מחקר: הקשר בין סטרס לדיכאון
במחקר שנערך בדגים נמצא בסיס תאי לקשר בין רמות הסטרס בחיי היומיום להתפתחות חרדה ודיכאון; תרופות מסוימות או נוכחות של דג אחר עזרו למנוע את התופעה
כמו דג מחוץ למים. פגיעה ארוכת טווח בתפקוד תגובת הסטרס (דחק) גורמת לסינדרום דמוי דיכאון וחרדה, כך לפי מחקר בראשותה של ד"ר לימור זיו-סטראסר מהמרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי "שיבא".
המחקר שנערך בדגי זברה, מודל נפוץ בתחום המחקר הביו-רפואי, פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry. במהלך המחקר הראו החוקרים שדגים הנושאים מוטציה בקולטן (רצפטור) לקורטיזול (הורמון הלחץ), הנחשפים שוב ושוב לסביבה מלחיצה - בידוד משאר הדגים - לבסוף יפסיקו לשחות ויקפאו במקום למספר דקות רב. ניתוח מעמיק של התנהגות הדגים בבידוד חושף כי יחד עם הקיפאון וההימנעות מחיפוש דרך מוצא, שהם סממנים אופייניים לדיכאון וחרדה בבעלי חיים, הדגים אינם מסוגלים להתרגל לסביבה המלחיצה ולמעשה רק נלחצים עוד יותר עם כל חשיפה.
ממצא חשוב מראה שניתן "לרפא" את ההתנהגות הלא נורמלית של הדגים על ידי טיפול בפרוזאק למספר ימים, או באופן מיידי על ידי טיפול בוואליום, ובזאת לאשש את הבסיס התאי המשותף של דיכאון וחרדה בבני אדם ובדגים. ואכן, בחינה של מוח הדג חושפת ליקויים במנגנונים הידועים גם בבני אדם.
בנוסף, מראה המחקר גם את החשיבות החברתיות כחלק מגישה טיפולית בדיכאון וחרדה - חשיפה לדג אחר באקווריום סמוך מונעת את התנהגות הקיפאון בדגים הדיכאוניים. ביסוס דג הזברה כמודל לדיכאון וחרדה פותח אפשרויות מרתקות לחקור את מנגנוני הדיכאון בבני אדם, ולנצל את הממצאים לפיתוח תרופות חדשות על ידי סריקת התגובה של דגים רבים לחומרים שונים.
עוד בנושא דיכאון
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות דיכאון וחרדה.
