האם יש קשר בין התנהגות לשפה?

ידוע כי ילדים שמתחילים לדבר בגיל מאוחר, לרוב משלימים את הפער, ובגיל 6 שנים אין הבדל משמעותי באוצר המילים. עם זאת, יש חוקרים רבים הטוענים כי ילדים אלה סובלים מבעיות התנהגותיות שונות. מעט מאוד ידוע בספרות על ילדים שמתחילים את ההתפתחות השפתית בגיל מאוחר יותר.

מטרת העבודה הנוכחית, שפורסמה השבוע ב-Pediatrics, היתה לבדוק את ההתפתחות החברתית-התנהגותית של ילדים, שהתחילו לדבר בגיל מאוחר לעומת ילדים עם התפתחות שפתית מוקדמת.

חוקרים מאוסטרליה, ביצעו מחקר מעקב פרוספקטיבי רחב היקף. החוקרים סקרו ילדים בגיל שנתיים, ומילאו בעזרת הוריהם שאלון שפתי מוכוון לאוצר המילים. השאלון הכיל 310 מילים, מחולקות לקטגוריות, וההורים התבקשו להקיף את כל המילים שילדיהם אמרו בצורה ספונטנית. ילדים הוגדרו כ"דברנים מאוחרים", כאשר אוצר המילים שלהם היה מתחת לאחוזון 15%, לעומת המקובל באוכלוסיה ולעומת שאר משתתפי המחקר.

כל הילדים נבדקו על ידי מומחים כדי לשלול הפרעות נלוות אחרות. החוקרים עקבו אחרי הילדים, והם נבדקו שוב בגילאי 5, 8, 10, 14 ו-17 שנים. מלבד יכולות שפתיות, הם נסקרו בעזרת שאלון התנהגותי - child behavior checklist.

בסך הכל נכללו במחקר 142 ילדים שהוגדרו "דברנים מאוחרים", ו-1,245 ילדים בקבוצת הביקורת.

בגיל שנתיים היתה שכיחות גבוהה יותר של בעיות התנהגותיות בקבוצת המחקר לעומת הביקורת.

אחרי גיל שנתיים לא נמצא שום הבדל בשכיחות הבעיות ההתנהגותיות והרגשיות בין הקבוצות.

התחלת מאוחרת של דיבור אינה מהווה גורם סיכון להתפתחות הפרעות התנהגותיות או רגשיות בהמשך החיים.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.