בידוד חברתי מקצר את החיים

חיים ארוכים, בשביל זה יש חברים. בידוד חברתי הוא גורם סיכון לתמותה מוקדמת, הקורא תיגר על גורמי סיכון מסורתיים יותר לתמותה, דוגמת עישון ויתר לחץ דם. כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Public Health.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים של כ-17 אלף איש שהשתתפו בסקר בריאות מקיף בארה"ב. החוקרים התבססו על מדד SNI (Social Network Index) להערכת בידוד חברתי. החוקרים דירגו תחומים כמו מצב משפחתי, תדירות מגע עם אנשים אחרים, השתתפות בפעילויות הקשורות בדת, חברות במועדונים או פעילויות של ארגונים אחרים. הציונים נעו בטווח 0-4, כאשר 0 מעיד על רמת הבידוד החברתי הגבוהה ביותר ו-4 על הרמה הנמוכה ביותר.

החוקרים מצאו כי מדדי בידוד חברתי נמוכים יותר (עדות לבידוד חברתי משמעותי יותר) ניבאו סיכון מוגבר לתמותה בגברים (עלייה של כ-60%) ולוו בסיכון לתמותה שהיה דומה לעישון (עלייה של כ-70% בסיכון לתמותה) וגבוה יותר מהסיכון לתמותה עקב יתר לחץ דם (עליה של כ-15%). בדומה, בידוד חברתי זוהה כגורם מנבא משמעותי לתמותה בקרב נשים (עלייה של 75%), וכך גם עישון (עלייה של כ-85% בסיכון לתמותה) ויתר לחץ דם (עלייה של כ-30%).

מהממצאים עולה כי בידוד חברתי אינו בהכרח גורם מנבא טוב יותר של תמותה מגורמים מסורתיים, אך לפחות בעל חשיבות דומה. ניתוחים סטטיסטיים אישרו את עוצמת הערך המנבא של בידוד חברתי בגברים ובנשים. לדברי החוקרים, לא ניתן גם להתעלם מכך שבידוד חברתי הינו סמן למצב בריאותי ירוד.

עדיף להיות נשוי ודתי

במודלים ששילבו את כל המשתנים החברתיים הקליניים והפרטניים, מצב משפחתי לא-נשוי ועיסוק לא-תדיר בפעילויות הקשורות בדת ניבאו תמותה בקרב גברים ונשים. בנוסף, היעדר חברות באיגודים ניבאה תמותה, ומגע חברתי לא-תדיר ניבא תמותה בנשים.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות זיהוי בידוד חברתי כגורם סיכון הפיך לתמותה מוקדמת. בפועל לעתים קרובות לא בוחנים את ההיסטוריה החברתית של המטופלים במהלך הביקורים אצל הרופא, וייתכן כי באמצעות מספר שאלות פשוטות ניתן יהיה לזהות טוב יותר חולים בסיכון גבוה לתמותה.

בואו לדבר על זה בפורום תמיכה הדדית.