חרדה חברתית: אבחון ודרכי טיפול
הקו שמפריד בין ביישנות לבין הפרעת חרדה חברתית הוא הימנעות ממפגש עם בני אדם ופגיעה בתפקוד. טיפול התנהגותי או רגשי עוזר להתגבר על הבעיה
כמעט כולנו מכירים את התופעה של חוסר נוחות בחברה חדשה, חשש, ביישנות, התרגשות ו"פרפרים בבטן". אבל יש אנשים שכל אינטראקציה חברתית מעוררת בהם את התחושות האלה, מדי יום. אנשים אלה, הסובלים מביישנות קיצונית עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי שלהם, סובלים מחרדה חברתית.
"חרדה חברתית" היא הפרעת חרדה, שבה הפחד הוא מפני ביצוע פעולות מסוימות בפומבי או מפני אינטראקציות חברתיות באופן כללי. בדרך כלל האנשים הסובלים מההפרעה חוששים שבסיטואציה כזו ייחשפו ללעג או לביקורת מהסביבה - גלויים או סמויים. כלומר, גם אם בפועל לא יצחקו עליהם, הם ירגישו שבטח האדם שמולם חושב עליהם דברים לא טובים. כמו בכל הפרעת חרדה, גם חרדה חברתית תתבטא בסימפטומים רגשיים, קוגניטיביים, פיזיולוגיים והתנהגותיים:
סימפטומים רגשיים: הרגשת פחד, אי נעימות או חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות.
סימפטומים קוגניטיביים: מחשבות כמו, "בטח כולם מסתכלים עלי", "מה חושבים עלי עכשיו?", "אני בטח נראה מוזר, מגוחך...", "רק שאני לא אדבר שטויות".
סימפטומים פיזיולוגיים: הזעה, רעד, הסמקה, פיק ברכיים, דפיקות לב חזקות ומואצות, כאבי בטן.
סימפטומים התנהגותיים: הימנעות ממצבים חברתיים - אנשים אלה אינם הולכים למסיבות, נמנעים מקניות בשוק או בסופר, לא אוכלים בפומבי וכד'.
לפעמים ניכרת התנהגות הפוכה, "קאונטר-פובית", למשל, אדם שמדבר בקול רם מאד, מצחקק ומלהג. כביכול אדם כזה נראה כאילו אין לו בעיה חברתית, אולם למעשה התנהגותו המוחצנת יתר על המידה מרמזת שישנה בעיה ושלמעשה הוא חרד מהסיטואציה שבה הוא נמצא. 
עם התפתחות הטכנולוגיה וחדירת המדיה האלקטרונית לחיינו, התקשורת הבין-אישית של כולנו הפכה מרוחקת יותר, אישית פחות. אנשים שולחים הודעות טקסט במקום להתקשר, שולחים מיילים ומתכתבים בפייסבוק במקום להיפגש פנים אל פנים. מחד, יש בכך יתרון אדיר עבור הסובלים מחרדה חברתית - הם זוכים "להתערבב" בחברת בני אדם ולהרגיש בתוך קהילה, כשהם מוגנים מאחורי מסך המחשב, מבלי הצורך להתעמת עם הפחד הגדול ביותר שלהם: להיחשף. אולם, במקום שהאינטרנט יהיה דרך לתרגל קשר בין-אישי ואז לצאת החוצה ולהשתמש בכישורים אלה גם בעולם האמיתי, אנו מגלים שהאינטרנט משמש מקום מפלט, תחליף לקשרים בין-אישיים אמיתיים. האינטרנט מאפשר לאנשים למעשה לחזק את ההימנעות שלהם ולהסתגר מאחורי מסך המחשב בבית, מבלי שיתעורר צורך לצאת החוצה, לעולם האמיתי ולחברת בני אדם "בשר ודם".
ישנם מספר טיפולים שיכולים לעזור להתגבר על חרדה חברתית:
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי: טיפול שמתמקד באלמנטים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של החרדה. טיפול כזה שם לעצמו למטרה לשנות את הדפוס המחשבתי נוסח "בטח ילעגו עלי", "כולם ישימו לב שאני בחרדה" וכו'. בנוסף, הוא עובד על טכניקות של הרגעה והרפיה, על מנת לעודד יציאה הדרגתית מההימנעות וחשיפה למצבים חברתיים.
טיפול פסיכודינמי (רגשי): טיפול ארוך טווח שנועד לעבוד בנוסף לחרדה החברתית גם על היבטים רגשיים נוספים, שהרבה פעמים קשורים לחרדה החברתית: דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, חוויות דחייה וכד'.
טיפול תרופתי: במקרים של חרדה חברתית, הטיפול התרופתי ניתן בדרך כלל בנוסף לאחד מהטיפולים הפסיכולוגים שלעיל (ולא במקומו). הטיפול התרופתי מאפשר רגיעה, שמסייעת לעבודה הטיפולית הפסיכולוגית ועושה את היציאה מההימנעות קלה יותר.
ענבל חזקיה חלפון היא פסיכולוגית קלינית.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכותרפיה.
