עשור לשיקום נכי הנפש בקהילה

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, התארח היום (ב') בכנס לציון עשור לחוק שיקום נכי הנפש בקהילה, שיזם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. סגן השר ליצמן אמר כי בתחילה היה בין המתנגדים לחוק השיקום, אולם לאחר שראה את תרומות החוק הוא משוכנע שיש לפעול להרחבתו ביתר שאת: "משרד הבריאות צפוי להשקיע 150 מיליון שקל בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים ולפעול למען הרחבת הרפורמה בבריאות הנפש".

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, הביע את התרגשותו נוכח קיום הכנס והעשייה המבורכת של אנשים רבים בתחום שיקום נכי הנפש והבטיח כי "בחודשים הקרובים יתקיימו דיונים, על מנת לקדם את העברת הטיפול בנכי הנפש למסגרות קופות החולים".

במושב הכנסת הקודם נדונה הרפורמה בבריאות הנפש במסגרת הצעת חוק לתיקון ביטוח בריאות ממלכתי - וזו עברה בקריאה ראשונה. על פי הצעת החוק, מרכז הכובד של טיפול בחולי נפש יועבר מאשפוז בבתי-חולים פסיכיאטריים לקהילה, ובריאות הנפש תשולב ברפואה הכללית, וזאת באמצעות צמצום מיטות האשפוז והרחבת המערך הקהילתי לטיפול בנכי הנפש. כעת עם פתיחת מושב הכנסת ימשיכו הדיונים בנושא זה.

בסוף שנות ה-70 וה-80 בתי החולים הפסיכיאטריים היו ביתם של נכי הנפש, שהתקבלו אליהם בשל בעיה קלינית ונותרו בין כותליהם משום שהחברה העדיפה להרחיק אותם ממנה ולא למצוא פתרון אחר. השינוי בגישה החל כאשר התפיסה לפיה נכי הנפש הם חלק מהחברה והם אינם מוקצים מחמת מיאוס החלה לתפוס תאוצה. מכאן הובהר שעל מנת לטפל טוב יותר בנכי הנפש יש לפעול למען שיקומם במסגרות הקהילתיות באמצעות הקצאת דיור מתאים בקהילה ולא בבתי החולים, סיוע בשילובם במקומות עבודה, ויצירת מסגרות לצריכת תרבות ופנאי. תפיסה זו הייתה מהפכנית וסללה את הדרך לקבלת יוזמת החוק של תמר גוז'נסקי לשיקום נכי הנפש בקהילה, יוזמה שעברה בכנסת בשנת 2000.

נקודת המוצא של החוק היא כבוד האדם וחירותו - זכות בסיסית לה שותפים גם נכי הנפש בישראל. מכוח הזכות הזאת ניתנת להם הזדמנות שווה להשתלב בקהילה, ללמוד, להציב לעצמם מטרות ולהגשימן ככל האנשים. זאת באמצעות סל שיקום ומסגרות תומכות שמסייעות בהליך השיקום.

גוז'נסקי אמרה בכנס כי היא חשה שהעשייה בעשור האחרון בתחום השיקום עלתה בהרבה על ציפיותיה ותקוותיה: "החוק הוכיח כי מעשה מוסרי משתלם למדינה גם כלכלית, מאחר שנכי נפש משוקמים אינם מהווים עליה נטל ואף יכולים לתרום לה". גוז'נסקי הוסיפה כי היא מקווה שסל השיקום יורחב יותר, כדי שגם נכי נפש בעלי אחוזי נכות נמוכים יקבלו זכויות ויוכלו להשתלב בקהילה.

שיעור חולי הנפש בישראל נע בין 85 אלף ל-100 אלף איש, 15,000 מתוכם מקבלים שירותים ממערך השיקום במשרד הבריאות. מתחילת יישום חוק שיקום נכי הנפש בקהילה כ-30,000 איש קיבלו שירותי שיקום. מספרי נכי הנפש המקבלים בכל שנה שירותי שיקום עולים מידי שנה: בשנת 1998 קיבלו 4,359 איש שירותי שיקום, לעומת 15,712 בשנת 2009. שירותי השיקום כוללים: דיור, תעסוקה, שירותי פנאי וחברה, בית אבות ועוד.

החוק גרם לשינוי דרמטי במצבם של נכי הנפש בישראל ודפוסי האשפוז השתנו בצורה משמעותית (בין השאר, ימי האשפוז והמשברים בחיי החולים פחתו). השינוי הורגש גם בקרב החולים הפחות קשים שהתאשפזו לסירוגין, וכעת הם חיים יותר בקהילה. לפני הכניסה לשיקום ימי האשפוז הממוצעים בשנה עמדו על 64 ימים לעומת 17 ימים בלבד לאחר השיקום. גם משך האשפוז התקצר, והזמן בין האשפוזים התארך. מערך השיקום השפיע על איכות חייהם של נפגעי הנפש, כאשר ממצב של בידוד בבתי חולים ותחושות של דיכאון ודחייה הם יכולים כעת לפתח אמון בעצמם ובחברה, להתפתח ולתרום.

מר יחיאל שרשבסקי, אחראי ארצי על השיקום באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר בכנס: "משרד הבריאות עוסק בתחום בריאות הנפש 17 שנה. נכי הנפש הפכו מאנשים שיכולים לצפות לטיפול רפואי בלבד לאנשים עם ציפיות ותקוות למימוש עצמי. כיום, עם הפנמת הגישה השיקומית, מתייחסים לאדם על כל צרכיו, יכולותיו ורצונותיו. לפני שיקום לנכי הנפש כמעט ולא היו רצונות, וכיום יותר ויותר מתמודדים, לומדים לרצות ולהגשים חלומות".

לצד ההישגים הרבים קיימים גם אתגרים לא מעטים ברפורמה של בריאות הנפש המצריכה חקיקה נוספת וקידום יוזמות. למשל, קיים מחסור חמור בעובדים במערכת השיקום שיוכלו לתת מענה לביקוש השירותים וקיים צורך מיידי בהוספת תקני כוח אדם.

בנוסף, סל השיקום נבנה לפני עשור בהתאם לראיית המציאות דאז. כיום יש אוכלוסיות נוספות אשר אין להם מענה במסגרת החוק וחייבים לפעול להרחבת סל השיקום.

סוגיה נוספת היא תחום השיקום שאינו מוכר כמקצוע לימודים, ואין כרגע הכשרה ולימודים למקצועות השיקום. התקווה היא כי בעוד מספר חודשים יוקם בית ספר מקצועי, אשר יכשיר עובדים מקצועיים בתחום השיקום.

אחד האתגרים החשובים בתחום בריאות הנפש הוא לפעול לשבירת הסטיגמות השליליות הקיימות על נכי הנפש. וזוהי למעשה סיבת קיומה של מערכת השיקום. שכן ללא סטיגמה החברה הייתה פועלת לשילוב נכי הנפש בחברה וקבלתם אליה, תוך סיוע מינימאלי של הרשויות.

אחת המטרות העיקריות היא לפעול נגד הסטיגמות החברתיות על ידי חינוך נכון לקבלת האחר ועוד. עצם שיקומם של נכי הנפש בחברה ומפגש שלהם עם חבריה פועלים להפחתת הסטיגמות. חשוב להמשיך ולפעול לקידום חקיקה לשילובם במקומות תעסוקה. יוזמה חשובה נוספת היא לפתח תוכניות ייחודיות לנפגעי נפש צעירים אשר הכי פחות נגועים בסטיגמות, וכן לנסות לשלבם בחברה על ידי תוכניות כגון שירות לאומי ומיזמים יצירתיים נוספים.

בואו לדבר על זה בפורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה.