רפואת ילדים: אנמיה וחוסר ברזל

אנמיה פירושה חוסר דם, והיא מוגדרת על ידי ערכי המוגלובין נמוכים בהתאם לגיל. חוסר ברזל הוא החוסר התזונתי השכיח ביותר, והוא הגורם העיקרי לאנמיה בתקופת הילדות ובהריון.

הרשימה הבאה מציגה את ההגדרות של אנמיה בקבוצות הגיל השונות:
יילודים: ערך ההמוגלובין (גרם/דציליטר) נמוך מ-14
ילדים: ערך ההמוגלובין נמוך מ-11
מתבגרות: ערך ההמוגלובין נמוך מ-12
מתבגרים: ערך ההמוגלובין נמוך מ-13

בארץ שכיחות האנמיה מחוסר ברזל נעה בין 20%-10% באוכלוסיות השונות. אטום הברזל משתתף בתהליכים רבים וחשובים בגוף. הברזל הוא חלק ממולקולת ההמוגלובין שבדם, והוא מסייע בהעברת מולקולות חמצן מהריאות לכל תאי הגוף וכמובן גם למוח. כ-10% מתכולת הברזל שבמזון נספגים בגוף. ברזל שמקורו בבשר ודגים נספג טוב יותר מברזל שמקורו במזונות מהצומח. ספיגת הברזל מושפעת גם מתכולת המזון במעי. כך למשל, מיץ תפוזים מגביר את ספיגת הברזל, ואילו תה - מפחית את ספיגתו. מזונות עשירים בברזל הם בשר, דגים, קטניות, אגוזים וירקות עליים, וכן מזונות מועשרים, כגון דייסות ודגני בוקר. בחלב אם ריכוז הברזל אמנם נמוך, אך ספיגתו טובה יותר מאשר מחלב פרה.

הסיבה השכיחה ביותר לחוסר ברזל מגיל שישה חודשים ועד גיל שלוש שנים הוא חסך תזונתי. בגיל זה יש גדילה מואצת, וכאשר התזונה דלה בברזל, נוצר מחסור. מחסור שכזה עלול להופיע גם בגיל ההתבגרות. מגיל שלוש שנים ועד לגיל ההתבגרות הסיבה לאנמיה מחסר ברזל בדרך כלל אינה תזונתית, ויש לשלול מחלות בדרכי העיכול, הגורמות להפרעה בספיגת הברזל או לאיבוד דם כרוני מהמעי.

חשיבות הברזל בהתפתחות התקינה של התינוק והילד מכרעת. חוסר ברזל עלול לפגוע בהתפתחות המוטורית והשכלית של הילד, ובמקרים רבים הנזק אינו הפיך. במחקרים מקיפים שבהם נבדק מספר גדול של תינוקות וילדים, נמצא כי חוסר בברזל קשור ברמת משכל נמוכה יותר, וגם כאשר טופל החוסר בברזל לא תוקנה באופן מלא היכולת המוטורית והשכלית של הילדים. ביטויים נוספים לאנמיה ולחסר בברזל הם חיוורון, חולשה, עצבנות, הפרעה בגדילה, חוסר תיאבון, ירידה בריכוז ולעיתים גם דחף בלתי נשלט לאכילת חול או סיד.

מומלץ להיניק עד גיל שישה חודשים, בשל הזמינות הגבוהה של הברזל בחלב אם, למרות ריכוזו הנמוך. יש להימנע משימוש בחלב פרה עבור תינוקות, ולהשתמש בתחליפי חלב מועשרים בברזל. כאשר עוברים למזון מוצק, יש להקפיד על מזון עשיר בברזל, כגון, בשר, דגני בוקר מועשרים וכדומה. בנוסף, מומלץ לתת לכל התינוקות תוספת של תכשיר ברזל מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה. אצל פגים מומלץ להתחיל את הטיפול בברזל כבר בגיל חודשיים, כיוון שאצלם האנמיה שכיחה יותר ומתחילה מוקדם יותר. בגיל שנה מומלץ לבצע ספירת דם שגרתית לכל התינוקות, ועל סמך תוצאותיה להחליט האם להמשיך במתן תכשיר הברזל.

בשל חשיבותו הרבה של הברזל להתפתחות התינוק והילד, יש להגביר את המודעות למתן תכשירי ברזל בשנה הראשונה. כאשר מתפתחת אנמיה מחוסר ברזל, יש חשיבות רבה לאבחנה מהירה, איתור הגורם וטיפול בבעיה.

ד"ר אמיר קופרמן הוא מומחה ברפואת ילדים, מחלות דם אצל ילדים והפרעות בקרישת הדם אצל מבוגרים וילדים, לאומית שירותי בריאות מחוז צפון.
הילה באלי-קופרמן היא דיאטנית קלינית מוסמכת.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים

פורום רפואת ילדים
פורום תזונה קלינית