פוסט טראומה: עדיף שיחות מתרופות

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אפקטיבי יותר מאשר טיפול תרופתי נגד דיכאון במניעת תסמינים פוסט-טראומטיים, בעקבות אירוע טראומטי. כך עולה ממחקר חדש שנערך במחלקה לפסיכיאטריה בבית-החולים האוניברסיטאי הדסה.

המחקר בחן את היכולת למנוע תסמונת דחק פוסט-טראומטית באמצעות התערבות מוקדמת. נמצא כי חלק ניכר מהסובלים מסימפטומים טראומטיים לאחר האירוע, יחלימו ללא כל טיפול, והתערבות קלינית אף לא תסייע להם. עוד התגלה כי במקרה של עיכוב במתן טיפול לתסמונת, לא יגדל הסיכון לסימפטומים כרוניים.

המחקר כלל 242 נבדקים שסבלו מאירוע טראומטי, שהתבטא בתסמונת פוסט-טראומטית מלאה זמן קצר לפני הטיפול. הנבדקים חולקו לארבע קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות טופלו באמצעות טיפול קוגניטיבי; האחת באמצעות טיפול בחשיפה, במהלכה נעשה אימון נשימתי מבוקר תוך שחזור החוויה הטראומטית, והשנייה באמצעות חשיבה ובנייה מחודשת של תמונת העולם שהטראומה יצרה. קבוצה נוספת טופלה באמצעות טיפול תרופתי נגד דיכאון (ציפרלקס), וקבוצת הביקורת קיבלה תרופת דמה. חברי הקבוצה הרביעית, שהראו תסמינים פוסט-טראומטיים גם לאחר חמישה חודשים, טופלו אף הם באמצעות חשיפה.

לפעמים עדיף לא לטפל כלל

כעבור כשמונה חודשים נמצא כי 77-79% מהנבדקים שטופלו בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הבריאו, בעוד בקרב הקבוצה שטופלה בתרופות, הבריאו כ-53-58% בלבד. עוד התברר כי הטיפול התרופתי לא היה אפקטיבי יותר מאשר היעדר כל טיפול. "לא הצלחנו להוכיח שתרופות נוגדות דיכאון מצליחות למנוע את הסיכויים לפתח הפרעה פוסט-טראומטית מתמשכת בשלבים המוקדמים, לצערנו הרב", אומר פרופ' אריה שלו, שהוביל את המחקר. פרופ' שלו כיהן כמנהל המחלקה לפסיכיאטריה בהדסה עין - כרם בעשור האחרון.

החוקרים בחנו בין היתר אם נדרש טיפול מיידי למי שאינו סובל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית מלאה. "הממצאים מלמדים כי לא כל אחד זקוק לטיפול על-מנת להחלים, אלא רק מטופלים שיש להם הפרעה פוסט-טראומטית מלאה וניתנת לאבחון", מסביר פרופ' שלו. "כך ניתן להשקיע את מירב המשאבים הטיפוליים באלו שללא טיפול לא יחלימו, זאת באמצעות אבחון קליני מלא לפני תחילת הטיפול". באשר למקרה של התערבות קלינית מאוחרת, מבהיר פרופ' שלו כי עיכוב מתקבל על הדעת במידה ואין אפשרות למתן טיפול קליני מוקדם.

תסמונת הפוסט-טראומה נפוצה בקרב כ-7% מהאוכלוסייה ובאזורי אסון השיעורים גבוהים אף יותר. התסמינים לפוסט טראומה הינם חודרנות המאופיינת בסיוטי לילה וב"פלאשבקים", עוררות יתר והתקהות רגשית המלווה בהימנעות מגירויים. פעמים רבות, המאובחנים בפוסט-טראומה סובלים גם מדיכאון.

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Archives of General Psychiatry. שותפים נוספים למחקר הם ד"ר שרה פרידמן, מנהלת היחידה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בהדסה, ד"ר רונדה אדסקי, מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית ביחידה, ד"ר יעל אררה-אנקרי מהמחלקה לפסיכיאטריה ויוסי ישראלי-שלו, שריכז והוליך את המחקר המורכב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום טראומה והלם-קרב