ראש השנה: בין חרדה לדיכאון

לצד השמחה וההתרגשות, תקופת החגים מאופיינת בסטרס שעלול להוביל למשברים נפשיים ולדיכאון. נשאלת השאלה מדוע חג משמח כמו ראש השנה יכול לייצר גם גם לחץ, מצבי רוח וגילויים שונים של דיכאון. "הקרבה המשפחתית המוגברת בזמן החגים יכולה להיות מקור למתח מוגבר בין קרובי המשפחה, ולגרום להצפת כעסים וזיכרונות לא נעימים מהעבר, בעיקר אם מדובר בסיטואציה משפחתית טראומתית. גם אנשים בודדים חשים זנוחים יותר בחגים." כך אומר פרופ' ליאון גרינהאוס, פסיכיאטר מומחה, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, וקליניקת מיינד קליניק. ומנהל פורום דיכאון באתר doctors.

השנה, למשל, "נפל" החג בצמידות לשבת, דבר העלול ליצור סטרס מוגבר יותר בקרב הדתיים שצפויים לבלות בחיק משפחתם כ-72 שעות יחד. מדובר בזמן לא מבוטל הכולל אכילה משותפת, שינה משותפת ומערכת יחסים מאוד אינטנסיבית, שעלולה להיות מעין מוקש רגשי עבור חלקם.

פרופ' גרינהאוס מוסיף כי "קיימים המון פקטורים פסיכולוגיים בהתייחסות לחג. למשל, רבים חשים דיכאון בסיום החג מאחר ויש מעבר חד משמחה משפחתית ובילוי משפחתי להישארות לבד. ישנם למשל, בני משפחה מחו"ל שמגיעים לבקר בארץ, על מנת לחגוג ביחד כל המשפחה ובסיום החג נאלצים להיפרד, דבר שעלול לגרור תגובה רגשית חזקה".

"יש אוכלוסיות רגישות יותר למצבים הללו, כמו אנשים עם רקע פסיכיאטרי; אנשים שיש להם סוגיות פתוחות מהעבר או שמתקשים בקרבה; אנשים עם חרדה חברתית, רגישים יותר לסטרס; אנשים עם יחסים משפחתיים מורכבים; אנשים שאין להם חברים או משפחה".

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל מבחין בין שתי תופעות, אנשים הסובלים מדיכאון לפני החג ואנשים הסובלים מדיכאון אחרי החג.

לדבריו "דיכאון של אחרי החגים נובע מכך שהעיסוקים והריצות בחופש הגדול אחרי הילדים מסתיימים וכן ההתרגשות של החגים אף היא נגמרת ואז אין במה להתעסק ונותר זמן פנוי לעסוק באושר הפנימי. החזרה לשגרה טומנת בחובה פחות עניין ויותר שעמום עבור אנשים עם רקע דכאוני. מצב הרוח ירוד מהרגיל, מחשבות נודדות לתרחישים פחות טובים, תחושה של חוסר אנרגיה ולאות. התופעה חוזרת על עצמה גם אחרי חג הפסח. ראש השנה מגיע לקראת הסתיו ומהספרות המקצועית ידוע כי מיעוט אור קשור בירידה במצב הרוח. במדינות סקנדינביה למשל הסיכוי ללקות בדיכאון הוא כ-30%, לעומת ישראל בה הסיכוי עומד על 20%."

"מרבית הסובלים מדיכאון מינורי הן נשים (90%-60%) ואנשים בגילאי 30-50 ששואלים את עצמם לגבי מהות החיים. הם כבר נמצאים בגיל בו הם מבוססים בקריירה, מרביתם חיים מזה כמה וכמה שנים עם אותה בת זוג והם תוהים בינם לבין עצמם לגבי הבחירות אותם עשו בחיים. האם אילו בחירות טובות? האם יכלו להצליח יותר? ואולי זה גם הזמן לשנות?."

לפי פרופ' גרינהאוס "הטיפול המומלץ עבור אנשים העלולים להימצא בסטרס לקראת החג, הוא בעיקר טיפול פסיכולוגי והכנה נפשית מוקדמת. זאת על מנת לתת מענה לבעיות שעלולות לצוץ. בנוסף חשיבה משותפת על פתרונות, כיצד ניתן להתכונן לאירוע מבעוד מועד כדי שיעבור בצורה רגועה ומה ניתן לעשות כדי להקטין מתח ברגעי שיא".

ד"ר טל ממליץ "להיעזר בבני משפחה או חברים אשר גם נוטים לדיכאון קל ולהתייעץ עימם מה הם עושים. בנוסף ניתן להיזכר מה עשינו בשנה שעברה וסייע לנו. הטיפול המומלץ בדיכאון קשה יותר בדרך כלל הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתאים לטיפול בבעיה נקודתית. למשל אדם שציפה לקידום בעבודה והתאכזב כי לא קודם".

"אנשים המאוכזבים באופן כללי מהמקום בו הם נמצאים בחייהם זקוקים לטיפול פסיכולוגי מעמיק ומבוסס יותר שיסיע להם לערוך שינויים עמוקים יותר בחייהם. דיכאון הכרוך במצב רוח ירוד, חוסר שינה ותיאבון, עד כדי הרהור על טעם החיים, מצריך טיפול תרופתי".

בשנת 2020 הדיכאון צפוי להיות למחלה עם הנטל הכספי והאישי הגדול ביותר. כבר היום קיימים פתרונות יעילים למחלות לב ושבץ מוחי והמודעות לטיפול בהן גבוהה. לעומת זאת, הטיפול בדיכאון לוקח שנים ארוכות וכרוך בסבל אישי ומשפחתי רב וכן בנטל כלכלי.

בואו לדבר על זה עם פרופ' גרינהאוס וד"ר טל בפורומים הבאים:

פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום פסיכיאטריה