התמכרויות: לפעמים הן מצטלבות
Cross Addiction, התמכרות לכמה חומרים או התנהגויות במקביל, היא תופעה חמקמקה, שמקשה על קורבנותיה להכיר במצבם
המונח Cross Addiction או "התמכרויות מצטלבות" מתאר שימוש והתמכרות לכמה חומרים במקביל או לכמה מושאי התמכרות. תרבות השימוש העדכנית שונה ממה שהיה מוכר בעבר. פעם, דמות המכור לסמים הייתה זו של הנרקומן ה"קלאסי": משתמש בהרואין, מזריק, עוסק בפעילות עבריינית על מנת לממן את הסם, נאסר, נכנס ויוצא ממרכזי גמילה, כולם מכירים אותו כמכור וגם הוא מכיר את עצמו ככזה. אומנם זו תמונה עגומה, אך היא לפחות בהירה וקשה מאוד להכחישה.
לעומת זאת, כיום ישנם אנשים רבים המשתמשים בכמה חומרים יחד, ואינם מתאימים לאותה תמונה קלאסית של המכור לסמים. אנשים אלו מתחילים בשימוש חברתי של אלכוהול, מדי פעם גראס ומדי פעם שניהם. במקרים אחרים משתמשים בחומרים אחרים על מנת להפחית את השפעתם של הראשונים; כך למשל הם ייקחו סמים מסוימים ולאחר מכן ישתמשו באלכוהול המפחית את השפעות הסם, על מנת שיוכלו להצליח לישון ולהתעורר כרגיל לעבודה.
התמכרות מצטלבת, Cross Addiction, אינה מתייחסת רק לשילוב של שימוש במגוון חומרים בו זמנית, אלא לכל התמכרות שהיא, כולל לאינטרנט, לאוכל, לפורנו ועוד.
המאפיין העיקרי של התמכרויות מצטלבות הוא תמרון אינסופי בין ההשפעות השונות של כל חומר או התנהגות כדי להתגונן מפני התחושות המלווה התנהגויות התמכרותיות שונות. עם או בלי מודעות, אנשים אלו יוצרים לעצמם חיים סבוכים ומפותלים, המאופיינים באובדן שליטה.
סמים מעוררים, כגון: קריסטל, סמי פיצוציות, אקסטזי, ספידים וכדומה בשילוב עם אלכוהול ו/או סמים מדכאים, למשל כדורי הרגעה למיניהם.
אלכוהול ושימוש בסמים בשילוב עם הימורים.
אלכוהול, סמים מעוררים או כדורים להגברת החשק המיני בשילוב עם התמכרות לסקס.
התמכרות למחשב עם התמכרות לסקס ולאתרי פורנו.
התמכרות לקניות בשילוב עם התמכרות לאוכל.
הסתרה, כיסוי ופיצוי הם המניעים העיקריים של "התמכרויות מצטלבות": האלכוהול מכסה על החרדה מפני הפסד ומפחית אדרנלין לפני ערב של הימורים בקזינו; כדורי ההרגעה מסתירים את ה"היי" של הסמים המעוררים; האוכל מפצה על מסע הקניות הבלתי נשלט.
"זה לא שאני מכור, עובדה שאם אין לי אלכוהול אני לא אלך לחפש אותו".
"אין לי קריז, זה אומר שאני לא מכור".
לא מעט פעמים אנשים חושבים שאם הם מצליחים "לג'נגל" בין כמה סמים או התנהגויות, אז אין בעיה. ואכן אנשים עם התמכרויות מצטלבות לרוב מצליחים לנהל אורח חיים סביר עם רמת תפקוד נאותה. האשליה של התפקוד ויכולת התמרון (לא רק בין סם לסם או התנהגות להתנהגות, אלא גם בין שימוש לבין ניהול חיים "נורמליים") יוצרות אשליה של שליטה.
גם העדר של תסמונת גמילה מחזק את האשליה. למעשה, הם עסוקים בלהסתיר גם מעצמם את הבעיה. פעמים רבות ההתמכרות למושא המשני, כמו התמכרות לאלכוהול, נועדה לכסות על ההתמכרות או על ההשפעות של ההתמכרות למושא הראשוני כמו התמכרות לסמים או לאינטרנט או כדי להתגבר על החרדה הנוצרת כאשר השפעת הסם או ההתנהגות פגה.
כיסוי והסתרה מצריכים כוחות רבים. הצורך להחזיק את הראש מעל המים מטשטש את היכולת לראות את המחיר המשפחתי, הגופני, הכלכלי ובעיקר הנפשי שנגבה מהמכור. האשליה של תפקוד תקין בשלב מסוים לא מטעה את בני המשפחה של המכור, אשר רואים את ההידרדרות של האדם ואת השינוי שחל בחייו. הם גם אלו שילחצו עליו במקרים רבים להפסיק את השימוש.
במקרים רבים אדם עם כמה התמכרויות, אך בתפקוד, לא יגיע להתרסקות. אז מתי מגיעים המכורים לטיפול? בדרך כלל, ברגע שהם מבינים שהתמרון הזה כבר נהיה בלתי אפשרי, כשלא ניתן יותר להחזיק את הראש מעל המים או כשהם רואים שהחיים שלהם תקועים, אבל לא יודעים בדיוק למה. ההשקעה הנפשית כל כך מעייפת, שלעתים קרובות פשוט נגמר הכוח.
המלכוד שבהתמכרויות מצטלבות הוא שלא תמיד ברור למה בדיוק האדם מכור ומאיזו התמכרות עליו להיגמל. לא תמיד ההתנהגות הנלווית תוגדר כהתמכרות, לכן הטיפול בהתמכרויות מצטלבות הוא אישי ומותאם לכל אחד באופן ספציפי.
לדוגמה, אדם שהיה מכור להימורים ונהג לשתות בעיקר בערבים בהם בילה בקזינו. הטיפול בו החל בבחינה האם צריכת האלכוהול מוגדרת גם היא כהתמכרות האם היה שותה עד כדי שכרות? מה הניע אותו לשתות? האם האלכוהול הוא הטריגר שגרם לו לאבד שליטה ולהמר ללא גבול? בירור זה חשוב על מנת לקבוע את מידת הגמילה הנדרשת מאותו האדם - האם ייאלץ להתנזר לעד מאלכוהול או לא.
זיהוי מושא ההתמכרות העיקרי חשוב לא רק לצרכי גמילה, אלא בעיקר משום שהוא יכול להצביע על מקור הקושי הנפשי. זיהוי המנגנונים הנפשיים שהובילו וחיזקו את ההתמכרות חשובים עבור השלב המשמעותי הבא בטיפול - שלב השינוי.
עיקר העבודה הטיפולית היא למצוא מנגנוני שליטה והתנהגות חדשים, שיסייעו בבניית אורח חיים בריא יותר וימנעו רגרסיה בעתיד. בניית התוכנית הטיפולית מתייחסת הן לגמילה ממושא ההתמכרות העיקרי והן למנגנוני ההתמודדות עם מושא ההתמכרות המשני.
בטיפול בהתמכרויות מצטלבות מותאמת לכל מטופל תכנית אישית משלו, על פי מושאי ההתמכרות שלו, אך גם על פי כוחותיו ומקורות התמיכה שעומדים בפניו.
במהלך הטיפול, עובר המכור תהליך של קבלה עצמית כאדם עם בעיית התמכרות: לא מכור קלאסי כמו שהוא אולי רגיל לחשוב, אבל מכור. להבין שלמרות שלא התרסק או איבד שליטה לגמרי על חייו, הוא זקוק לעזרה. ולהבין גם שעזרה יכולה להציל אותו, לעזור לו לבנות מחדש את חייו, למצוא מחדש את השליטה ולהשיב לעצמו את איכות החיים והחופש שאבדו.
אינה ארצי היא פסיכותרפיסטית ומטפלת בהתמכרויות עוסקת בטיפול פרטני, קבוצתי ובייעוץ משפחתי וזוגי במרכז ד"ר טל.
בואו לדבר עם אינה ארצי בפורום התמכרות.
