הקשר בין חרדה להצלחת הניתוח

לפני ניתוח? עכשיו יותר מתמיד כדאי להירגע. למאפיינים פסיכולוגיים, כך מתברר, יש השפעה על האופן שבו המטופל מעריך את הצלחת הניתוח. מחקר ישראלי חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת International Rhynology מאיר את כל אותם מקרים, שבהם הרופא מגדיר את הניתוח כמוצלח, ואילו המטופל מעריך אותו כמוצלח הרבה פחות.

המחקר נערך על ידי פרופ' איתן יניב, מנהל מכון אף וסינוסים במחלקת אא"ג בבית חולים בילינסון וגב' חמוטל סרגוסטי, במסגרת עבודת גמר בפסיכולוגיה קלינית. "סגנון ההתקשרות מתעצב מוקדם מאוד בהשפעת הקשר הראשוני שחווה התינוק עם דמות המטפל הראשית שלו, בדרך כלל האם", מסבירה סרגוסטי. "סגנונות ההתקשרות מתחלקים לסגנונות התקשרות בטוחים וסגנונות התקשרות לא בטוחים, הכוללים התקשרות שבה קיים מרכיב גבוה של חרדה, הימנעות או שניהם".

במחקר השתתפו 39 גברים ו-24 נשים בגילאי 18 עד 68, שהיו מועמדים לניתוח במחיצת האף בבית החולים בילינסון. המשתתפים התבקשו למלא שאלונים שבדקו את סגנון ההתקשרות שלהם, איכות חייהם לפני ואחרי הניתוח, חווית כאב ואף סתום, ועברו מבחנים פסיכולוגיים שונים. לדוגמה, הנבדקים היו צריכים לדרג קביעות שונות כמו "עד כמה אתה חושב שהניתוח יכול להביא לשיפור במצבך?", או לדרג משפטים כמו "אני מרגיש בנוח להיות קרוב לאנשים אחרים" או "קשה לי להיות תלוי באנשים אחרים".

בקרב רוב המטופלים שהשתתפו במחקר נמצא שיפור אובייקטיבי קליני ניכר לאחר הניתוח. עם זאת, במטופלים שאצלם מרכיב החרדה בהתקשרות היה גבוה (כ-50% מהנבדקים) נמצאה שביעות רצון נמוכה יותר מתוצאות הניתוח מאשר בנבדקים בעלי סגנון התקשות בטוח. ההבדלים בשביעות הרצון התבטאו בדירוג איכות החיים שלהם והכאב שחשו אחרי הניתוח.

פרופ' יניב: "המסקנה העולה מהמחקר היא שמדדים סובייקטיביים המושפעים ממאפיינים אישיותיים של המטופל משפיעים על החוויה שלו ועל מידת היכולת שלו להכיר בשינויים במצבו וליהנות מהם. ייתכן שיש לשקול מתן מענה מיוחד עבור מטופלים בעלי סגנון התקשרות חרדתי, כמו זמינות גבוהה, ייזום קשר עם המטופל לפני הניתוח ולאחריו וכדומה. כך יוכלו המטופלים לחוות במידה רבה יותר הקלה ושיפור במצבם בעקבות ההליכים הכירורגיים".

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.