סטרס: המתח דווקא טוב לבריאות
האם יש קשר בין מתח נפשי למצבנו הבריאותי? מחקר חדש גורס כי בניגוד למה שידענו עד כה, המתח דווקא תורם לבריאות. הלחוצים שבינינו יכולים קצת להירגע
במשך שנים רבות אמרו לנו שמתח נפשי מזיק לבריאות, ממש כמו עישון או אכילת יתר. כמו כן ידוע שמתח פוגע בתפקודה של המערכת החיסונית והופך אותנו לפגיעים יותר למחלות. הוכח גם קשר בין מתח נפשי למחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי), למחלות לב ואף לסרטן. חיים ללא לחץ, ללא מועקה ומצבי דחק משפרים את הרגשתנו, משפיעים לטובה על בריאותנו, כך סבורים לא רק אנשי הרפואה המשלימה, אלא גם רופאים רבים.
אולם מחקר חדש, שפורסם לאחרונה הגיע דווקא למסקנה הפוכה. המחקר נערך על ידי האוורד פרידמן, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון והתבסס על מסד נתונים משנת 1921 על 1,500 ילדים, מהולדתם ועד מותם ומצא כי דווקא אלו שחיו בלחץ חיו שנים ארוכות יותר והיו בריאים יותר. הייתכן שכל מה שחשבנו עד כה איננו נכון והלחוצים יכולים סופסוף לנשום לרווחה? לפי ד"ר מאיר נעמן, פסיכולוג קליני בכיר, מטפל זוגי בכיר ומומחה מורשה להיפנוזה, התשובה היא שלילית: "באופן עקרוני, המחקר אינו מחדש דבר: מתח רב ומתמשך מזיק לבריאות", הוא אומר.
מתח רע ומתח טובאת הסתירה העולה מדבריו של ד"ר נעמן ניתן ליישב בקלות. הממצאים תומכים במה שידוע עד כה על ההבדל בין "מתח טוב" ל"מתח רע". מתח מתון לזמן קצר המכניס את הגוף למצב כוננות ומשפר את יכולת הלמידה וההישרדות, לעומת מתח רב וממושך הגורם למצוקה ולתופעות הלוואי המוכרות של מצבי הדחק הנפשיים.
מתח טוב מחדד את חושינו, הופך אותנו לערניים ולדרוכים, ומשפר את יכולת התגובה שלנו. זהו בעיקרו מתח מאתגר המשפר את היכולות שלנו. מתח רע ומתמשך הוא מזיק. לדברי ד"ר נעמן, "מתח שלילי רב עלול לגרום לאלרגיות, להרזיית יתר או השמנת יתר, לעייפות וקשיים בתפקוד. מתח זה עלול להוביל למחלות בדרכי עיכול, מחלות לב, בעיות במערכת הנשימה, דיכאון, חרדות, קשיים בתפקוד חברתי, נדודי שינה ותופעות נוספות".
כדי לדעת אם המתח שאנו חווים מועיל או מזיק, יש לבחון מספר דברים; ראשית, משך תחושות המתח ועוצמתו - מתח ממוקד לפרק זמן קצר הוא מועיל, מתח קשה לאורך זמן מזיק לבריאות.
שנית, יש לבחון עם איזו תחושה נשארנו כאשר המתח שכך. אם אנו מרגישים חולשה ושחיקה - מדובר במתח מזיק; אם אנחנו מרגישים מחושלים ושולטים בחיינו - כנראה שהמתח היה מועיל.
שלישית יש לבחון את מידת הסבל שחווינו במצב של מתח: סבל רב מזיק לבריאות, סבל שניתן להתמודד איתו - מועיל ומחשל. לבסוף, יש לבחון עד כמה נפגע תפקודנו האישי, המשפחתי והמקצועי. ככל שהשפעת המתח פחותה, כך אפשר להגדירו כמתח מועיל.
ככלל, ניתן לומר כי המבחן העיקרי של המתח הוא מבחן התוצאה. מתח שהותיר אותנו מרוטים, מותשים, עייפים וחסרי יכולת לתפקד הוא מזיק. לעומת זאת מתח שמעורר, מאתגר, ולא שומט את הקרקע תחת רגלינו, הוא חיובי. מתח זה יכול להותיר אותנו נמרצים וחדורי מוטיבציה להמשך חיינו.
בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.