שופוהוליזם: היזהרו מסיילים

קניות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. אנו מבקרים מדי יום בחנויות שונות כדי לקנות מזון, בגדים, דברים לבית, חפצים אישיים ועוד. כולנו עורכים קניות כשיש צורך בכך. עם זאת, לעיתים קרובות מאוד אנו קונים גם דברים שלא תכננו מראש ושלא לצורך. יש כאלה הלוקים בכך יותר מאחרים: הקניות אצלם מונעות מתוך דחף כפייתי ובלתי נשלט.

שרית, בת 32 נשואה ואם לשני בנים, פנתה לטיפול בעקבות לחצים שהופעלו עליה מצד בעלה והמשפחה. בעלה מתלונן על כך ששרית מוציאה סכומי כסף גדולים על קניות בלי להתחשב בהכנסות המשפחה ובמצב חשבון הבנק, וגם מסתירה את קניותיה. עוד הוא מתלונן על שאינו מצליח לכסות את המינוס בבנק, על שלא נשאר כסף לחוגי ההעשרה של ילדיהם, ומלא כעסים על התנהגותה חסרת האחריות של אשתו. שרית אמנם מבינה שיש בעיה בקניות המרובות שהיא עורכת מדי יום, אך אינה מצליחה לעמוד מול הדחף, המשתלט עליה כל אימת שהיא עוברת על יד חלון ראווה ועליו מתנוסס שלט של "מכירת סוף העונה", או "מבצעים". יציאה תמימה לרחוב בדרכה לעבודה מסתיימת בפרידה ממאות שקלים, שאותם שרית יכולה להוציא על עוד זוג נעליים, עוד תיק, עוד שמלה, שלדבריה היא ממש חייבת לרכוש. רק אתמול בדרכה לעבודה קנתה מוצרי קוסמטיקה וקרמים שהיו במבצע למרות שאינה זקוקה להם, ועל אף שהיא יודעת שבבית יש לה עוד הרבה מאותם הקרמים. "סתם כך, שיהיה. חבל לא לקנות. אולי אתן במתנה למישהי". מעבר להוצאות מיותרות, הקניות משבשות את תפקודה בעבודה, בגלל איחוריה הרבים. במשך יום העבודה שרית מתקשה להתרכז, כי דעתה ששקועה בתכנון מסע הקניות שתערוך בדרכה חזרה הביתה.

במה שרית שונה מנשים אחרות שאוהבות לפנק את עצמן בקניית בגד יפה, קוסמטיקה, נעליים או תיקים? שרית סובלת מהפרעה בשם אוניומאניה או שופוהוליזם, התמכרות לקניות.

מה מבדיל בין קניות רגילות וקניות שלא לצורך מדי פעם, לבין התמכרות פתולוגית?

כמו כל התמכרות, גם ההתמכרות לקניות הופכת להיות הדרך העיקרית של האדם להתמודד עם לחצים, לפצות את עצמו על ילדות קשה, להתמודד עם קשיי החיים, להעלות את הערכתו העצמית, לשפר את מצב רוחו וכדומה. התנהגות זו נמשכת על אף שהאדם מודע לנזקים, לפגיעות ולהשפעות השליליות של התנהגותו. המכור משקיע בקניות זמן רב, מחשבה וכסף. מסע הקניות שלו מתנהל על ידי הרגש, ללא שליטה וללא שיקול דעת רציונאלי.

זה לא סוד שנעים לקנות מוצר כלשהו במבצע או לקבל משהו ללא תמורה. מסתבר שהשלט "מבצע" פוגע בנקודת תורפה רגשית שלנו, עקב אכילס של רובנו. כן, לרוב האנשים נעים לקנות מוצר שמחירו ירד. עם זאת, דווקא הירידה במחיר היא זו שמסבכת אותנו בצרות וגורמת לנו לשלם בסופו של דבר הרבה יותר. השלט "מבצע" מושך להפליא וגורם לנו לקנות דברים שלא התכוונו לקנות, אם מחירם לא היה יורד. הידיעה שאנו משלמים פחות מהמחיר הרגיל היא גורם חשוב בתהליך ההתמכרות. התבנית הממכרת מונעת על ידי הוצאת הכסף מתוך ידיעה ששילמנו פחות. המחשבה שקנינו דבר בהזדמנות גורמת לתחושת הנאה וסיפוק, על אחת כמה וכמה אם קבלנו מתנה בחינם. בנוסף, ההנאה והסיפוק מפעילים בנו מנגנון פסיכולוגי שגורם לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות, עד שבסופו של דבר התנהגות זו הופכת לדפוס קבוע אוטומטי ובלתי נשלט.

מהי שכיחות תופעת ההתמכרות לקניות ובאילו גילים היא הכי נפוצה?

כ-8% מכלל האוכלוסייה מוגדרים כמכורים לקניות. בדרך כלל התנהגות פתולוגית זו מופיעה בסוף שנות העשרים ולעיתים קרובות היא מופיעה יחד עם הפרעות נוספות כגון, הפרעות במצב הרוח וחרדה, שימוש בסמים, הפרעות אכילה, אי שליטה בדחפים והפרעות אישיות אחרות.

מהם דפוסי ההתנהגות והתחושות האופייניים לסובלים מהתמכרות לקניות?

כמו התמכרויות אחרות, גם ההתמכרות לקניות היא טקסית מאוד וכוללת מחשבות על קניות, תכנון של מסעות קניות ואקט הקנייה עצמו. לאחר הקניה מורגשת בדרך כלל הקלה אך לאחר זמן קצר מאוד התחושות החיוביות מתחלפות לתחושת אכזבה, כעס, אשמה וביקורת עצמית. קונים כפייתיים משתמשים בקניות כדרך להימלט מרגשות שליליים כגון דיכאון, חרדה, שעמום, וכדומה, אך זו התחמקות קצרת ימים.

מהם הטיפולים הקיימים בבעיית ההתמכרות לקניות?

מחקרים מדווחים שכשלושה רבעים מהקונים הכפייתיים מוכנים להודות בכך שהקניות שלהם הן בעלות דפוס בעייתי, הפוגע בהם מבחינה כלכלית ומערער את היחסים בתוך המשפחה. חתך זה של הקונה הכפייתי מגיב טוב לטיפולי גמילה. הטיפול היעיל בהתמכרות לקניות הינו טיפול משולב שכולל טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית (CBT) עם ביופידבק (משוב ביולוגי).

מבחינת הטיפול התרופתי, ההתייחסות להתמכרות לקניות היא כאל הפרעה טורדנית-כפייתית. לכן, תרופות מסוג חוסמי ספיגה חוזרת של סרטונין (SSRI) יכולות לעזור גם לצמצם את ההתנהגות הבעייתית וגם להקטין את תחושת הדיכאון והחרדה. עם זאת, התרופות בלבד אינן פותרות את הבעיה מיסודה. לכן, יש צורך בפסיכותרפיה שבמהלכה ניתן ללמוד לזהות מצבים רגשיים שגורמים להפעלת הדחף לקניות. המטופלים לומדים על דרכי התמודדות יעילות יותר עם מצבים רגשיים וכיצד לנהוג כאשר הדחף לקניות מתעורר.

בשיטת הביופידבק משתמשים במכשיר אלקטרוני ממוחשב, אשר קולט את השינויים המתרחשים בגוף האדם ומציג את המדדים באופן מיידי ומדויק. בעזרת המכשיר לומד האדם לשלוט ברמות העוררות הפיזיולוגית, לשחרר מתח ולשלוט בדחף הקניות.

באילו צעדים מומלץ לנקוט במידה ואתם חשים כי יש לכם בעיה של התמכרות לקניות?

אם אתם מאמינים שדפוסי הקניות שלכם בעייתיים ואתם חשים כי אתם מאבדים שליטה, עליכם לנקוט מספר צעדים באופן מיידי:

1. לפנות להתייעצות עם רופא פסיכיאטר.

2. אם צברתם חובות, פנו לקבלת ייעוץ פיננסי.

3. רכשו במזומן, הימנעו משימוש בכרטיסי אשראי והמחאות.

4. תכננו את קניותיכם. הגיע לחנות עם רשימה קניות שהכנתם מראש.

5. צאו לקניות עם ידידים שיכולים לעצור מבעדכם לקנות שלא לצורך.

6. הדירו רגליכם מקניונים.

7. אל תבלו את שעות הפנאי שלכם בקניות, חפשו משהו אחר לעסוק בו.

פרופ' פנחס דנון הוא פסיכיאטר מומחה בתחומי הדיכאון, החרדה וההפרעה הטורדנית-הכפייתית. מומחה בין-לאומי לטיפול בהתמכרויות ומחבר הספר "כולנו מכורים".

ד"ר אירנה נתנאל היא פסיכותרפיסטית מוסמכת בתחום CBT ועובדת במרכז לטיפולים מתקדמים "מיינד קליניק" ובמרפאת חרדה בבית החולים אברבנאל.

בואו לדבר על זה עם ד"ר נתנאל בפורום חרדות ופוביות.