שאלה: שלום, זקוקה להכוונה למי לפנות, לאיזה סוג של מטפלים שיכוונו אותנו.. ילד בן 4.5 מתעסק בכל יום ברצון שלו להפוך לבת. לדוגמא משפטים שאמר: ביקש שאדבר עם ה' ושאבקש ממנו שיהפוך אותו לבת, "אני כבר הפכתי לבת", "אני רוצה להיות בת, בנים זה מגעיל, בת זה הכי יפה".. במקלחת אומר שיש לו פות ושהוא לא רוצה בולבול.. אין לו חברים בנים, בגן משחק רק עם בנות. רוצה ללכת עם שמלה לגן, בבית מתעקש לשים שמלות שלי ולראות סדרות עם נסיכות, הצבע האהוב עליו ורוד וכו.. אנחנו לא מעירים לו בבית וכן מאפשרים לו חקירה של הדברים שמעניינים אותו בגבול מסויים, נגיד מבקש לק אז אני לא מורחת לו למרות שעשיתי זאת בעבר, אבל היום שם שמלה שלי ואמר נכון אני בחורה.. עושה רושם שיש מעבר לחקירה של העולם שמבחינת מגדרית שייך לבנות (נסיכות, שמלות, קשת וכו) אני לא דואגת מנטייה מינית כמו שאני ממש דואגת מדיספוריה מגדרית, אשר מלווה בקשיים נפשיים קשים ומצוקות.. האם ייתכן שבגיל כזה מתפתחת דיספוריה? או שזו השפעה של החברות שלו בגן??
תשובה: שלום לכם, נשמע שקיים בלבול אפשרי בין תחומי עניין, חיבור למין מסוים, העדפות טעמים וכיוב' לבין הגדרה עצמית כזכר או נקבה. למעשה אפשר להתעניין בתחומים "של בנות" ועדיין להיות בן- ואין שום סתירה בין השניים, אבל אולי בתפיסה הילדית שלו- קיימת סתירה והתנגשות. הייתי מציעה לכם לגשת להתיעצות עם פסיכולוג/ית קליני ( או מטפל מוסמך ומומלץ) ולקבל יעוץ באשר לאיך לתווך לילדכם את עצמו ואת המציאות באופן אמפטי, מאפשר ובעיקר משמר בוחן מציאות תקין. אני אוסיף ואומר שאני לא חושבת שכדאי להקדים את המאוחר עם תיאוריות מגדריות טיפוליות למיניהן, התחילו באופן שהיצעתי וחישבו יחד עם מטפל מוסמך בכל נקודה לאורך הדרך. בברכה, ירדן