כיצד ילדים מתמודדים עם כעסים?
ילדים רבים סובלים מתגובות של כעס מוגזם ולעתים מתקשים להתמודד עמו. מומלץ לעזור לילד להבין מתי ובאילו נסיבות הוא כועס
כולנו מתמודדים עם כעסים שונים בחיי היומיום, ולכעסים אלה תפקיד חשוב בהישרדות היומיומית שלנו. חלקנו מתמודדים איתם בהצלחה בדרכים שונות. אחרים מתקשים להתמודד עם כעסיהם והדבר משפיע לרעה עליהם ועל הסובבים, ופעמים רבות עולה להם במחיר יקר.
ישנם כעסים בריאים וכאלו שאינם בריאים. כעס טבעי ובריא הוא כעס שנותן לנו אומץ להגן על עצמנו או על אהובינו. כעס שמעורר בנו מוטיבציה לשפר את העולם באמצעות פעילות למען הצדק והחברה וכעס שמזהיר אחרים לא לנצל אותנו.
ישנם מקרים בהם הכעס מוגזם או יוצא משליטה, או שהמחיר האישי או החברתי שהוא גובה יקר מדי. מצבים אלו קורים לילדים רבים, במיוחד ילדים עם צרכים מיוחדים וקשיים בויסות רגשי, כמו חלק מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז או ילדים עם ליקויי למידה מסוימים. 
חשוב לבדוק כיצד אתם כהורים מתמודדים במצבי כעס - האם יש לכם 'פתיל קצר'? מהי הדוגמה שאתם נותנים לילדיכם, ומה הוא לומד מכם? כמו-כן, בדקו מהי התגובה של בני המשפחה כאשר הילד/המתבגר כועס? האם הוא מקבל חיזוק לכעסו בכך שעושים כרצונו או שהוא מצליח להימנע ממטלות לא נעימות? מומלץ להתיידד עם הכעס ולהסביר לילדים על כעסים בריאים ולא בריאים.
מומלץ לעזור לילד להבין מתי ובאילו נסיבות הוא כועס. האם הכעס הוא תגובה לחשש או לפחד ממשהו? האם הוא כועס בעקבות שינויים מסוימים בשגרת היום שלו? האם הוא כועס כדי להשיג משהו (חומרי או חברתי, כמו תמיכה וקבלה על-ידי חבריו? האם הוא חש שעליו להילחם כדי לשמר את כבודו ותחושת הערך העצמי שלו? האם הוא כועס בעקבות אובדן (צעצוע, חיית מחמד, בן משפחה, פרידה מחבר/ה, פרידה או גירושים של ההורים)? האם לילד יש קושי בתקשורת תקיפה (אסרטיבית) ולכן הוא מתקשר באופן תוקפני וכועס? האם יש לו סף תסכול נמוך?
להלן ארבעה שלבים יעילים בהתמודדות עם כעסים:
^^להבין את הטריגרים (הגורמים המפעילים) ותוצאות הכעס:^^
לא תמיד הילד מודע למה "מפעיל" אותו במצבי כעס ופעמים רבות הוא אינו חושב על ה"תוצאה" או המחיר שישלם בעקבות התפרצות כעס. מומלץ לעזור לילד ללמוד על היתרונות שהוא משיג או מנסה להשיג במצבי כעס, וללמד אותו כיצד יוכל להשיג אותם בדרכים יותר מקובלות מבחינה חברתית, ועל העדיפות של השגת אותם יתרונות ב"דרכי שלום": אנשים מקשיבים לו יותר, תחושת הנאה וגאווה כאשר הכעס אינו יוצא משליטה, תחושת ערך עצמי גבוהה יותר מבלי לוותר על דרישותי וציפיותי.
^^ללמוד לזהות את הסימנים הפיזיים לפני התפרצויות כעס:^^
מה קורה לילד בגוף כשהוא מתחיל לכעוס? היכן הוא מרגיש את זה? עם ילדים צעירים יותר ניתן לצייר את דמותם והם יכולים לצבוע באדום את המקומות בהם הם מרגישים את הכעס. זיהוי מוקדם של "תמרורי אזהרה" ומודעות להם יוכלו לסייע לילד לנסות ולהתמודד עם הכעס לפני שהוא מתפרץ.
^^ללמוד להירגע במצבי כעס ולחץ:^^
לתאר את המצב או המקום במושגים ניטראליים ולא טעונים ("המורה לבשה שמלה אדומה" במקום "המורה לבשה את הצבע המגעיל והמעצבן הזה"); או להחליף פעילות שמעוררת כעס (משחק מחשב מסוים, גם אם הוא מעניין) בפעילות שמאפשרת הנאה ורגיעה (סרט אהוב, משחק שקט). לספור עד עשר לפני שפועלים; להימנע או לצמצם מפגשים עם ילדים שמעוררים בו כעס או תסכול, או לצאת (פיזית) ממצב שבו הוא עלול להתפרץ (כן, מותר לעזוב משחק בגומי או בכדורגל באמצע, ואפילו רצוי לפעמים); מוזיקה מרגיעה גם משפרת מצב רוח ומסייעת להפגה של מתחים וכעסים. גם נשימות הרפיה יכולות מאוד לסייע לילד במצבים אלה.
^^ללמוד אסטרטגיות כיצד להתמודד עם כעס בעתיד:^^
לעזור לילד או למתבגר להבין כיצד הכעס משפיע על בריאותו או על קשריו עם אחרים; להציע לו לשאול אחרים שמתמודדים טוב יותר עם כעסים מהן האסטרטגיות בהן הם משתמשים ולנסות את רעיונותיהם; ללמד אותו לבחור פעילויות שגורמות לו יותר הנאה ורגיעה ופחות תסכול והצפה רגשית; ללמוד כיצד לתקשר באופן תקיף (אסרטיבי) ולא תוקפני (אגרסיבי).
ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, מרצה השבוע בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך אחוה במסגרת "השבוע הפתוח" בקמפוס.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.
