אומרים לילה טוב לסיוטי לילה

לא מעט אנשים מפחדים מהרגע בו יעצמו עיניים והמוח ישתלט על הגוף ויוביל אותו למחוזות אפלים: סיוטי לילה. סיוטים אלה עלולים לעורר חרדות שילוו אותם גם בהמשך היום, בזמן ערות. יש סוגים שונים של סיוטים אשר לכל אחד מהם יכול להימצא פתרון.

"סיוטים בלילה יופיעו לרוב בשלב ה-REM, שלב שינה המלווה בחלומות", מסביר ד"ר רז אבן, פסיכיאטר המטפל בהפרעות חלימה, יור האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. "REM הוא שלב המתרחש מדי 90 דקות ומלווה בתנועות עיניים מהירות. משום שמצב זה מתארך לקראת המחצית השנייה של הלילה, רוב הסיוטים מופיעים לקראת ההתעוררות בבוקר.

"סיוט הוא למעשה חוויה בחלום הטעונה בחרדה או בפחד, שהאדם זוכר לרוב בפרוטרוט. חלומות אלה בהירים מאוד ובדרך-כלל קשורים לאיום על הקיום, על הביטחון העצמי ואפילו על ההערכה העצמית. סיוט יכול להופיע עקב משבר, אך אותו סיוט יכול לחזור שוב ושוב במשך שנים, אם מדובר בקונפליקט לא פתור. בעת החלום תיתכן הפעלה מסיבית של מערכת העצבים הלא-רצונית (אוטונומית) אשר באה לידי ביטוי בדופק מואץ, נשימות מהירות ולעיתים גם הזעה. למעשה מדובר בחלום המלווה בשיתוק שינה, ועל כן מי שחווה אותו יכול לחוש מצוקה רבה גם עקב כך שאיננו יכול להתנועע או לברוח. בנוסף לכך, אדם זה לא ישמיע מילים".

סיוטים אלה מאפיינים שלבי התפתחות בילדות או בגיל ההתבגרות, תקופות בהן ממילא מתרחשים לא מעט שינויים דרמטיים. לדברי ד"ר אבן, "כאשר מדובר באדם בוגר, הסיוטים עלולים להופיע בתקופות סוערות רגשית לצד קונפליקטים מטרידים. חלומות אלה, למעשה, מבטאים באופן סימבולי את המצוקה בה נמצא החולם.

"רבים החווים סיוטים בלילה יקיצו יקיצה מבועתת, כזו המלווה בערנות גבוהה, התמצאות טובה בסביבה ולרוב יזכרו את הסיוט לפרטי פרטים. אותן תחושות וחוויות עלולות ללוות אותם גם לאורך היממה שלאחר היקיצה".

"לעיתים סיוטים עלולים להיות חלק מתסמונת פוסט טראומטית. במקרה כזה מדובר בדרך כלל בחוויה חוזרת של אותה טראומה. יש אשר רואים בסיוט מסוג זה ניסיון של הנפש להתמודד עם המקרה ולעבד את החוויות הקשות שליוו אותו במציאות. לעיתים מדובר בסיוטים המופיעים בעקבות שימוש בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון. עם זאת, יש להבין שמדובר בתופעות לוואי של התרופה ולא הגברה של הבעיה. כמו כן תרופות לפרקינסון, או תרופות להורדת לחץ דם ואפילו תרופות להפסקת עישון ולגמילה מתרופות הרגעה עלולות לגרום לסיוטי לילה", אומר ד"ר אבן.

אחת השיטות המקובלות לטיפול בבעיה היא דמיון מודרך", מסביר ד"ר אבן. "בטיפול מסוג זה ניתן לתרגל את היכולת של החולם לשנות את החוויה בחלום. כך למשל אפשר להביא את החולם לחשוב על התכנים המפחידים, להתכונן אליהם ולחשוב איך לשנותם. זוהי עבודה על המודעות אשר יכולה להשפיע גם בעת החלום עצמו, דהיינו, כשיגיע החלום המטופל יוכל להגיד לעצמו שזה רק חלום או אפילו לשנות את התנהלות החלום באמצעות כוח הרצון שלו".

ואם לא די בכך, יש עוד מצב, אולי קשה אף יותר, הקרוי חלומות בעתה. ד"ר אבן מפרט: "מדובר במצב דמוי חלום שבו יש התעוררות חלקית והוא מלווה בפחד גדול. מצב זה מתרחש בשלב ארבע, שהוא שלב השינה העמוק ומאפיין לרוב ילדים. הילד, למעשה, מתעורר למצב של סערה ובהלה אולם תחושתו היא שהוא עדיין בתוך החוויה, בתוך הבהלה. לעיתים הוא ישמיע קולות או מלמולים, לעיתים זעקות אימה ובכל מקרה, קשה מאוד לתקשר אתו אם בכלל. בשלב זה לא קיים מצב של שיתוק ועל כן יכול הילד להתנועע באי-שקט המלווה בנשימות מוגברות, דופק מהיר ואישונים מורחבים בשל פעילות אוטונומית מוגברת. חולם אשר מתעורר במצב זה ירגיש מבולבל והלום שינה ולרוב לא יזכור את האירוע".

"הפתרון הנכון והפשוט ביותר הוא חיבוק", אומר ד"ר אבן. "החיבוק יאפשר לילד להירגע באופן טבעי ולחזור לישון, שהרי ממילא הוא לא יזכור כלום בבוקר. כאשר מדובר במבוגר, ייתכן כי ניסיונות ההרגעה לא יצליחו וייקח לו עוד כמה דקות טובות של אותן תנועות חוזרות ותחושה של חוסר התמצאות עד שהוא יירגע ויוכל לחזור לישון. מצב זה מזכיר מצב של סהרוריות, שבו האדם קם תוך כדי שינה ומתהלך בבית ללא שיזכור את האירוע לכשיתעורר. אם חלומות הבעתה חוזרים ונשנים, בעיקר בגיל מבוגר, יש גם לבדוק אם קיימים גורמי מצוקה ביום שתורמים לחרדות הליליות, ולטפל בסיבות לכך. לעיתים ניתן להיעזר בתרופות שינה, אך רק בהמלצת רופא".