כשהילדים משחקים ברופא וחולה

משחק מיני בין ילדים הוא טבעי ואופייני לילדים בגילאי הגן, אולם מה שנראה כמעשה תמים אצל הילדים עלול לגרום להורים לחששות - לעיתים מוצדקים, אך לרוב נובעים מחוסר ידע. "סקרנות מינית שמבוססת על התפשטות ומשחק של רופא וחולה אופיינית לגילאי הגן", אומרת מור שחורי-סטאל, פסיכולוגית קלינית. "בדרך כלל ילדים משחקים משחקים מיניים עם בני גילם ולרוב יסתירו זאת מהוריהם, מתוך הבנה שזה משחק אסור. התגובה ההורית המתאימה היא הבנה וקבלה של סקרנות הילדים ומתן לגיטימציה לטבעיות של משחקים אלו. בה בעת, על ההורים להסביר את הסיכון הגופני והרגשי שיכול להתרחש מנגיעות של ילדים באברי מינם של חבריהם".

שחורי-סטאל מסבירה כי מיניות ותחושות מיניות הן מולדות: "תינוקות נולדים עם אברי מין, ומכאן שהם נולדים עם האפשרות לגירוי מיני. ככל שההתפתחות המוטורית מתקדמת, התינוק מגלה באופן ספונטני את אברי גופו ולומד על תפקידם, וכך גם יגלה את אבר מינו. עוד לפני גיל שנה התינוק יכול לגלות את אבר מינו ואת התחושה הנעימה שמגע באבר המין מעורר". לדבריה, לאחר הגילוי, באופן טבעי, תינוקות, פעוטות וילדים יבחרו לגעת לעיתים באברי מינם וליצור את התחושות הנעימות שהמגע מעורר בהם. שחורי-סטאל מציינת שזהו "תהליך התפתחותי טבעי וספונטני של היכרות עם הגוף, שליטה על תחושות הגוף ויצירת תחושות נעימות".

יש לציין כי אופן התייחסות ההורה למיניות של ילדו חשוב וישפיע על החוויה העצמית, הגופנית, הרגשית והמינית של הילד. "מכיוון שמיניות או אוננות של הילד יכולות להביך את ההורה או לעורר בו חרדות ודאגות, הוא עלול לכעוס, לאסור את ההתנהגות או לבייש את הילד", אומרת שחורי-סטאל. "אולם, חשוב שההורה יעביר מסר שמיניות היא דבר חיובי ומהנה, שטוב שהילד יכיר את גופו ויאהב אותו. יחד עם זאת, בהתאם לצורך, ניתן להעביר מסר לילד שמגע באיבר המין נעשה במקום צנוע".

כאשר מדובר במשחק מיני בין ילדים, שחורי-סטאל אומרת כי דאגת ההורים צריכה להתעורר אם לדעתם אחד מהצדדים כופה את המשחק על השני או כאשר פער הגילים בין הילדים גדול, או כאשר המשחקים המיניים מתרחשים בתוך המשפחה. "במקרים אלו יש להתערב מיידית, לפנות להתייעצות ולדאוג ששני הצדדים יקבלו תמיכה וטיפול נפשי", היא ממליצה.

הורים רבים מתלבטים כיצד להסביר לילדיהם על אחריותם על גופם ובאיזה גיל להתחיל לדבר על הנושא. "המסר שההורים צריכים להעביר לילדים הוא שטבעי שילדים רוצים להכיר את גופם ולשחק בו, אך אסור שאחרים, ואפילו חברים טובים, יגעו בחלקים הפרטיים והאינטימיים של הגוף", אומרת שחורי-סטאל. "חשוב להעביר את המסר שלילד יש בלעדיות על גופו ונגיעה באברי המין צריכה להיעשות לבד ובמקום פרטי. מכיוון שהורים יכולים לחוש חרדה ממגע של זרים בילדים, צריך לנסות לא לתת לחרדה להשתלט על המסרים המועברים לילד".

בעידן התקשורת המסחרית, ריבוי הערוצים והאינטרנט, ילדים נחשפים למראות ולמסרים מיניים מגיל צעיר מאוד. נשאלת השאלה עד כמה החשיפה משפיעה עליהם ובאיזה אופן. "חשיפה לא הולמת בגילאים שבהם לילד קשה להבין את מה שהוא רואה, עלולה לעורר חרדות, פנטזיות או מחשבות לא מותאמות, וכן התנהגות מינית אלימה או לא מותאמת", אומרת שחורי-סטאל. "על כן על ההורה לפקח ולהציב גבולות על מנת למנוע מהילד חשיפה מוקדמת מידי. כמו כן, חשוב להסביר, לענות על שאלות הילדים, לדבר בפתיחות ולהעביר מסר לילדים שמותר להם לשאול על מיניות. הילדים סקרנים ורוצים לדעת, וההורים צריכים להיות הכתובת שנותנת את המענה ושמסבירה".

ככל שהילדים גדלים, הם מביעים סקרנות לגבי גופם ובכלל מתעניינים בהבדלים בין המינים. אם בעבר מקלחות משותפות היו נראות לכם תמימות ומהנות, יגיע השלב שפתאום תשמעו מהילד שאלות מביכות. לדברי שחורי-סטאל "כאשר ילדים מביעים סקרנות לגבי גופם ואברי מינם של אחיהם או הוריהם, יש להסביר את הבדלים בין בנים ובנות. גם לבנים וגם לבנות יש אברי מין, שנראים אחרת, אך עבור שניהם אברים אלו יכולים לגרום להנאה". עוד היא מוסיפה, שהחל מגילאים 5-4 ניתן להסביר באופן מותאם לגיל על קשר מיני בין בנים ובנות ועל כך שמיחסי מין נולדים תינוקות. "על ההורה לשמור על גבולות המיניות של עצמו וילדיו, לשמור על הפרטיות של עצמו ושל הילדים - זהו חלק משמירה על גבול, כיבוד המרחב הרגשי והפיזי ועל הפרטיות שחשובים הן להורה והן לילד", היא מוסיפה.

שחורי-סטאל מציינת כי במידה שהילד שואל מדוע לא ניתן להיכנס למקלחת או לשירותים כאשר ההורה שם, או מדוע לעיתים ההורים סוגרים את הדלת של חדר השינה, יש להסביר על חוויית הפרטיות של הגוף, ועל הצורך והחשיבות לכבד את צרכיהם של האחרים בפרטיות.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.