תהליך הטיפול הפסיכולוגי

הפנייה לטיפול פסיכולוגי מתרחשת כאשר אדם מרגיש צורך בעזרה עקב תחושות מצוקה, סבל, בלבול וכו'. ניתן לפרט ולתאר דוגמאות למצבי מצוקה המצדיקים פנייה לטיפול.

א. הרגשת בדידות, עצב או חוסר יכולת ליהנות גם אם יש קשרים חברתיים.
ב. הרגשה של פגיעות, היעדר חוסן רגשי.
ג. קשיי הסתגלות למסגרות, עימותים חוזרים, קונפליקטים ומתחים.
ד. קשיי תפקוד בתחום מסוים למשל תפקוד מיני, תפקוד חברתי וכו'.

בכל מקרה, המאפיין העיקרי של הפנייה הוא התמודדות עם הקושי לקבל את העובדה שאני זקוק לטיפול פסיכולוגי... כמו בפנייה להתייעצות עם רופא, הסימנים המעידים על בעיה קיימים כבר זמן מה, אולם נטייה להכחשה גורמת לא לראות, או לא להרגיש שקיימת בעיה ושיש צורך בעזרה בהתמודדות עמה. נדרש בדרך כלל אירוע (טריגר), לחץ נוסף, כאב נוסף, שיגרום לוויתור ולקבלת ההחלטה לפנות לטיפול. לכן, פנייה לטיפול הולכת יד ביד, לעיתים, עם תחושת אכזבה מסוימת של האדם מעצמו.

בפנייה לטיפול מקיים כל פסיכולוג הליך קבלה לטיפול. להליך זה מספר אפיונים בהתאם להשכלתו, השקפותיו והתייחסותו האישית והמקצועית של המטפל. בכל מקרה, הקבלה לטיפול מתאפיינת בהיכרות, איסוף פרטים חשובים הנוגעים לאדם, לבעיותיו ולרקע שלו. חשוב להדגיש שהמטופל גם הוא אוסף פרטים אודות המטפל ועובר חוויה של התרשמות. עיבוד ההתרשמויות הוא חלק מהתהליך הטיפולי.

טיפול פסיכולוגי הוא סדרה של מפגשים בין מטפל ומטופל הנעשים בהסכמה ובהסכם טיפולי. ההסכם (החוזה הטיפולי) מתייחס למקום, לזמן ולמחויבות של כל צד. קיימים סוגים שונים של טיפולים פסיכולוגים המתבססים על סוגים שונים של בעיות והפרעות, גישות טיפוליות ותיאוריות שונות, ומשכי זמן שונים שבהם מתקיים התהליך. טיפול פסיכולוגי (טיפול נפשי או פסיכותרפיה) מיועד לעזור, לתמוך, להקל ולרפא מגוון רחב של בעיות רגשיות והתנהגותיות. המושג ריפוי בתחום הרגש איננו בהכרח העלמה או מיגור של תופעות. בטיפול פסיכולוגי נוצרות הבנות ותובנות המאפשרות פתיחת נקודות מבט חדשות, הפחתה של מתחים וחרדות וביסוסן של דרכי התמודדות חדשות. טיפול פסיכולוגי מתבסס על קשר שנוצר ונבנה בין מטפל ומטופל. יחסי אמון המבוססים על כללי אתיקה מקצועית, דיסקרטיות וכבוד הדדי הם בבסיס הקשר הטיפולי.

אדם בעל תואר שני (.M.A) בפסיכולוגיה ממוסד אקדמי מוכר ואשר נרשם בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. עצם ההגדרה של פסיכולוג איננה מאפשרת עדיין להעניק טיפול פסיכולוגי. כדי לעסוק בטיפול פסיכולוגי צריך להיות פסיכולוג קליני. משמעות הדבר היא לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותהליך התמחות שבסופו עובר הפסיכולוג הקליני בחינת מומחיות ומקבל רישיון לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית.

פסיכולוג קליני רשאי לטפל בכל מגוון הבעיות הרגשיות והנפשיות בגישות טיפוליות שונות. זוהי הסמכה לטפל באנשים ולא רק בהפרעות (בשונה מהתמחויות ברפואה). הפסיכולוג הקליני, על פי הכשרתו ועל פי הקודים האתיים של המקצוע, צריך לזהות מצבים ובעיות שביכולתו לטפל בהם וכן מצבים שאינם מתאימים ליכולתו ואז להפנותם לבעלי מקצוע אחרים. במסגרת של מכון לטיפול פסיכולוגי ישנם מספר מטפלים עם רקע אקדמי מגוון ותחומי התמחות שונים, המאפשרים כיסוי של טווח רחב של גילאים ובעיות. שילובם של מומחים לטיפול פסיכולוגי בילדים, בנוער ובמבוגרים בצוות אחד, מאפשר התייחסות מעמיקה יותר וראייה רחבה של תהליכים.

מקובל שרופאים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות, הם בין בעלי המקצוע שיחד עם פסיכולוגים קליניים עוסקים בפסיכותרפיה. חלקם, כמו רופאים פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים (עם תואר שני), עוברים תהליכי הכשרה עמוקים המכשירים אותם כבעלי מקצוע מוסמכים בתחום הריפוי הנפשי.

אחרים יכולים לעסוק בפסיכותרפיה גם ללא הכשרה מעמיקה ויסודית, ועל הפונה לטיפול נפשי לגלות ערנות ולברר את הכשרתו והשכלתו של המטפל שאותו בחר.

מידע רב זמין כיום לכל אדם ומביא פונים לטיפול פסיכולוגי לבקש טיפול מסוים: טיפול קצר, טיפול דינאמי, פסיכואנליזה וכו'. לדעתנו זו טעות לפנות ולבקש טיפול מסוים, שכן כל טיפול מתאים לבעיות מסוימות או לאנשים מסוימים ואנשים לא בהכרח מאבחנים נכון את בעיותיהם. רצוי לכן, בפניה לטיפול, לאחר ברור פרטי השכלתו והכשרתו של הפסיכולוג, להיפגש ולתאר את הבעיות ולצפות לדעתו של הפסיכולוג לגבי הטיפול המתאים. לעיתים הייעוץ הראשוני הוא מורכב ויש לקחת בחשבון יותר מפגישה אחת לגיבוש דעה מקצועית והמלצה על הדרך הטיפולית הנכונה. בכל מקרה, הייעוץ הראשוני הוא חלק מהתהליך הטיפולי.

טיפול פסיכולוגי קצר מועד - טיפול פסיכולוגי קצר מועד הפך לפופולרי בעשור האחרון והוא חדשני יותר ו"מפתה" מאוד. מקורות הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד הם תולדה של ניסיון מצטבר, מחקרים רבים, כמו גם אילוצים כלכליים של יחידים ושל הגופים מממני הטיפול (כמו חברות ביטוח וקופות חולים).

צריך לקחת בחשבון שהטיפול קצר המועד מוגבל ביכולתו והוא מתאים לבעיות מסוימות וממוקדות בלבד. מניסיוננו המצטבר, בסדרה של 12-10 מפגשים טיפוליים ניתן לעזור ליחידים הנמצאים בצומת דרכים קריטי בחייהם כמו למשל לאחר שרות צבאי, לקראת תום לימודים באוניברסיטה, סמוך לפרידה (לא טראומטית), יציאה לפנסיה מוקדמת, משברי נישואין על רקע אירועים ספציפיים, כישלונות ואכזבות.
חשוב לציין שטיפול דינאמי שאיננו קצר מועד, איננו בהכרח טיפול ממושך.

משך הטיפול "הארוך" משתנה מאדם לאדם. אנשים יכולים להגיע להישגים טיפוליים בתקופות של חצי שנה ושנה גם כן. כאשר מדובר בפנייה לטיפול על רקע מצוקות לא ממוקדות, שמקורן בתהליכים נפשיים לא מודעים, התהליך הטיפולי הפסיכולוגי מעמיק ומתבסס כאמור על יחסי מטפל מטופל מקצועיים אמפתיים ודיסקרטיים.

טיפולים בסימפטומים והפרעות חרדה - מושגים שבעבר נדחקו לקרן זווית, מדוברים כיום בגלוי ומטופלים בפתיחות - חרדת בחינות, חרדה חברתית, חרדת טיסה, מצבי חרדה לא מאובחנים, דפיקות לב והזעות יתר. קיים כיום דיאלוג בין שתי תפיסות טיפוליות בהפרעות הללו ודומותיהן: גישה קצרת מועד, היפנוזה, גישות התנהגויות וקוגניטיביות מחד, וגישה פסיכודינמית מאידך. הפרעות אלה הן סימפטומים או נורות אזהרה המייצגות ומסמלות קיומם של קונפליקטים מורכבים ולא מודעים. לעיתים קשר המתחיל בטיפול סימפטומטי כמו טיפול תרופתי הרגעתי, מאפשר הקלה ניכרת ופותח פתח לבירור מעמיק של הסיבות לקיומן של התופעות. בירור הסיבות איננו בהכרח "חפירה" עמוקה לילדותו של המטופל, כיוון שמדובר לעיתים במצבים מעוררי חרדה הקיימים בחייו האקטואליים של המטופל, לדוגמה: בעיות בשליטה על כעסים ודחפים, קשיים בביטוי כעסים, התמודדות לא מותאמת עם צרכים ומיניות. מצבים אלה ואחרים הם מעוררי חרדה עקב קיומם של מנגנוני הסתגלות לא מותאמים.

טיפול פסיכודינמי - הטיפול הפסיכודינמי מייצג את הזרם המרכזי בטיפול הפסיכולוגי. טיפול זה הוא תולדה של תיאוריות התופסות את האישיות של האדם הבוגר, כמו גם הנער והנערה ואף הילד, כאוסף המרכיבים, החוויות, ההתנסויות והיחסים שעבר וצבר, ואלה התגבשו לכלל אישיותו. מקורה של הגישה בחקירה ובגילויים של פרויד וממשיכיו שיצרו את הפסיכואנליזה על כל גווניה ומרכיביה. צרכים ודחפים שאפיינו את התינוק, מנגנוני הגנה ומבנים פנימיים שתיעלו את הדחפים והיצרים, דמויות משמעותיות והיחסים עם הדמויות הללו, אפשרו תהליכי התפתחות, צמיחה, וגדילה כמו גם את החסכים, הקשיים והטראומות. במפגש הטיפולי, המתבסס על פתיחות ובניית אמון, עולות אסוציאציות חופשיות ודיבור על אירועים, אנשים, מצבים, רגשות ובעיות. תכנים לא מודעים ורגשות מודחקים עולים על פני השטח ומאפשרים גילוי, הגדרה, הבנה וחיפוש אחר תובנות או פתרון.

בגישה הטיפולית הפסיכודינמית יש מקום חשוב לתהליכים רגשיים במערכות היחסים בין המטופל והמטפל, בין המטופל ואנשים אחרים. ניתוח ופירוש היחסים בעבר ובהווה מאפשר ניתוח ועיבוד של בעיות ביחסים ובקשרים של המטופל וסביבתו. המטופל לומד להכיר את עצמו דרך המראה שמציב בפניו המטפל. קצב הטיפול הפסיכודינמי אישי ומשתנה ממטופל למטופל. הקצב תלוי באישיותו של המטופל, תכונותיו ויכולתו לבנות יחסים טובים ופתוחים עם המטפל.

טיפול פסיכודינמי רצוף בקשיים, התנגדויות ובהתגברות מתמדת על מכשולים המתעוררים במהלך הטיפול. בטיפול פסיכודינמי כל מטפל תורם מהידע המקצועי, מניסיונו כמו גם מאישיותו ליצירת יחסי עבודה טיפוליים פוריים. לטיפול הפסיכודינמי גוונים רבים והוא מושפע מתיאורטיקנים שונים. כך למשל יכול מטופל להציב לעצמו מטרות ויעדים ברי השגה ולבחון ביחד עם מטפלו התקדמות לאורך זמן. כאשר מתייחסים להתקדמות, יש לקחת בחשבון עומק מצד אחד, והתפתחות לעתיד מצד שני. עומק לעיתים כרוך בכאב, בנסיגה רגשית ובהזדקקות לתמיכת המטפל; והתקדמות לעתיד פירושה עצמאות, העזה ונטילת אחריות על חייכם. טיפול פסיכולוגי על פי הגישה הפסיכודינמית מתקיים במתכונת של פגישה או שתיים בשבוע, במסגרת ברורה ויציבה.

למטופל בטיפול פסיכודינמי תפקיד מרכזי והוא שותף מלא בתהליך ובהצלחתו. בהדרגה המטופל מפנים את תפקידו ואחריותו והוא איננו סומא המובל על ידי מטפל, אלא מרגיש, חווה ובעל יכולת לשפוט את ההתנסות הטיפולית. במהלך הטיפול המטופל לומד לבחון את שביעות רצונו ומידת הסיפוק שחש מהתהליך. טיפול פסוכודינמי מתאים לילדים, למתבגרים ולמבוגרים והוא מיושם גם בטיפולים זוגיים ובטיפולים קבוצתיים.

טיפול תרופתי - נושא חשוב ומורכב הוא הטיפול התרופתי. כמו הטיפול הפסיכולוגי, גם הטיפול התרופתי עובר תהליך של לגיטימציה, מתחום חסוי מודחק ומוסתר לנושא פתוח ולגיטימי. בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקיים דוח שיח פורה וחשוב בדבר הצורך לשלב לעיתים טיפול תרופתי. ההתקדמות הרבה שחלה בתחומי המחקר והפיתוח של תרופות, מספקת תרופות חדשות ויעילות עם מינימום תופעות לוואי, שיכולות להקל מאוד במצבים מסוימים ולאפשר לעיתים הבראה מיידית ו/או יצירת בסיס נוח ויציב לטיפול יסודי ומעמיק.

מדובר בנושא מורכב ומסובך. להלן מספר נקודות ציון בהתמודדות עם הדילמה של סיום טיפול:

טיפול פסיכולוגי צריך להסתיים.
סיום טיפול צריך להתרחש כתהליך ולא באופן חד.
חשוב להגיע להסכמה ולהבנה על מועד הסיום ועל משך תהליך הפרידה.
לעיתים מרגישים שהגיע מועד סיום, אבל ליבון מעמיק פותח אפשרויות להמשך העבודה הטיפולית.
מטפל ומטופל מחליטים על האופי של תהליך הפרידה שיתאים לאישיותו ולבעיותיו של המטופל. אינדיקציה חשובה, לדוגמה, לסיום טיפול היא התמודדות במהלך הטיפול עם פרידות אחרות שעבר המטופל.
בשלות היא מושג מרכזי בתהליכי גדילה וצמיחה והיא נכונה גם לבחינת מוכנותו של המטופל לסיים תהליך טיפולי.

הדבר החשוב ביותר בסיום טיפול הוא "חווית הסיום" יש לשאוף לחוויה רגשית, לתחושות של סיפוק והישג ולהרגשת קרבה וחום עם האדם שאיתו עברת את המסע הטיפולי.

ד"ר רוני עופר הוא פסיכולוג קליני בכיר ומנהל מכון עופר.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכותרפיה.