חרדה חברתית: ביישנות או הפרעה?

עוד בנושא: טיפול בחרדות, פסיכולוג קליני

ירון פנה אלינו לעזרה לאחר שקרא על חרדה חברתית וזיהה עצמו כסובל מהבעיה. הוא סיים תיכון בהצטיינות, למרות שמעולם לא הצביע בכיתה ונמנע מפעילויות חברתיות. הקושי ליווה אותו גם בצבא, אז סרב להשתתף בקורסים שבהם יש לדבר בפומבי והסתפק בתפקיד שמתחת ליכולותיו, בלימודיו האקדמאיים, בראיונות עבודה, ביצירת קשר זוגי, ובעבודה. תמיד חש כי עקב קושי לדבר בפומבי, לא התקדם ונותר מאחור. במצב זה של תסכול ודכדוך הוא פנה לטיפול.

ירון אובחן כסובל מחרדה חברתית מוכללת (חרדה מפני מספר רב של מצבים). חרדה חברתית הינה הפרעת החרדה הנפוצה ביותר ששכיחותה באוכלוסיה מוערכת בכ-13%. זוהי הפרעה השכיחה יותר בקרב נשים ביחס של 3:2. הסובלים חוששים ממגוון מצבים חברתיים או ביצוע פעילויות בפומבי, למשל: לדבר בפני אנשים, להביע דעה, להימצא במוקד תשומת הלב, לאכול או לכתוב בפומבי, לדבר עם בעלי סמכות או ליזום פגישה רומנטית. החשש העיקרי הוא מפני השפלה ולעג. הסובלים חווים סימפטומים גופניים של סטרס, כמו: דופק מואץ, הסמקה, הזעה, רעד בגוף ובקול ורצון עז לברוח. רבים מהם סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות ו/או דיכאון.

לאבחון מוקדם של הבעיה חשיבות רבה, מכיוון שחרדה חברתית הינה גורם סיכון עתידי לדיכאון ולשימוש בחומרים ממכרים. רוב הסובלים מחרדה חברתית חווים חרדה כבר טרום אירוע, ומשתמשים במגוון התנהגויות מגוננות שנועדו להקטין את מצוקתם ולאפשר תפקוד במצבים בהם ההימנעות אינה אפשרית (למשל, שתיית אלכוהול לפני מצב מלחיץ).

חרדה חברתית מתחילה על פי רוב בילדות, ובהעדר אבחון וטיפול מתאים עלולה להפוך לכרונית ולגרום לפגיעה תפקודית ניכרת, וירידה משמעותית באיכות החיים. ילדים ומתבגרים עם חרדה חברתית ממעטים להשתתף בפעילות בית-ספרית וחברתית. חלקם מתפקדים היטב בלימודים, ולכן אינם מאותרים על-ידי מוריהם, אף כי סבלם הנפשי רב. המורים וההורים נוטים לראות בהתנהגויות אלה ביישנות ולא הפרעה ברת טיפול, ובכך נפגע הסיכוי להפניה לטיפול הולם.

בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בטיפול בשילוב טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגניטיבי וטיפול תרופתי. הטיפול הפסיכולוגי הוא טיפול קצר מועד הממוקד בהפרעה, בעל שיעורי הצלחה גבוהים, כולל שמירת הישגי הטיפול לאורך זמן. זהו טיפול המתבצע באפן יחידני או קבוצתי, כולל חשיפה הדרגתית למצבים המאיימים, הפחתת ההתנהגויות מגוננות, המרת מחשבות והנחות שגויות ואימון בכישורים חברתיים. בסיום הטיפול במרבית המטופלים ניכר שיפור, המתבטא בהפחתה בהימנעויות ממצבים חברתיים.

למרות ההוכחות הנחרצות לגבי יעילות הטיפולים, עדיין איתור אוכלוסייה זו לוקה בחסר, בעיקר מצד גורמים מקצועיים. חלק גדול מבוגרי הטיפולים הרלוונטיים מציינים בצער את העובדה, שלא טופלו בצעירותם ובכך יכלו למנוע סבל והחמצות בחייהם. מאחר ובמרבית מהסובלים הבעיה מתחילה בילדות, חשוב לאתר בעיה זו בקרב ילדים ומתבגרים, שכן טיפול מתאים יחסוך מהם קשיים ניכרים בהמשך חייהם. במרכז בריאות הנפש גהה קיים מזה כעשור מרכז לטיפול בחרדה חברתית, הפתוח לכלל ציבור הפונים.

ד"ר צופי מרום היא ראש תחום טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת 'כללית'.

בואו לדבר על זה בפורום חרדה חברתית.