אנורקסיה נרבוזה: אשפוז כפוי

עוד בנושא: אנורקסיה, דיכאון קליני

מטרתה של הצעת החוק לאשפוז כפוי של חולי אנורקסיה נרבוזה היא הצלת חייהן של 35 חולות המתות מדי שנה. "זוהי החלטה היסטורית", אמרה ח"כ ד"ר רחל אדטו, ראש שדולת הבריאות ויוזמת החוק, לאחר אישור ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. "המסר היוצא היום הוא כי אנורקסיה היא מחלה מסכנת חיים ואישור הצעת החוק הוא הצעד הראשון למלחמה אמיתית בתופעה קשה זו. חוק זה יעצור את המשך המצב הבלתי נסבל אשר היה קיים עד היום, שבו משפחות נאלצו לראות את בנותיהן גוועות בבית לנגד עיניהן, כאשר ידן קצרה מלהושיע, עקב סירוב הבנות לקבל טיפול רפואי מציל חיים".

מחלה אכזרית

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה הגורמת לאובדן משקל משמעותי. כ-1.2% בין הנשים לוקות בהפרעה, פי 20 מגברים. חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה. הלוקים בהפרעה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. הם רואים את גופם בצורה מעוותת. למרות היותם רזים וכחושים הם רואים את עצמם כשמנים. עקב כך הם מרעיבים את עצמם, צמים ועושים פעילות גופנית מוגזמת. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור, הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף ומכחישים את חומרת המשקל הנוכחי.

אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות ולהתפתחות של סיבוכים שונים, חלקם תסמינים פסיכיאטריים שונים וחלקם סיבוכים פיזיולוגיים בהם כחישות; הפסקת הווסת לנשים כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח; רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית; נטייה להתקפי לב, האטה בפעילות מערכת העיכול ואוסטיאופורוזיס (בריחת סידן) ובמקרים קיצוניים אף למוות.

הצעת החוק

על פי הצעת החוק, המתירה אשפוז כפוי לחולות אנורקסיה, ניתן יהיה לאשפז בכפייה חולים וחולות אשר קיימת סכנה מוחשית ומידית לחייהם. האנורקסיה פוגעת לא רק בגוף החולה אלא גם בשיקול דעתו וביציבותו הנפשית והרגשית. החוק בישראל מתיר אשפוז כפוי במקרים בהם חולה נפש מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. אולם, לדברי ד"ר איתן גור, מנהל המחלקה להפרעות אכילה בבית החולים "שיבא", "מעבר למוגדר בחוק כיום קיימים מצבים נפשיים אשר אינם מוגדרים כמחלת נפש, אך מהווים סכנה מוחשית ומידית לחיי החולה, בהם גם אנורקסיה. במצבים אלה, כאשר החולה מסרב לקבל טיפול, החוק הקיים אינו מאפשר לכפות עליו אשפוז, שבמסגרתו ניתן יהיה להעניק לחולה טיפול מציל חיים. זו נקודה מעניינת מאוד, משום שההבחנה הזו קיימת במינוח העברי בלבד. בשפה האנגלית אין הבחנה בין הפרעה לבין מחלת נפש, שני המקרים מוגדרים כ- Disorder וההתייחסות אליהן זהה. מקור ההבחנה השונה אצלנו בין שני המצבים נובע מהחוק הפלילי, שלפיו רשאי בית המשפט לצוות שנאשם יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי או יקבל טיפול מרפאתי אם הוכח שעבר את העבירה בעת היותו חולה נפש".

זכויות החולה

המתנגדים לחוק מצטטים את חוק "כבוד האדם וחירותו", לפיו כל אדם זכאי להגנה על גופו ועל כבודו, ומכאן זכותו לקבל החלטות הנוגעות לאופן הטיפול הרפואי בו. גם החוק לטיפול בחולי נפש מגן על חירות הפרט ועל זכויות האדם של המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות. האיזון ההולם בין מטרות אלה נעשה בעיקר על ידי הגדרת העילות המאפשרות כפיית טיפול ואשפוז, ועל ידי קביעת נוהלי פיקוח ובקרה למניעת ניצול לרעה של הסמכות שניתנה לרשות להפעיל את ההסדר. ברוח דומה, החוק המוצע, שאינו אלא תיקון ל חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א1991, אינו מאפשר לאשפז בכפייה כל חולה אנורקסיה נרבוזה. לדברי ד"ר גור, "לפי הצעת החוק הגדרת ' חולה נפש' תורחב ותכלול גם הפרעה נפשית מסוג אנורקסיה נרבוזה. אם יעבור החוק, יוכלו פסיכיאטרים מחוזיים לכפות אשפוז בן 7 ימים לעומדים בתנאי החוק, ואף להאריך את תקופת האשפוז הכפוי בעוד שבוע, לפי בקשה מנומקת ממנהל בית החולים. רק ועדה פסיכיאטרית תהיה רשאית להאריך את האשפוז לתקופה נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים, ובמקרים קיצוניים עד שישה חודשים".

חוק מציל חיים

בדברי ההסבר לחוק נאמר, כי "מי שעמד מאחורי הצעת החוק הם ההורים, אשר להם בנות חולות באנורקסיה, המסרבות לקבל טיפול, והרופאים, המנועים מלסייע להן. בחורה השוקלת 25 ק"ג, אשר אומרת כי היא שמנה וצריכה להשיל ממשקלה, שיקול דעתה מופרע ולא משנה כמה אינטליגנטית היא. בשל היעדר שיקול הדעת היא גוזרת את גורלה למוות אכזרי מרעב. הצעת החוק, העוסקת בדיני נפשות, תיתן בידי הרופאים את הכלי למלא את שליחותם לרפא ותיתן תקווה למשפחות, אשר רואות את בנותיהן גוועות למוות. בהתנגשות בין קדושת החיים מול זכות האדם לגופו, עומדת קדושת החיים מעל זכות חשובה זו".

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה תמיכה.