עלייה במרשמים לתרופות נגד דיכאון

מחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של הירחון British Journal of Medicine מנסה לזהות את הסיבות לעליות המשמעותיות אשר נרשמו במהלך שני העשורים האחרונים במספר המרשמים של תרופות נוגדות דיכאון בבריטניה. החוקרים ביקשו לבחון שינויים במאפייני מתן התרופות הללו עם חלוף הזמן, וכן לקבוע שמא מגמה זו בשנים האחרונות הינה תוצאה של עלייה בהיארעות הדיכאון, כמו גם גורמים נוספים.

מחקר רטרוספקטיבי זה כלל מידע ממאגר נתונים ובו גיליונות רפואיים של חולים בבריטניה, מהם איתרו החוקרים את המקרים החדשים של דיכאון אשר אירעו בין השנים 1993 ו-2005. החוקרים ערכו ניתוח מדוקדק של ביקורים אצל רופאי המשפחה והמרשמים לתרופות נוגדות דיכאון בקרב 170 מרפאות עבורן קיים היה המידע המלא עבור כל תקופת המעקב.

החוקרים ביקשו לבחון האם העלייה שנצפתה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון במדינתם נובעת מאחת מהסיבות הבאות: עלייה בהיארעות של מקרי דיכאון חדשים (אשר עשויים לשקף גם שיפור בזיהוי מצב זה או ירידה בסף האבחנה); עלייה ביחס המקרים החדשים של דיכאון עבורם נרשמות תרופות נוגדות דיכאון; עלייה במשך מתן תרופות אלו עבור מקרים חדשים של דיכאון (על פי ההנחיות הממליצות על טיפול למשך 4 עד 6 חודשים לאחר הרמיסיה); או אולי עלייה במתן ארוך הטווח של תרופות נוגדות דיכאון ככלל (בין אם המדובר במשטרי טיפול חוזרים בעקבות הישנויות, או מתן רציף למניעתן).

החוקרים מדווחים כי 189,851 אנשים אשר נכללו במאגר הנתונים חוו את האירוע הדיכאוני הראשון שלהם במהלך תקופת המעקב, ומהם 150,825 (79.4%) קיבלו מרשם לתרופות נוגדות דיכאון במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה. שיעור זה נותר יציב לאורך כל שנות המעקב.

בנוסף, מצאו החוקרים עלייה בהיארעות של מקרי דיכאון חדשים בקרב נשים צעירות אולם ירידה קלה בזו של קבוצות אחרות, באופן אשר גרם להיארעות הכוללת של דיכאון לעלות ולאחר מכן לרדת קלות.

החקורים מוסיפים כי מספר המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון כמעט הכפיל את עצמו במהלך תקופת המעקב, כשהמספר הממוצע לכל חולה עלה מ-2.8 בשנת 1993 ל-5.6 בשנת 2004. כמו כן, נמצא כי מרבית המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון ניתנו כטיפול ארוך טווח או כטיפול לסירוגין בחולים הסובלים מאירועים חוזרים של דיכאון.

החוקרים מסכמים כי מתן תרופות נוגדות דיכאון הינו גבוה משמעותית בהשוואה לכפי שהיה לפני עשר שנים. לדבריהם, עלייה זו איננה נובעת מעלייה בהיארעות של מקרי דיכאון חדשים, סף טיפול נמוך יותר, עלייה בשיעור המקרים החדשים עבורם נרשמות תרופות אלו, או עלייה במשך הטיפול. הם טוענים כי השינויים הדרמטיים אשר נצפו בנפח מרשמי התרופות נוגדות הדיכאון בין שנת 1993 ו-2005 נובעים בראש ובראשונה מהעובדה כי החולים מקבלים טיפול ארוך טווח יותר, וכי קבוצת חולים זו היא הצורכת את מרבית התרופות הללו. הם מציעים כי מחקרים נוספים יצטרכו להתמקד באופן הראוי למרשם טיפול ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון ובסקירה שגרתית של תרופות אלו במטרה לבחון את העלייה היקרה במרשמי התרופות נוגדות הדיכאון.

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון - אבחון וטיפול.