל המשתמש. מסיבה זו אנשים יעשנו רק סיגריות שמכילות ניקוטין".

"אילו עישון היה רק הרגל ולא התמכרות, ניתן לשער שהרבה יותר אנשים היו מפסיקים לעשן לנוכח המודעות הגוברת לנזקי העישון", אומר ד"ר דניאל ויילר, מומחה למחלות פנימיות ולמחלות ריאה ומנהל מכון הריאות במרכז רפואי כרמל, חיפה. "הצהרה של מעשן כי הוא 'אוהב' לעשן מבטאת סוג של תמימות, כיוון שבשלב מוקדם, לאחר שמתחילים לעשן, הגוף מפתח תלות בניקוטין. למעשה, נוצרת התמכרות שקשה להינתק ממנה. בחינה פשוטה ואמינה של מידת התלות הפיזית בניקוטין אצל מעשנים היא הזמן שחולף מאז שמתעוררים בבוקר ועד להדלקת הסיגריה הראשונה. מי שחייב לעשן עם היקיצה, בוודאי סובל מתלות פיזית בניקוטין".

הניסיון להיגמל מעישון כרוך בתופעות לוואי, שניתן למזערן על-ידי שיטות וחומרים שונים. לדברי פרופ' וינר, "להפסקת העישון והשימוש בניקוטין תוצאות פיזיולוגיות מיידיות: עצבנות, חוסר מנוחה, ירידה בריכוז, בלבול קל, ירידה ביכולת להתרכז בביצוע משימות, מתח, רעב, עליה במשקל, הפרעות שינה, רעב לניקוטין, ירידה בהפרשת אדרנלין ונוראדרנלין בגוף".

החשש הגדול ביותר של נגמלים מעישון הוא כמובן העלייה במשקל. פרופ' ויינר מסביר: "ניקוטין מדכא תיאבון, ולכן גמילה מניקוטין מגבירה את התיאבון. חוש הטעם משתנה עם הפסקת העישון, והאוכל, במקרים רבים, הופך לטעים יותר. ואולם, מעשן שלא משנה באופן דרסטי את הרגליו, יעלה כשני ק"ג במשקלו במשך השנה הראשונה לאחר הגמילה".

ד"ר ויילר מסביר כי "הפסקת עישון מלווה בתופעות של גמילה השונות מאדם לאדם, תלוי בכמות ובמשך זמן העישון, וחולפות תוך 8-12 שבועות לגבי התופעות המתמשכות, ותוך 24-48 שעות לגבי התופעות קצרות המועד. התופעה השכיחה ביותר הכרוכה בהפסקת עישון היא השמנה, אשר גורמת לרבים, במיוחד נשים, לחזור לעשן".

ד"ר גרייף מבקש להרגיע את הגברים ובעיקר את הנשים שחוששים מהשינויים בגזרה. "רוב האנשים שמפסיקים לעשן מעלים כ-3-4 קילו במשקל, אולם זהו דבר זמני ובהמשך המשקל חוזר לקדמותו. חשוב לטפל בנושא של הפסקת העישון ולאחר מספר חודשים, במידת הצורך, לעשות דיאטה".

על אף הקשיים, רבים מהמעשנים מצליחים להיגמל מעשן הניקוטין לצמיתות. נשאלת השאלה כיצד הם עושים זאת. אחדים משמשים בתוספי ניקוטין שחלקם נמכרים ללא צורך במרשם. אחרים נעזרים בפסיכולוגים שהתמחו בתחום ומסוגלים ללוות מטופלים בזמן הפסקת העישון, ומתמצאים בתחליפי ניקוטין. החלופות הן מסטיק, טבליות למציצה, מדבקות ומשאפים. "כל החלופות עובדות על עיקרון של כניסה למחזור הדם דרך הריריות או העור ולא על ידי ספיגה ממערכת העיכול", מסביר ד"ר ויילר. "כמו כל תרופת OTC (ללא מרשם) צריך לקרוא היטב את ההוראות; למשל, לעיסה של המסטיק ללא הפסקה תגרום לבחילה, הזעה קרה ותופעות אחרות הקשורות בהרעלת ניקוטין".

לדברי פרופ' וינר, יש אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי בזמן הגמילה מעישון. "הקבוצה הראשונה מכילה תחליפי ניקוטין ומיועדת לתת מענה לכמיהה לניקוטין בזמן הפסקת עישון. תחליפי הניקוטין יעילים והוכח שהם מגדילים את סיכויי הגמילה פי 1.5-2.7. בנוסף, בישראל רשום גם משאף המכיל ניקוטין בשם המסחרי Nicorette. אחת התרופות אשר אושרה לשימוש בזמן הגמילה מניקוטין היא בופרופיון (זייבן), תרופה הדורשת מרשם רופא. זו למעשה תרופה נוגדת דיכאון. במספר עבודות הוכחה יעילותה של התרופה לעומת אינבו ואף לעומת שימוש בתחליפי ניקוטין. התרופה ממתנת את הפעילות המוגברת במוח באזור האחראי על הרגשת ההנאה והדחף לעשן שנגרם בהשפעת הניקוטין. ייחודה של התרופה טמון בפעולתה המושהית המאפשרת טיפול הדרגתי בהתמכרות לניקוטין.

תרופה נוספת שהוכנסה לאחרונה לשימוש בזמן הגמילה מניקוטין היא הוארניקלין (צ'אמפיקס) - תרופה המתחברת לקולטנים לניקוטין במוח, פועלת חלקית על הקולטן ומקלה את תסמונת הגמילה מניקוטין; גם תרופה זו, מחייבת מרשם רופא".

מנסיונו של אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מעישון והתמכרויות ומנהל מכון אברהמסון, ניתן להפסיק את העישון בטיפול אחד אם כי במקרים מסוימים יש צורך בליווי ותמיכה במשך כ-21 ימים. "המעשנים אוהבים לעשן. הם שבויים ברעיון הגמילה תוך כדי עישון, אך למעשה כל סיגריה שמעשנים במהלך הגמילה מובילה בהכרח לסיגריה הבאה בגלל החומרים הממכרים המצויים בסיגריה. לכן הפסקת העישון חייבת להיות טוטאלית".

רק שליש מהאנשים שמפסיקים לעשן מצליחים להיגמל סופית - כך לפחות מראים הנתונים. האומדן לגמילה כמעט מוחלטת הוא שנה לפחות ללא עישון. להפסיק לעשן זו פעולה יחסית קלה; הקושי הוא בגמילה לצמיתות. ואולם, ההשפעות הבריאותיות הן לטווח קצר והן לטווח ארוך מעידות כי המאמץ בסופו של דבר - משתלם.

בואו לדבר על זה בפורום גמילה מעישון.