בעיות שינה: אל תעצמו עיניים

בעיות שינה, זמניות וקבועות כאחד, הן מטרד הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים. הפרעות שינה ברמה הדורשת התערבות רפואית הן רחבות היקף, ובאות לידי ביטוי במהלך החיים ברבע מההאוכלוסייה, כאשר שכיחות הבעיה עולה ככל שמתבגרים, ובעיקר בקרב נשים. למעשה בין 30 ל-45 אחוזים מגילאי 50 פלוס סובלים מהפרעות שינה. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות העלו לתודעה את חשיבות השינה הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. פגיעה באיכות השינה נקשרה לבעיות במערכת הלב וכלי הדם, לבעיות מטבוליות, לדיכאון וכמובן לבעיות זמניות של זיכרון, קשב וריכוז.

שני צדדים לתופעות הלוואי

הטיפול בהפרעות השינה התבסס בראשית הדרך על תופעת לוואי תרופתית. כפי שקורה פעמים רבות בפרמקולוגיה, תופעת הלוואי של תרופה שפותחה לטיפול במחלה מסוימת מתגלה כדבר מבורך המרפא או מקל על החולים במחלה אחרת. תרופות השינה הראשונות התבססו על חומר פעיל ממשפחת הבנזודיאזפינים, שבמקורו משמש להרגעה ולטיפול בהתקפי פאניקה וחרדה. בשימוש מושכל בתרופות הללו, המטופל מגיע למצב רגיעה המאפשר הירדמות.

עם זאת, התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים משרות שינה בעלת מבנה שונה משינה "טבעית" ואשר לעיתים לא משיגה את מטרתה רענון הגוף. מעבר לכך, לחומרים אלה פוטנציאל הסתגלות גבוה, אשר מצריך העלאת מינונים עם התקדמות הטיפול וקשיים רבים בהפסקת טיפול עד כדי תופעות הזהות לגמילה מהתמכרות. יתרה מזאת, בגילאים מבוגרים קצב סילוק החומר הפעיל מהדם איטי יותר, מה שמגדיל את זמן הפעולה וגורם לתופעות נמנום גם לאחר השכמת הבוקר. תופעות אלה הוכחו כמגדילות את הסיכון לנפילה ושבר באגן או באחת הגפיים - פציעה הרסנית בגילאים מבוגרים.

בעקבות נקודות התורפה שהתגלו בטיפול באמצעות בנזודיאזפינים, פותחה קבוצה חדשה של תרופות Z (או כפי שלעתים נהוג לכנותה נון-בנזודיאזפינים), שייעודה המקורי הוא להשרות שינה. גם המשתמשים בתרופות מקבוצת Z עלולים לסבול מסימפטומים דומים לאלה של הבנזודיאזפינים, כולל סימפטום ההתמכרות, אולם השוני הוא בזמן השפעת החומר. בקבוצת תרופות זו קיימות תרופות אשר להן זמן סילוק קצר יותר, דבר המוריד את הסיכון לנפילות ותאונות (אך מנגד הוא לעתים קצר מדי ומשרה שינה למשך פחות מחמש שעות).

למרות זמן הסילוק הקצר, גם קבוצת Z הוכרזה על ידי ה-FDA כמסכנת את הנוטלים אותה בבוקר שאחרי, ובעקבות זאת הומלץ להקטין את מינון התרופות הניתן לנשים ב-50 אחוז. בנוסף, מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Internal Medicine גילה שגם קבוצה זו משפיעה על שיווי המשקל והקשב של מבוגרים בבוקר ועל כן מעלה את הסיכון לשברים בירך.

אור שמש ומלטונין

בשלב ראשון מומלץ למי שסובל מבעיות שינה לבחון את הרגלי השינה שלו ואת היבטי השמירה על היגיינת שינה. כלומר, הימנעות מביצוע פעילות ספורטיבית ומצריכת מזונות כבדים ומשקאות דוגמת קפאין ואלכוהול בשעות שלפני השינה, הקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה וכן הלאה. במידה שהיגיינת השינה נכונה ובכל זאת לא מושגת שינה מספקת, מומלץ לבחון את הסיבה לבעיית השינה. בגילאים מבוגרים ישנה שכיחות גבוהה של בעיות שינה בעקבות ירידה בהפרשת הורמון השינה, מלטונין. חשיפה לאור השמש במהלך היום עשויה לסייע בהסדרת הפרשת המלטונין. במידה שזה לא עוזר ניתן לטפל בבעיה באמצעות תרופה המבוססת על מלטונין בשחרור ממושך (סירקדין). תרופה זו מיועדת לגילאי 55 ומעלה ועשויה לסייע בפתרון הבעיה מבלי לגרום לתופעות של נמנום בבוקר שאחרי ולאפקט התמכרות.

עם זאת, גם במלטונין לא כל הנוצץ זהב: היות שמדובר במנגנון העובד על הסדרת השעון הביולוגי, משך הזמן הנדרש עד להשגת אפקט עומד על חודש ולעתים אפילו יותר. במקרים רבים מומלץ לבצע שילוב בין סירקדין לתרופת שינה אחרת לפרק זמן מסוים, ולהוריד את מינון תרופת השינה באופן הדרגתי עם השגת האפקט של המלטונין. עוד חשוב לציין, כי במקרים מסוימים בעיות השינה הינן על רקע של לחץ וחרדה. במקרים אלה השימוש בנוגדי דיכאון עשוי לסייע גם כן בהשריית שינה.

ההכרה כי בעיות השינה גורמות לנזק משמעותי לאיכות החיים ולבריאות השתרשה בשנים האחרונות בציבור. עם זאת, עדיין ישנו חשש משימוש בתרופות השינה השונות. במקרים מסוימים החשש מוצדק, אך יחד עם זאת, שימוש מושכל בתרופות אלה והקפדה על היגיינת שינה וחשיפה לאור השמש כאמצעי עזר ראשון לטיפול בנדודי השינה, עשויים להביא לפתרון הבעיה ולשיפור משמעותי באיכות החיים ובבריאות הגוף והנפש.

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל החטיבה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה.