האבטלה פוגעת בבריאות

מדי יום אנו קוראים במדורי הכלכלה והחדשות על מקומות עבודה שנסגרים, פיטורי עובדים והחרפת המיתון. מסתבר שהמצב משפיע גם על בריאותה של האוכלוסייה. אומנם ידוע שיציאה ממעגל העבודה עלולה לגרום ללחץ נפשי, אך המצב כיום במשק מתבטא אצל המובטלים גם בסימפטומים גופניים ובמצבים קשים.

"הקושי הזה הוא קושי אובייקטיבי וכל אדם מגיב אליו שונה", אומר לדוקטורס ד"ר יהודה ברוך, מנהל המרכז לבריאות הנפש על שם אברבנאל. "ככלל, תקופה שבה אתה מובטל מהווה קושי רגשי וככל שהזמן מתארך הקושי גדל, האמון בעצמך פוחת (ועל כך מתווספים קשיים כלכליים) ונוצר מצב דחק מתמשך שמתבטא בעצבנות ובקשיי שינה. בנוסף, יש חשש להיווצרות מצב של דיכאון קליני וכן חשש לטיפול עצמי באלכוהול או סמים. אך יש לציין כי רוב האנשים עוברים תקופה זו בהצלחה ללא התערבות פסיכיאטרית ויוצאים מחוזקים ממנה, שהנה התגברו בכוחות עצמם גם על תקופה קשה ביותר".

ד"ר אילן היינריך, מומחה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית, מחוז חיפה, החל להרגיש את השינוי במטופליו לפני כחודשיים. הוא מנסה לתת תמונה כללית של הפציינטים: "מדובר באנשים מהמעמד הבינוני פלוס, בעלי רמת השכלה גבוהה שיצאו ממעגל העבודה. רובם בעלי משפחות עם ילדים קטנים שעבדו בחברות הי-טק. הסטרס הכלכלי שהגיע בבת אחת גרם להם למצוקה נפשית שהובילה לביטויים גופניים שונים, כגון קשיי שינה, תחושות מחנק, כאבי חזה, תחושה של טעם רע בפה, כאבי ראש ומיגרנות". יש לציין כי לרוב מדובר באנשים בריאים שלא נמצאת סיבה רפואית כלשהי בבדיקות לתופעות אלו. ד"ר היינריך אומר, כי רק חלק קטן מהם מודע לאפשרות שמצבו הבריאותי נגרם כתוצאה ממצבו הנפשי.

ד"ר ברוך טוען כי הדיכאון מצוי בשכיחות גבוהה יותר בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. "יתכן שבגלל שהרזרבות הכלכליות נמוכות יותר", הוא מסביר, "אך קיים גם מה שנקראsocial drift, מונח שמתאר מצב שבו אנשים עם בעיות נפשיות מראש יורדים למצב סוציואקונומי נמוך, ולכן יש גם שכיחות גבוהה יותר של בעיות נפשיות בקרב מעמד זה, ובוודאי בתגובה לגורמי דחק חדשים כפיטורים ואי מציאת עבודה חלופית".

מעבר לתופעות הפיזיולוגיות שהוזכרו, ד"ר ברוך מציין כי במצבי לחץ לאורך זמן יש חשש להתפתחות מחלות אוטואימוניות, דיכאון, סוכרת וכד'. הפיתרון הוא הפחתת לחץ עד כמה שניתן בצורה יזומה, למשל באמצעות תרגילי הרפיה, וכן להקפיד לנצל את הזמן החופשי לאימון גופני סדיר של שעה וחצי שלוש פעמים בשבוע, דבר הגורם לשחרור אנדורפינים טבעיים המפחיתים את תחושת הלחץ.

"האנשים שיצאו ממעגל העבודה מרגישים אי ביטחון תעסוקתי", אומר ד"ר פיני קאסוטו, פסיכולוג במרכז הרפואי קפלן. "אדם שפוטר מעבודתו מרגיש פחות חשוב ואין לו בשביל מה לקום בבוקר. כתוצאה מכך המערכת החיסונית שלו עובדת פחות טוב ויש עלייה בחולי". ומה לגבי ההבדלים בתגובה בין אישה מובטלת לגבר מובטל? "לרוב הגבר לוקח זאת קשה יותר כי עם כל הרצון שלנו לשיווין בין המינים, עדיין רובנו מצויים בתפיסה שהאחריות על הפרנסה היא של הגבר", אומר ד"ר ברוך. "ולכן תגובת הגברים למצב של חוסר עבודה מתמשך היא קשה יותר".

ד"ר היינריך מספר כי ההשפעה של האבטלה מגיעה גם לדור ההורים של המובטלים. "מדובר בדור שני לניצולי שואה והמצב של מחסור וחוסר ודאות מאוד סימבולי עבורם. הם מרגישים שהם צריכים לקחת אחריות ולשאת בנטל הכלכלי. מדובר באנשים בני 65-55 שכבר הרגישו שהם בשלב הרגוע בחייהם ופתאום הם צריכים לתמוך במשפחה המורחבת. לעיתים הם מפתחים תופעות פיזיולוגיות כחלק מהלחץ ובשילוב עם מחלות רקע שכבר קיימות. זו בעצם סוג של קריאה לעזרה, שאומרת 'אם תהיה הכרה מהרופא שאנו חולים, יינתנו לנו פחות מטלות וכך נוכל לחזור לשגרת חיינו'".

מסתבר כי האנשים שעובדים בעבודת יציבות וקבועות יחסית, מושפעים גם הם מהמצב. "אנשים אשר חולים בשפעת ומקבלים אישור להיות כמה ימים בבית חוששים להיעדר ממקום העבודה ולכן מגיעים למשרד חולים", מספר ד"ר היינריך. "אם בעבר אנשים ניצלו את ימי המחלה כאשר חלו, היום הם מוותרים על האפשרות להיעדר ממקום עבודתם. אין ספק שהנאמנות בארגונים עלתה פלאים".

ועד שהמצב ישתפר, אותם מובטלים צריכים לדאוג לבריאותם הנפשית והפיזית. ישנן דרכים שונות לשיפור ההרגשה הקשה: "חשוב לגייס תמיכה חברתית ומשפחתית ולשים את הדברים על השולחן", אומר ד"ר קאסוטו. "רק כאשר יודעים לקרוא לתופעה בשמה ומדברים על הקשיים, המצב משתפר. מומלץ לדבר גם עם הילדים ולשתף אותם במצב החדש, כדי שתהיה התארגנות משפחתית וחשיבה משותפת לגבי צמצום הוצאות והורדת רמת החיים ולקחת בחשבון שזה מצב זמני".

ד"ר ברוך אומר כי "ההתמודדות היא דרך אמונה בסיסית ביכולת האישית, תמיכה מחברים וניצול קשרים גם לחיפוש עבודה, אך גם לתמיכה רגשית. בנוסף, צריך לזכור כי גם אם המצב הכלכלי במשק הוא קשה כיום, הרי גם מצב זה יחלוף. לדברים הללו יש קצב גלי משלהם וכפי שהם הגיעו כך גם יחלפו". גם ד"ר היינריך מאמין שאפשר לצאת מהמצב הדיכאוני בדרכים פשוטות: "מומלץ לנסות לבצע הרפיה ודמיון מודרך עד כמה שניתן ולבצע פעילות גופנית. אם פעולות אלה לא משפרות את ההרגשה, אפשר לקחת תכשירים קלים ומרגיעים. חשוב להשאיר את האופציה של לקיחת כדורים נגד דיכאון כאופציה אחרונה ועדיף להימנע ממנה".

ד"ר ברוך, לעומת זאת, אומר כי אם מדובר בדיכאון ברמה קלינית מומלץ לקחת כדורים. "הטיפול התרופתי לא ימצא לו עבודה, אך ישפר את מצבו הדיכאוני שהוא גורם בפני עצמו המפחית את סיכוייו למצוא עבודה. הרי גם אם הוא ילך לראיון עבודה, מי ירצה להעסיק כעובד חדש אדם דיכאוני?". ד"ר קאסוטו מציע גם את האפשרות ללכת לטיפול פסיכולוגי או להסתייע בעזרה רפואית". כמו כן, הוא מציין כי כדי למצוא עבודה יש צורך לעיתים להתפשר על התפקידים או לחשוב על עיסוקים חדשים ונישות שעדיין לא קיימות. הוא צופה כי המצב יגרום ליצירתיות בעולם התעסוקתי.

ד"ר ברוך מציין כי בטווח הארוך הפרט יצא מחוזק מהמשבר כי למד להתמודד ורכש אולי כלים חדשים ואמונה ביכולתו לצלוח משברים. "החברה, לעומת זאת, היא בעיה סבוכה יותר כי עקומת הלמידה שלה שונה", הוא אומר. "תקוותי היא כי החברה תלמד שעל כל שבע שנים טובות יש שבע שנים רעות ויש לנצל את המשאבים בתקופת השפע להתמודדות בתקופת השפל, אך לקח זה, המופיע כבר בתנ"ך, עדיין לא יושם ברמת החברה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת משפחה
פורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה
פורום פסיכולוגיה קלינית