סמים וסכיזופרניה: המחלה הכפולה

ההכרה בכך שיש שכיחות גדולה של מחלת ההתמכרות לסמים ומחלת הסכיזופרניה ביחד קיימת כבר עשרות שנים. עם זאת, לאחרונה יש הבנה שיש מקום לטיפול ייחודי, ופיתוח טיפולים בנושא" כך אומרת הפסיכיאטרית ד"ר אביבה וולף, האחראית לתחלואה כפולה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו של משרד הבריאות.

כבר משמה של היחידה בניהולה של ד"ר וולף ניתן ללמוד על ייחודה. מדובר בצעד ראשון באזור המרכז בהקמת מערך טיפולי שלם אשר נותן מענה טיפולי רב מערכתי ורב מקצועי למכורים שרבים מהם סובלים ממחלות נפש קשות, ולחולים במחלות נפש שאינם מצליחים להיגמל מסמים. אני מקווה שאחריו יקומו מרכזים דומים ברחבי הארץ.

אז מה הקשר בין סמים לסכיזופרניה והאם באמת מתבקש להתייחס לשתי המחלות כאל תחלואה כפולה? לא כל מי שחולה בסכיזופרניה, הוא גם מכור ולא כל מי שמכור הוא חולה. אבל בהחלט יש קשר מובהק בין שתי המחלות. מכורים רבים לסמים ולאלכוהול מאובחנים כלוקים במחלות נפש, ורבים מהאנשים עם הפרעות נפשיות ועם מחלות נפש קשות משתמשים בסמים ואלכוהול. מספרם הגדול של החולים שהם 'גם וגם' ומערכת הגומלין בין המחלות שמשפיעות זו על זו ומזינות זו את זו הובילו להכרה בכך שמדובר בתחלואה כפולה אשר יש לטפל בכל היבטיה יחד".

הביצה או התרנגולת?

ממה נובע ההיקף הרחב של השימוש בסמים ואלכוהול בקרב חולי סכיזופרניה? ומה קודם למה: האם השימוש בסם מוביל להתפרצות במחלה או שמא המחלה מובילה אל הסם? ד"ר וולף: מהות הקשר בין שתי המחלות משתנה בין החולים. אצל חלקם השימוש בסמים קדם למחלה. סמים ואלכוהול, לרבות סמים קלים הנתפסים בטעות כבלתי מזיקים, מהווים גורם מרכזי בהתפרצות של מחלות נפש ובכללן סכיזופרניה. גם שימוש חד פעמי ובוודאי שימוש ממושך בסמים יכול להוביל להתפרצות המחלה אצל הנוטים לה; אצל חלק מהם, אלמלא השימוש בסם המחלה לא הייתה מתפרצת.

"במקרים אחרים, חולים שלא השתמשו בסם לפני פרוץ המחלה משתמשים בסמים מתוך תחושה שהסם מסייע להם להתמודד עם ההשלכות. למשל, חולי סכיזופרניה החווים סימנים שליליים של המחלה, הכוללים אפתיה, חוסר מוטיבציה, חוסר רצייה, פגיעה ביכולת לחוות רגשות או פגיעה ביכולת להביע רגשות, מתקשים לתפקד ולתקשר עם הסביבה. השימוש בסם גורם לרוב להופעת 'סמנים חיוביים' של המחלה הבאים לידי ביטוי בהתקף פסיכוטי, הזיות ומחשבות שווא, פעילות חושית ללא גירוי ממשי וכדומה. תחושות אלה גורמות להרגיש חיוניים ולכאורה לתפקד, אבל הם למעשה חולים באותה מידה ומצבם אף מוחמר עקב השימוש בסם".

תחלואה כפולה, בעיה כפולה

השימוש בסמים מסוכן לכל האוכלוסייה, קל וחומר אם המשתמש הוא חולה נפש: בין אם הוא מטופל תרופתית ובין אם לאו", אומרת ד"ר וולף. ואכן, סמים מהווים לא רק טריגר להתפרצות של מחלות נפש, אלא גם גורמים להחמרתן ומסכנים את החולה אף יותר. הסיכון של שימוש בסם בקרב חולה כולל החרפת תסמיני המחלה, התפרצות פסיכוזה, פגיעה ביעילותן של התרופות ואפילו הרעלה הנובעת משימוש מקביל בתרופות ובסמים.

בשל כך, תחלואה כפולה זו מחייבת טיפול מיוחד בחולי הנפש שהם גם מכורים. ד"ר וולף: "כל מכור שסובל מכל מחלה נפשית זקוק לטיפול מיוחד. בשל מחסור במשאבים אנחנו מתמקדים במקרי קיצון, אנשים שלא מצליחים לקבל טיפול במקום אחר בגלל החומרה של מצבם: בחולי מאניה דיפרסיה ובחולי סכיזופרניה שהם גם מכורים. היחידה שלנו מעניקה טיפול רב מערכתי, רב מקצועי וכולל, ומטפלת בכל ההיבטים והמישורים של המחלות הללו. הטיפול שאנחנו מעניקים הוא רק שלב בתהליך ההחלמה, מדובר בעבודה חשובה מאין כמותה והלוואי שהיו לנו המשאבים לעזור לעוד חולים".

מערך טיפולי מקיף

מה שמיוחד במערך הטיפולי המקיף והכולל הוא השילוב בין הדיסציפלינות השונות שפותחו לטיפול בהתמכרות ובמחלות הנפש, טיפול פסיכיאטרי, פסיכותרפיה קוגניטיבית, דינאמית, גישת הראיון המוטיבציוני ורוח 12 הצעדים - הכל תחת קורת גג אחת. תוכנית הטיפול כוללת טיפולים קונבנציונליים, טיפול וליווי משפחתי, טיפולים משלימים כמו דיקור סיני, חוגים, סדנאות, הדרכות, קבוצת שיקום חברתי, אימון תעסוקתי, קבוצת תמיכה וטיפול תרופתי על ידי קשת נרחבת של מומחים מכל התחומים ומתנדבים. צוות היחידה מלווה את כל המטופלים, בהם גם דרי רחוב וזונות רחוב, שמצבם קשה ביותר. המטפלים והמתנדבים הם אנשים מדהימים עם יכולת מקצועית ורגשית מעולה, שתורמים מכל הלב למטופלים. לא מעט מטופלים מצליחים להשתקם ולחזור למעגל החיים".

הטיפול התרופתי, שבהקשרו ניצב הצוות המטפל מול שני אתגרים: החשש משימוש מקביל בתרופות ובסמים, והחשש מחוסר שיתוף פעולה של החולים, גם מקבל התייחסות. גם במישור זה נבחר הטיפול היעיל ביותר ונרשמת הצלחה למרות הקשיים: "בקרב כל חולי הסכיזופרניה ובוודאי בקרב חולים מכורים יש כישלון של הטיפול התרופתי משום שלשם הצלחתו על החולה לשתף פעולה וליטול תרופות מדי יום. מובן שדרישה זו קשה מאוד למילוי כשמדובר בחולים מכורים, ואחוז החולים שנוטלים תרופות נמוך עד כדי 30%. לכן אנו משלבים את הטיפול בזריקות ארוכות טווח של תרופות הדור השני, דוגמת 'קספליון' ו'ריספרדל-קונסטה'. מדובר בטיפול ארוך טווח: זריקה הניתנת למטופל אחת לשבועיים או אחת לחודש. זהו טיפול יעיל במיוחד המותאם לחולים מכורים בשל כמה סיבות:

1. החולים נדרשים לשתף פעולה באופן נקודתי, כך שהרבה יותר קל להם להגיע לקבל זריקה פעם בחודש מאשר להקפיד על נטילת כדורים יומיומית. אנחנו עדים לשיתוף פעולה מדהים מצדם.

2. ניתן לשפר את השליטה בהתנגשות הטיפול עם הסמים כאשר אנחנו יודעים בדיוק מתי קיבל זריקה אחרונה, מתי ובמה השתמש. לפי המידע שהוא מוסר לנו אנו מחליטים איך להתנהל עם הזריקה הצפויה הבאה. התנהלות זו מאפשרת מעקב שלנו וידיעה ברורה מי מהמטופלים קיבל את הטיפול ומתי: זהו נתון קריטי בחשיבותו שלא ניתן לקבלו בנוגע למטופלים שנוטלים כדורים יומיומיים בעצמם.

3. ניתן לבחון את הטיפול כל פעם מחדש, למשל, ניתן לשנות את המינון בהתאם לצורך ולשלוט טוב יותר בתסמיני המחלה".

4. לתרופה 'קספליון', שהיא פיתוח חדש יותר יש שני יתרונות נוספים: היא באה באינטראקציה פחותה יותר עם סמים ועם תרופות אחרות; היא משפיעה פחות על הכבד בחולים הסובלים מהפטיטיס.

לסיכום הטיפול בתחלואה כפולה: סמים וסכיזופרניה מצריכה מענה ייחודי במספר מישורים: תראפיה בגישות שונות, פסיכותרפיה, קבוצות תמיכה וטיפול תרופתי ארוך טווח שמתאים לשני ההיבטים של המחלה ההתמכרות והמחלה הנפשית.

בואו לדבר על זה בפורום סכיזופרניה.