מצביעי קדימה והעבודה - לחוצים

עכשיו זה מדעי: הצבעה בבחירות היא אירוע מלחיץ, שגורם לשינויים במדדים ההורמונאליים שלנו. כך עולה ממחקר חדש משותף לחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה. נמצא כי רמת הקורטיזול - הורמון שמופרש בעתות לחץ - בגופם של אנשים רגע לפני הצבעתם היה גבוה באופן משמעותי בהשוואה לרמת הקורטיזול ביום מקביל. "אנחנו מבינים כי שינויים רגשיים קשורים ומשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים שונים. אך די הופתענו לגלות שהצבעה בבחירות דמוקרטיות גורמת לתגובות רגשיות המלוות בלחץ גופני ונפשי המשפיע על קבלת ההחלטות שלנו", אומרת פרופ' חגית כהן מאוניברסיטת בן-גוריון.

ממחקרים קודמים ידוע כי כאשר אדם נמצא במצב של לחץ, איום או מצוקה רגשית, הגוף משחרר שורה של הורמונים המסייעים לו להתמודד עם האיום, כשהעיקרי בהם הוא הקורטיזול, שאף מכונה "הורמון הלחץ".

האם הלחץ משפיע על תוצאות הבחירות?

במחקר, שהתקיים ביום הבחירות הכלליות בישראל בשנת 2009, השתתפו 113 תושבים שהיו בדרכם לקלפי, בעמדה שמוקמה כ-10 מטרים ליד הקלפי. נחקרים אלה התבקשו לתת דגימת רוק, לבדיקת רמת הקורטיזול, ולמלא שאלון שבדק את העוררות הרגשית שלהם. קבוצות הביקורת כללה בין היתר אנשים מאותו אזור שהתבקשו לתת בדיקת רוק ביום שלאחר הבחירות ומצביעים שהשיבו על שאלון העוררות הרגשית באותו ערב. כמו כן, החוקרים חזרו אל קבוצת המחקר המקורית כעבור 21 חודשים כדי לבדוק את רמות הקורטיזול של אותם מצביעים. וגם: על מנת למנוע הטיות, הדגימה נעשתה אף היא ביום שבתון ובדיוק באותה השעה בה נלקחה דגימת הרוק הראשונה.

מהממצאים עולה כי רמות הקורטיזול של האנשים, רגע לפני הבחירה, היתה גבוהה כמעט פי שלושה מרמת הקורטיזול של קבוצת הביקורת, ביום שלאחר הבחירות, וכמעט פי 2 משלהם עצמם, 21 חודשים אחרי. בנוסף התברר כי לבוחרים שאמרו כי יצביעו למפלגות 'קדימה' ו'העבודה', שעל פי הסקרים האחרונים שלפני הבחירות איבדו מכוחם, היו רמות גבוהות יותר של קורטיזול. זאת בהשוואה לבוחרי ה'ליכוד' ו'ישראל ביתנו', שהסקרים האחרונים העידו על התחזקותם וסיכוייהם היו גבוהים יותר להרכיב את הממשלה.

החוקרים הדגישו, כי ממצאים אלו הם רק שלב ראשון בהבנת הקשר בין לחץ ברמה הביולוגית להצבעה. דרושים מחקרים נוספים באשר לתהליכי קבלת ההחלטות. מחקרים שנעשו בתחום זה בקרב סוחרים בבורסה למשל הראו כי ככל שהרמה של הורמון הקרטיזול בגוף גבוהה יותר - אנו נוטים מחד לקחת יותר סיכונים, ומאידך יכולת הזיכרון שלנו נפגעת.

המחקר נערך על ידי פרופ' חגית כהן, ראש היחידה לחרדה וטראומה נפשית בפקולטה למדעי הבריאות, וד"ר גל איפרגן, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה וחבר סגל בפקולטה למדעי הבריאות, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון, יחד עם ד"ר ישראל ויסמל-מנור מאוניברסיטת חיפה. ממצאיו עתידים להתפרסם בכתב העת European Neuropsychopharmacology.

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.