איך מתמודדים עם החרדה?

מצבים של הסלמה במצב הבטחוני מעלים אצל רבים תחושות של פחד, מתח, לחץ וחרדה מפני איומים קיימים ומפני העתידים לבוא.

כשמדווחים בכלי התקשורת כי לא היו פגיעות בגוף, אולם יש מספר נפגעי חרדה, למה הכוונה? כיצד זה בא לידי ביטוי וכיצד מטפלים בבעיה?

"בעתות מלחמה האיום הפיזי הופך להיות ממשי יותר, אולם חשוב לזכור כי הסיכון לפגיעה מטיל הוא נמוך באופן משמעותי ממעורבות בתאונות דרכים", מנסה להרגיע ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית. "אך העובדות לא מונעות מגלגלי הדמיון שלנו לפעול שעות נוספות ולהעצים את האיום המדומיין".

יש למצוא דרכים כיצד לא לעסוק באיום הבטחוני באופן אובססיבי. צילום: שאטרסטוק

מהי חרדה?

לדברי ד"ר טל, "חרדה הוא מצב של פחד מאיום, בין אם הוא מדומיין ובין אם הוא אמיתי. ישנם ארבעה מרכיבים לחרדה: פחד; מרכיב גופני - דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה, כאבים בבטן ובחזה, שכשמדובר בהתקף חזק המרכיבים הגופניים מתעצמים; המרכיב הקוגניטיבי (מחשבתי) בא לידי ביטוי בהתעסקות בלתי פוסקת במחשבות סביב האיום, הלחץ והמתח; והמרכיב ההתנהגותי הימנעות והתרחקות מגורם הפחד, כלומר אם לא אדבר על המלחמה והאזעקה לא אפחד ממנה. אם בעבר חשבו שחרדה מתפתחת רק מאיומים מדומיינים, היום יודעים שאין זה נכון ושגם איום ממשי גורם לחרדה ומצדיק טיפול בבעיה".

איך מטפלים בחרדה?

הדרך להתמודד עם חרדה היא קודם כל להשלים עם כך שיש איום ולהתפנות לחשוב כיצד מנהלים חיים תחת אותו איום. זה המקום שבו יכולים לסייע טיפולים השונים בהתמודדות עם חרדות.

"ברמה הפיזית, ניתן לטפל בחרדה כשהיא בעצימות נמוכה-בינונית ניתן לבצע הרפיות נשימה, מדיטציה, דמיון מודרך, כל מה שמכניס את הגוף למצב של איזון ורגיעה. ברמה המחשבתית יש למצוא דרכים כיצד לא לעסוק באיום באופן אובססיבי. ולהסיח את הדעת מאיום, למשל לשוחח עם אנשים שהאיום אינו מעסיק אותם", מסביר ד"ר טל. לדבריו, טיפולי פסיכולוגי יכול גם הוא לעזור. בדרך כלל אין צורך בטיפול תרופתי, אולם אנשים שטיפולים אחרים לא עוזרים להם והם חווים התקפים קשים נאלצים להיעזר לעתים בתרופות.

מה הסיכוי להתקפי חרדה חוזרים?

"לאנשים שחוו חרדה בעבר, יש סיכוי גבוה יותר לסבול ממנה בעתיד. אולם יש לזכור כי חרדה זה מצב טבעי לכלל בני האדם וכולנו חשים בה מעת לעת. חרדה הופכת להיות בעייתית כשהעיסוק בה מתחיל להיות מוגזם והיא פוגעת בתפקוד היומיומי. מרבית נפגעי החרדה מקבלים טיפול וחוזרים לחיים ללא טראומה. עם זאת, ככל שהחשיפה לגורם המאיים גדולה יותר וממושכת יותר הסיכוי לחרדה בעתיד גדל".

האם אפשר לקבל התקף חרדה רק מצפייה בדיווחים בטלוויזיה?

"גם אנשים שצופים מרחוק באסון מבעד למסכי הטלוויזיה עלולים לחוש בהתקף חרדה. אבל מדובר באנשים שצופים משך שעות ארוכות באירוע וחשים כאילו הם ממש שם".

חשוב להירגע ולשדר לילדים את אותו המסר. צילום: שאטרסטוק

כיצד להתנהג עם ילדים בעת מצבי חירום?

מרבית האנשים שחיים תחת איום מתמשך עושים התאמה למצב, ובמצבי חירום, כמו הנוכחי, מפלס החרדה שלהם יחסית קל או חלקי כי הם כבר הסתגלו למצב. חשוב לציין, כי ילדים מאמצים את התנהגות הוריהם והורים שמווסתים רגשית במצב הקיים משפיעים באופן דומה על ילדיהם. זו הסיבה לכך שחשוב להירגע ולשדר לילדים את אותו המסר".