זיכרון, שינה ופוסט טראומה

נחשפתם לטראומה? אל תלכו לישון על זה! מניעת שינה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי עשויה למנוע או להפחית את הסיכון לחלות בתסמונת הפוסט-טראומטית. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuropsychopharmacology.

ראש יחידת המחקר לחקר סטרס וחרדה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' חגית כהן, שהובילה את המחקר: "הזיכרון הוא מרכיב משמעותי בהתפתחות סימפטומים פוסט טראומטיים, ולכן החלטנו לבחון את השפעותיו השונות של חסך שינה מיד לאחר החשיפה לטראומה. ידוע כי לשינה תפקיד חשוב בתהליכי למידה וזיכרון, כאשר שינה לאחר למידה, למשל, מגבשת את הזיכרון, מקבעת ומשפרת אותו".

בסדרת הניסויים הנוכחית, שביצע הסטודנט שלמה כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה, בהדרכתה של פרופ' כהן, נמצא כי מניעת שינה של שש שעות מיד לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, הפחיתה את התפתחות התגובות ההתנהגויות דמויות הפוסט-טראומה. מכרסמים שנמנעה מהם שינה לאחר החשיפה לטראומה, לא זכרו אותה, בעוד שהיתר זכרו והדגימו התנהגות דמוית פוסט-טראומה.

החוקרים מצאו כי תזמון נכון בין רמת ההורמון קורטיזול (קורטיקוסטרון במכרסמים) לרמת אפינפרין, שני הורמונים המופרשים בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי, הם חלק מהגורמים המשפיעים על התקבעות הזיכרון הטראומטי והתפתחות התגובה הנפשית לאירוע. מניעת השינה לאחר חשיפה לסטרס גרמה לעלייה ברמות ההורמון בשתן ולירידה בקצב הלב ולמעשה מנעה את התגבשות הזיכרון הטראומטי והפיכתו לזיכרון ארוך טווח.

"מניעה מכוונת של שינה לאחר חשיפה לגורם לחץ יכולה להיות אפקטיבית להתערבות בתהליכים פוסט טראומטיים", מסבירה פרופ' כהן. "נראה כי מניעת שינה שלאחר חשיפה לגורם לחץ מפריעה לגיבוש זיכרונות של פחד", אומרת פרופ' כהן.

כחמישית מהנחשפים לאירוע דוגמת תאונת דרכים, תאונת עבודה, פיגוע טרור או מלחמה לא ממשיכים את חייהם כרגיל. אצל אותם אנשים, הזיכרון אינו מתכהה וממשיך להיות חי ומאיים גם שנים רבות לאחר האירוע. אנשים אלו, שעסוקים מחד במחשבות חוזרות ונשנות על האירוע, ומאידך מנסים להימנע מלהיחשף לגירויים שיזכירו את האירוע מוגדרים כסובלים מפוסט-טראומה, או בשמה המלא, הפרעת דחק פוסט-טראומטית. ההפרעה זו גורמת לקשיים ניכרים בתפקודו של החולה בחיי היומיום ובמקרים קיצוניים אף לחוסר תפקוד מוחלט.

בואו לדבר על זה בפורום טראומה והלם קרב.