חגים: כך תפיגו מתחים וחרדות

תקופת החגים הבאה עלינו לטובה מהווה הזדמנות למפגש משפחתי, חזרה לטעמים ולריחות מוכרים, לחום ולקרבה. למרות זאת, במשפחות לא מעטות, גם בכאלה בהן מערכת היחסים טובה, החזרה לתא המשפחתי הישן מציפה רגשות שליליים שהודחקו, ריבים ישנים ויריבויות שנשכחו. עימותים מטבעם יוצרים מתחים וחרדות העלולים לפגוע בתפקוד היום-יומי. איך נפיג את המתחים? איך נפוגג את החרדה? על זאת נענה במאמר תוך הצגת מצבי עימות שונים, הדילמות שנוצרות והדרך לפתור אותן.

העימות מתחיל עוד לפני החג. או אז מתעורר הוויכוח בן בני הזוג היכן עושים את החג, כשלכל אחד מהם סדר יום משלו. מתלבטים גם בשאלה אם לארח או להתארח. למרות שעל פניו נראה שעיקר הלחץ הוא על המארח, הרי מדובר בלחץ מצבי חולף שאינו מעלה משקעים ישנים ואפילו גורם להדחקת משקעים אחרים. המארח, באופן מודע או לא מודע, מחזיק בידיו כוח רב, בשל יכולתו לקבוע את רשימת המוזמנים, התפריט, סידורי הישיבה ואת ההתנהלות הטקסית.

העימות בין בני הזוג אצל מי מבני המשפחה יתארחו הוא עימות בין הרצון של כל אחד מהם להיפגש עם מושאי ילדותו לבין הצורך להתחשב בבן הזוג. ההבדלים התרבותיים, העדתיים והדתיים בין משפחות בני הזוג עלולים להציף משקעי עבר ולהעמיק פערים שהודחקו במערכת היחסים שבימים של שגרה.

אחרי שבני הזוג הגיעו להסכמה היכן יתארחו, מתעורר גורם המתח הבא: שאלת המעמד במשפחה. ההשוואות שכל אחד עושה עם עצמו למול בני המשפחה, מביאות לחשבון נפש ושיפוט עצמי מנקודת מבטם. המתח שנוצר, הנובע מהרצון והציפייה לזכות בהערכה, מקרין על כל בני המשפחה. מעמד זה עלול להפוך לסוג של תחרות סמויה בין בני המשפחה על תשומת הלב וההערכה של הוריהם (הסבא והסבתא) את הישגי הנכדים. המפגש המשפחתי הוא גם חזרה למתחים ורגשי הנחיתות, היריבויות והעימותים מן העבר. כל מילה, כל מחווה, כל פעולה במפגש המשפחתי טעונה רגשית. במידה שבני המשפחה לא השלימו עם מעמדם, מטענים אלו עלולים להיות נפיצים.

עבור בני המשפחה המגיעים לארוחת החג ממקום של חוסר שביעות רצון מחייהם או ממצב של בדידות, תקופה זו קשה שבעתיים. המתח הפנימי הנוצר כתוצאה מהסתירה שבין שמחת המפגש לבין העצבות או התסכול הפנימיים עלול לעורר רגשות שליליים של קנאה, החמצה, או אשמה. כשהתחושות קשות מנשוא חלק מן האנשים מעדיפים להימנע מהמפגש, לברוח לחו"ל או להתארח אצל חברים. יש כאלו המודיעים מראש שבכוונתם לא להגיע מתוך ציפייה ורצון שיפצירו בהם. כך הם יזכו בתשומת לב ואולי בכבוד של בן משפחה שרוצים ביקרו .

אצל הסובלים מחרדות, הפחדים מתעוררים לקראת החגים. החשש מפני ההתכנסות המשפחתית הצפויה עלול לגרום להתפרצות אצל אנשים חרדתיים. במפגש מצטברים כמה גורמים, שאינם מיטיבים עמם: חשיפה לביקורת, חדירה למרחב האישי, צפיפות ועוד. אחרי החגים הם חשופים לדיכאון הנובע מניתוח עצמי שלילי לגבי התנהגותם במשפחה ומתחושות קשות של החמצה וכעס עצמי.

לסובלים מחרדות מומלץ להתחיל בטיפול מונע מבעוד מועד ולא לחכות לרגעי המשבר. המניעה יכולה להתבסס על ביצוע הרפיות והורדת מתח לבד בבית; על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בהפגת לחצים או בטיפול פסיכולוגי ממושך יותר. במקרים בהם החרדה לא נותנת מנוח ניתן לשלב בטיפול נוגדי דיכאון וחרדה (דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים), אשר ידועים כבטוחים לשימוש. תרופות אלה, ממשפחת SSRI, מעלות את רמת הסרוטונין במוח, מוליך עצבי האחראי בין היתר על מצב הרוח והשקט נפשי.

מעבר לכך, כדאי להקפיד על מספר דברים נוספים על מנת לשמור על התא המשפחתי והיציבות הנפשית בהתמודדות עם הקונפליקטים השונים:

שוחחו ודונו בקונפליקטים ביניכם די זמן לפני החגים כדי לפרוק מתיחויות.

שימרו על קשר עם המשפחה התרחקות מעמיקה את הקונפליקט.

התחשבו בבן הזוג ותנו עדיפות למסגרת המשפחתית הגרעינית על מנת שלא ליצור מתחים שישפיעו על הקשר הזוגי והילדים.

היו סלחנים. גם אם יש כעס בלבכם על החמות, הגיסה או האח, זה הזמן לסלוח; להניח לכעסים ולפתוח דף חדש.

היו סובלניים כלפי המסורת וכללי הטקס במקום בו אתם מתארחים.

היו מציאותיים. לא כולם יהיו מאושרים בתקופת החגים. תמיד יצוצו משקעים ישנים ורגשות מנוגדים כלפי אנשים, מסורות ומנהגים.

נתחו מראש אילו דפוסים חוזרים על עצמם בתקופה זו ונסו לחזות ולמנוע בעוד מועד מתחים ובעיות העלולים להתעורר.

לבני זוג גרושים מומלץ שלא להעמיד את הילד בפני ברירה, ולקבוע היכן מבלים את החג ללא התייעצות עמו.

לבסוף, חשוב לזכור כי מקשיים וקונפליקטים אפשר לצאת מחוזקים. תקופת החגים מהווה הזדמנות לשקם יחסים, לפתור קונפליקטים ולייצר משמעות ומסורת משפחתית חדשה.

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית

מרין ליבמן, פסיכולוגית, מטפלת בילדים, מתבגרים ובהורים

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון אבחון וטיפול.