הורות: כשהילד עובר משבר חברתי
רבים מהילדים חשים דחויים בגן או בביה"ס. הורים מודאגים - כך תוכלו לסייע לילדכם לפתח מיומנויות חברתיות חדשות
רבים מאיתנו מכירים את זה: הילד מתלונן שאין לו חברים בכיתה או בגן. הם לא רוצים לשחק איתו, לא משתפים אותו, לא מזמינים אותו לשבת איתם.
גם ילדים עם כישורים חברתיים גבוהים, המקיימים חיי חברה פעילים, נקלעים לעתים לבעיות חברתיות אשר דורשות סיוע של מבוגר. כך למשל, ילד שהיה מקובל בחברה עלול לגלות קשיי התאקלמות כתוצאה משינוי בסביבת הלימודים או המגורים. דוגמה נוספת: ילד שהסתכסך עם חבריו הטובים ומצא את עצמו מחוץ לחברתם ובהרגשה שהוא דחוי ומבודד. מצבים אלו נורמליים, אך ילד שלא מקבל מענה לקשייו בזמן עלול לפתח מצוקה נפשית אשר יכולה להתבטא באופנים שונים: ירידה בתפקוד בלימודים, בעיות התנהגות, מצבי רוח, הסתגרות בתוך עצמו ועוד. 
^^מספר טיפים להורים לילד במשבר חברתי^^: חשוב שבתקופה שבה הילד נמצא במשבר מבחינה חברתית, ההורים ובני המשפחה האחרים יהיו קשובים לצרכיו, יתמכו בו, יפנו יותר זמן כדי לבלות איתו, וכן יעודדו אותו להמשיך וליזום מפגשים חברתיים. המשפחה היא המסגרת המשמעותית ביותר עבור הילד. ילד שיקבל מהוריו וממשפחתו את התמיכה והסיוע הדרושים, ירגיש מחוזק ומעודד וסיכויו לצאת מהמשבר הנוכחי במהרה - גדולים.
במצבי קושי ומשבר, על ההורה להימנע מתגובה אימפולסיבית, שיפוטית או אמוציונאלית כלפי ילדו. תגובות מעין אלו הן טבעיות ונובעות מתחושת הזדהות של ההורה עם הסבל של ילדו ומתוך רצון להגן עליו. יחד עם זאת, תגובות שכאלה לא מסייעות לילד להתמודד בצורה יעילה עם המשבר.
חשוב שההורה לא יתפתה לפתור באופן קבוע עבור הילד את בעיותיו באינטראקציות חברתיות אלא יעודד אותו להתמודד בצורה עצמאית. כך למשל, כאשר הילד מגיע להורה עם בעיה או תלונה לגבי חבר, ההורה יכול לברר איתו מה בדיוק קרה, לשאול את הילד מה הוא מרגיש ביחס לבעיה שהציג, הוא יכול לתמוך בילד ולעודד אותו על ידי נקיטת עמדה מקבלת ולא שיפוטית לגבי הקושי שהתעורר. ההורה יכול לבקש מהילד לתת פתרון משלו לבעיה, ולהציע מספר רעיונות נוספים, שמהם יאפשר לו לבחור את המתאים לו ביותר.
כאשר מקיימים שיחה עם הילד, חשוב לשים לב שהיא לא הופכת לנדנוד או לחקירה. הורה חרד נוטה להציף את הילד בשאלות. הילד חש את החרדה והדאגה שלה ההורה ונוטה להיסגר ולא לשתף פעולה. עדיף לנהל שיחה גלויה ונינוחה, ולשתף את הילד גם בדילמות חברתיות שאתם, המבוגרים, נתקלים בהן, וכיצד אתם מתמודדים איתן.
כשמדובר בילד צעיר, אפשר לעבור עמו על דף הקשר של הילדים מהגן ולשאול עם מי הוא מעוניין להיפגש. רצוי לאפשר לילד לדבר ישירות עם ההורה וחבר מהגן, מה שיאפשר לו להתנסות במיומנות חברתית חשובה של נקיטת יוזמה וחיזור, ולטווח ארוך ייתן לו ביטחון ליצור עוד קשרים חברתיים חדשים.
ילדים צעירים לעתים מעדיפים להזמין חברים אליהם הביתה במקום ללכת אליהם. הדבר נובע בדרך כלל מכך שהילד מרגיש שהבית שלו הוא המקום הבטוח ביותר. לכן, בשלב ראשון לא מומלץ לאלץ את הילד להיפגש מחוץ לביתו, אלא רק לאחר שצבר ביטחון ומבקש זאת מיוזמתו.
מחקרים מראים בצורה חד משמעית כי שימוש אינטנסיבי במחשב או בטלוויזיה פוגעים באיכות חייו של הילד ובייחוד בתפקודו החברתי. ילד שמבלה שעות רבות בצפייה בטלוויזיה או במשחקי מחשב - גם אם אלו נעשים בחברת ילדים נוספים - הוא פאסיבי. הילד מפסיד זמן משחק או תקשורת עם ילדים בגילו, ואלו חשובים להתפתחותו. מיומנויות חברתיות מתפתחות בעיקר במצבים חברתיים שהם דינאמיים ומוחשיים (להבדיל ממצבים וירטואליים). במצבים אלו, למשל, יש לילד הזדמנות להתמודד עם מצבי קונפליקט, לגלות יכולת אמפתית, או לפתח דפוסי מנהיגות.
מומלץ להגביל את השימוש במחשב ובטלוויזיה לכשעה עד שעה וחצי ביום לכל היותר. חשוב שלילד יהיה סדר יום מלא, קבוע ומוגדר עד כמה שניתן. יש להגדיר זמנים למנוחה, זמנים לארוחות משותפות, זמנים לביצוע משימות ומחויבויות (כגון הכנת שיעורי בית, סידור החדר וכד') וזמנים לפעילויות חברתיות. יש לקבוע כלל שצפייה בטלוויזיה ושימוש במחשב מותרים רק לאחר ביצוע המחויבויות הקודמות.
ניתן לעבוד עם הילד על מיומנויות חברתיות. לדוגמה, כיצד לשתף ולהתחלק במשחק, כיצד לקבל חוקים של משחק, כיצד להתחשב ולכבד את רצונות האחר, כיצד לבטא את רצונותיו בדרכים מילוליות ולגיטימיות ועוד.
אפשר ליזום פעילויות חברתיות יחד עם הילד: למשל, לגלות מעורבות בפעילות בית-ספרית או קהילתית, לקיים מערכת יחסי שכנות טובה, להשתתף בפעילויות של הנאה והתפתחות עצמית (חוגים, סדנאות), להזמין או להתארח אצל חברים ומכרים. הורה שמסתפק בבילוי בחיק משפחתו הגרעינית בלבד משדר מסר של סגירות חברתית לילדיו. לעומת זאת, הורה הנמצא בקשר יומיומי עם אנשים, יוזם ונענה לקשרים ישנים ואף חדשים, מעניק לילדו כלים ומיומנויות חברתיות וכן חשיפה למערכות יחסים שונות.
במידה והקושי לא נפתר, ניתן לשלב את הילד בטיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות חברתיות. בהנחיית המטפל, קבוצת הילדים תתרגל מיומנויות של פתרון קונפליקטים, הקשבה הדדית, פיתוח הערכה עצמית, שליטה עצמית, מרחב אישי, אמון, תקשורת מילולית ולא מילולית ועוד. הפעילות הקבוצתית משקפת לילדים את התנהלותם ב'עולם האמיתי' ומסייעת להם לרכוש כלים וליישמם בהתמודדות היום יומית עם החברים.
אביקם ששון הוא פסיכולוג חינוכי מומחה במרכז "בדרך שלי".
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיית ילדים.
