פגיעות ראש: הטיפול הרגשי

פגיעת ראש עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על בריאותו הפיסית, הרגשית והתיפקודית של הנפגע וגם של בני משפחתו. "פגיעה שכזו עשויה להיות תולדה של אירוע טראומטי, כגון תאונת דרכים, ירי, נפילה מגובה, טביעה וכדומה, או תולדה של מחלות כמו אירוע מוחי, גידול, טרשת נפוצה ועוד", מסבירה לימור שרוני, נוירופסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית שיקומית מוסמכת, מנהלת מרכז גשר-גליל של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש.

פגיעות ראש טראומטיות נחלקות לפגיעות ראש סגורות בהן הגולגולת אינה נפגעת אך רקמת המוח עשויה להיפגע, ולפגיעות ראש פתוחות בהם עצם הגולגולת נשברת וישנה פגיעה ישירה ברקמת המוח. חלוקה נוספת הינה לפגיעות הממוקדות באזור מסוים לעומת פגיעות מפושטות.

פגיעה בהגדרה העצמית

חשוב להבין כי לאחר פגיעת ראש נדרשים המטופל ובני משפחתו להתמודד לא רק עם ההיבט הפיזי של הפגיעה, אלא עם השינוי שתגרור הפגיעה בתפקודו ובאישיותו. "פגיעה מוחית משפיעה על כל מה שמגדיר אותנו כאדם. בעקבות הפגיעה ישתנו מאפייני האישיות של הנפגע, הקוגניציה, הרגש וההתנהגות ושלו. השינוי הוא לרוב ארוך טווח משום שתאי הנוירון, המרכיבים את רקמת המוח, אינם עוברים רגנרציה ומתקשים לשקם את עצמם", אומרת שרוני. אותם שינויים עלולים להיות בולטים כגון שיתוק חלקי או מלא, או שינויים בחשיבה ובהתנהגות, כגון קשיים בשיפוט חברתי.

טיפול בנפגע ראש הוא טיפול רב-מערכתי שכולל השקעת משאבים שיקומיים בכל המישורים. מטבע הדברים, מרבית המשאבים לאחר הפגיעה מופנים אל ההיבט הפיזי, אך בהמשך הדרך אין מנוס מלתת את הדעת על שיקומם הרגשי-נפשי הן של המטופל והן של בני משפחתו.

"בשלבים הראשונים לאחר הפגיעה עוסקים אנשי הרפואה בהצלת החיים ובטיפול באמצעים כירורגיים, תרופתיים ופיסיקאליים. גם המטופלים עצמם ובני המשפחה נוטים לתת את הדעת תחילה על המצב הפיזי והשלכותיו. רק בהמשך זה משתנה. חשוב לדעת כי פגיעת הראש גוררת קשיים רבים אשר מתעצמים עקב הפגיעה במנגנוני הוויסות הרגשיים באופן שמקשה על הנפגע להתמודד עם מצבו, להכיל את פגיעתו, לווסת את רגשותיו", מסבירה שרוני. מה זה אומר בפועל? שהוא עלול לסבול מנטייה לעצבנות, סף תיסכול נמוך וחוסר יציבות רגשית.

"המטופל עלול לחוש עצב ואפילו דיכאון. רבים אף חשים חרדה מפני העתיד לבוא וחשש מפני הישנות המצב. חלקם אף מפתחים תגובות פוסט-טראומטיות לאחר אירועים מסכני חיים. מטופלים אחרים עלולים להפגין מודעות לקויה לקשייהם ובכך להתנהג באופן בלתי מותאם שלא משרת את תהליך השיקום," מוסיפה שרוני.

המשפחה בחדר הטיפולים

כאמור, גם בני המשפחה של הנפגע חווים אובדן משמעותי; סדר החיים משתבש, המערכת הביתית והמשפחתית חווה טלטלה עזה וישנו שינוי בתפקידים הקלאסיים בתוך המשפחה. פעמים רבות, אדם אשר נהג להוביל את המשפחה הופך להיות תלוי באחרים. שינוי שכזה עלול לגרום בקרב בני המשפחה לתחושות חרדה, ואף לדיכאון, כשגם ההיבט הכלכלי מדיר לא מעט שינה, אם מדובר באחד ההורים.

"לאחר התייצבות המצב הרפואי של נפגעי הראש, הם מועברים בדרך כלל לתהליך שיקום בבתי החולים בהם פועלת מחלקת שיקום נוירולוגית. אבל חשוב מאוד לאחר מכן להמשיך את הטיפול ואת השיקום הנוירופסיכולוגי בקהילה באמצעות מרכזים האמונים על טיפול מסוג זה, אחד מהם הוא המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש בו פועלת שרוני.

"נוכח מורכבות השלכות פגיעת הראש והצורך במענה מקצועי הולם, ישנה חשיבות עליונה לקבלת טיפול במערכת מתאימה. אנשי המקצוע חייבים להיות בעלי מיומנות וידע תיאורטי ומעשי שיאפשר להם לטפל בצורה המקצועית ביותר. בנוסף, ישנו יתרון ממשי לקבלת טיפול במסגרת מערכתית בה ישנה התייחסות לרבדים שונים של הפגיעה, ושם מוצעות למטופל תכניות טיפוליות מגוונות המותאמות לצרכיו", ממליצה שרוני.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום נוירולוגיה ושבץ מוח
פורום שיקום וגריאטריה