סטרס: השילוב בין לימודים ועבודה

כ-300,000 סטודנטים החלו לאחרונה את שנת הלימודים האקדמית. רבים מהם, הנקרעים בין הרצון להצליח בלימודים התובעניים לבין ההכרח לעבוד ולכלכל את עצמם, עלולים לכרוע תחת העומס הרב המוטל עליהם, תוך שהם חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה.

למה זה קורה?

הסתגלות למסגרת חדשה ולסביבה לא מוכרת עלולה להיות מלווה בשינויים במצב הרוח ובמצבי מתח וחרדה, במיוחד כאשר מדובר בהסתגלות למסגרת תובענית דוגמת לימודים אקדמיים. התופעות הנפשיות שעלולות להופיע נעות על הסקאלה שבין תחושת לחץ קל שאינו פוגע בתפקוד, עבור למתיחות רבה יותר וחרדות ועד לדיכאון. אלה עלולים לפגוע בתפקוד היום יומי ולגרום לירידה בהישגים הלימודיים. מתוך מצוקתם, רבים מנסים לטפל באופן עצמאי במצבים אלה באמצעות שתיית אלכוהול, במקרים קיצוניים משתמשים בסמים, או על ידי נטילת ממריצים שונים במרשם או שלא במרשם, כדי לקצר את זמני השינה לטובת משמרת עבודה נוספת או כדי להתכונן ביתר מרץ לבחינה. על פי רוב, ניסיונות אלו שאינם סתגלניים נדונים לכישלון ואף יגרמו לנזק.

במצבים בהם נוספים גורמי עקה שאינם קשורים בעבודה ובלימודים, הלחץ עשוי להפוך קשה מנשוא והסיכון למצוקה נפשית קשה גדול אף יותר. נמצא כי אנשים הלוקים במצוקה נפשית משמעותית במסגרות של לימודים אקדמיים מאופיינים בקווי אופי פרפקציוניסטים, טוטאליים, מאוד מדויקים בעשייתם, מתקשים להפריד בין עיקר לטפל ותופסים כל פשרה, ויתור או דחייה ככישלון. כמובן שרקע מוקדם של חרדות או של דיכאונות מעלה את במצבים אלה את הסיכון להישנותם ולמשבר נפשי משמעותי.

זאת ועוד, בעיות קשב וריכוז או ליקויי למידה אחרים גורמים לקושי בלימודים ולכן מגבירים את הלחץ הקיים ממילא. רבים וטובים הלוקים בהפרעות למידה צולחים את לימודי התיכון אך בהגיעם לאוניברסיטה, מטבע הדרישות ואופי הלימודים, הפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו באות לידי ביטוי וניכרות בהישגים ירודים. סטודנטים שאינו מודעים לליקויי הלמידה שלהם עלולים להתקשות בלימודיהם, בעוד שאבחון וטיפול נכונים יכולים להקל עליהם באופן משמעותי.

גורם נוסף התורם ללחץ הוא התחרותיות במהלך התואר, ובעיקר לקראת סופו. סטודנטים רבים חוששים מקשיים במציאת עבודה, דבר המעצים את תחושת הלחץ ואת הרצון העז להצליח במבחנים האחרונים. תקופה נוספת המועדת לפורענות היא תקופת הבחינות. בעקבות סדר היום הלחוץ במהלך הסמסטר רבים דוחים משימות אקדמיות שונות לסופו. כאשר הדבר מתנגש עם הכנה למבחנים וברקע עול הפרנסה, העומס הרב עלול לגדוש את הסאה ולעורר תגובת חרדה שתגרום לבלק-אאוט ברגע האמת.

מה עושים?

הסממנים של לחץ המצריכים התייחסות הם חוסר שינה וקשיי הירדמות, שינויים בתיאבון, דאגנות יתר, קושי להתרכז, תחושת מתח ועצבנות ניכרת, התפרצויות כעס וירידה במצב הרוח. מעבר לכך, כלל האצבע הוא בחינת שגרת החיים והתפקוד היומיומי. אם רמת הלחץ משפיעה על התפקוד היומיומי וגורמת לשינויים בשגרת החיים, מומלץ לטפל בנושא.

הטיפול המקצועי בבעיות מסוג זה יכול להתחיל בשירותים הפסיכולוגיים הקיימים בכל אוניברסיטה. גופים אלה, הכוללים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ולעיתים אף פסיכיאטרים, מאוד מנוסים בטיפול במצוקות נפשיות שעניינן לחץ בלימודים ובאבחון של הפרעות קשב וליקויי למידה שונים. בסמכותם של גופים אלה לתת פטורים והקלות שונות שיקלו על יכולת ההתמודדות עם עול הלימודים.

במקרים בהם המשבר עמוק והלחץ הרב הובילו להתקפי חרדה או לדיכאון, מומלץ להסתייע בטיפול פסיכותרפי. במידת הצורך ישולב הטיפול הפסיכותרפי בטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI דוגמת ציפרלקס ופרוזק, המקלים על הסימפטומים של דיכאון ושל חרדה.

על מנת להימנע ממצבי לחץ קשים ולהפיג את הלחץ באופן עצמאי, מומלץ בראש ובראשונה לשתף את המשפחה והחברים. זה הזמן לדבר איתם על הקשיים ולהיעזר בהם. מעבר לכך חשוב להבין כי אין אפשרות לעמוד בכל המטלות בצורה מושלמת ויש להבחין בין עיקר וטפל, גם אם הבוס לוחץ על עבודה בשעות נוספות או שנראה כי תרגיל הבית במבוא לסטטיסטיקה יקבע את גורל התואר. מעבר לכך, אם למרות הכול הלחץ שב ומכריע, ניתן לרווח את לימודי התואר ולסיימם סמסטר מאוחר יותר, או אף שנה מאוחר יותר. לפעמים עדיפה הדחייה על פני סיום התואר בצורה שטחית, וודאי שהיא עדיפה על התמוטטות נפשית.

ד"ר ירון גילת הוא פסיכיאטר מומחה

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.