פוסט-טראומה: כך תצאו בשלום
הפרעת הדחק הבתר-חבלתית (פוסט-טראומה) היא הפרעה מוכרת ונפוצה, במיוחד בישראל, מדינה רוויה במלחמות, באירועי טרור ובתאונות דרכים. מהן דרכי הטיפול בהפרעה?
עוד בנושא : פוסט טראומה, בעיות שינה
פוסט-טראומה היא הפרעה שכיחה, הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי המאיים על החיים או על שלמות הגוף של הנפגע. מקורו של האירוע יכול להיות פעולת טרור, תאונת דרכים או חשיפה לכל אירוע אלים אחר, כאשר הטראומה נגרמת בלי שום קשר לפגיעה גופנית בפועל.
ההפרעה הוכרה לראשונה בשנות ה-80 בארה"ב בעקבות מצבם הנפשי הרעוע של חיילים שחזרו ממלחמת וייטנאם. עם השנים התפתחו שיטות שונות לטיפול בפוסט-טראומה, וכיום הטיפול כולל שילוב של תרופות עם טיפולים פסיכולוגיים ייעודיים.
ככלל, לא קיים טיפול תרופתי סגולי המכוון רק להפרעה זו, אך שימוש בתכשירים נוגדי דיכאון יכול להביא להקלה סימפטומטית: המתח והדיכאון יורדים. הפלשבקים והזיכרונות לא נעלמים בהכרח מהטיפול הזה.
בכל הנוגע לסוגי התרופות, ישנם גורמים שונים המשפיעים על בחירת התרופות. כך, למשל, יש אופנות של תרופה זו או אחרת, ויש גם תרופות שמידע אודות מידת יעילותן עובר מפה לאוזן בין המטופלים. בכל מקרה, יש להדגיש כי מרבית התרופות הללו הן יעילות. העניין הוא שיש תופעות לוואי שונות לתרופות. החוכמה היא להתאים את התרופה למטופל כך שהיא תוביל למינימום תופעות לוואי. כך, לדוגמה, אם אישה רגישה להשמנה, עדיף לרשום עבורה תרופה שהשמנה איננה חלק מתופעות הלוואי שלה. בסופו של דבר, תרופה שמתאימה בצורה הטובה ביותר למטופל היא זו שלא גורמת לאי-נוחות ולא פוגעת באורח חייו של המטופל. רישום תרופות פסיכיאטריות מצריך ידע וניסיון רב. בנוסף, קשר טוב בין המטפל לבין המטופל הכרחי להתאמה טובה של התרופה ולטיפול בכלל.
מהן תופעות הלוואי השכיחות בתרופות לטיפול בפוסט-טראומה?
ברמת העיקרון, לכל תרופה יכולות להופיע תופעות לוואי. חשוב ביותר לקבל מידע מהרופא על תופעות לוואי אפשריות, כבר בתחילת הטיפול. תופעות לוואי אפשריות הן: עלייה במשקל, ירידה בתפקוד המיני, ישנוניות, רעידות ועוד. רופאים יודעים איך לטפל בתופעות הלוואי ואיך להחליף תרופות בצורה נכונה. המטרה היא לשפר את איכות חיי המטופל, וכאמור, התרופה צריכה להתאים לאורח החיים של המטופל.
למה כדאי לשים לב כאשר נוטלים תרופות נוגדות דיכאון בהריון?
ככלל, רופאים מנסים להימנע מטיפול תרופתי לנשים בהריון, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים של ההריון. עם זאת, יש תכשירים שניתן לתת בביטחון יחסי, ללא סכנות מוכרות ומאובחנות לעובר. בכל מקרה, יש לשקול סיכון של לקיחת התרופות אל מול אי-לקיחת התרופות. לרשותן של נשים בהריון עומדים מרכזים רפואיים טרטולוגיים (הערכת הסיכון להתפתחות עוברית בלתי תקינה) הנותנים ייעוץ ללא תשלום, וניתן לקבל גם ייעוץ טלפוני.
מה בנוגע לטיפול פסיכותרפי במצב פוסט-טראומה?
כיום מתפתחים טיפולים פסיכולוגיים ספציפיים להפרעה פוסט-טראומתית. טיפול EMDR (טיפול עם תנועות גלגלי העיניים) הינו טיפול התנהגותי, המביא להקלה בתסמיני הפוסט טראומה. טיפול ה-PE (חשיפה ממושכת), שבו עובדים עם המטופל על הזיכרונות הקשים, משחזרים את האירוע עם המטופל ומלמדים אותו איך להתמודד עם הזיכרונות הקשים שאותם לא הצליח לעבד. כל הטיפולים הללו, המבוצעים לפי הפרוטוקול, מביאים לתוצאות יפות, במיוחד בשילוב עם הטיפול התרופתי. יש חולים שעמידים להתערבויות פסיכולוגיות, ואז ניתן להקל על התסמינים באמצעות טיפול פסיכולוגי ושילוב של תרופות.
המודעות להפרעת הפוסט-טראומה, כמו גם השכיחות הגבוהה יחסית של הבעיה, הובילו להתפתחות של טיפולים משולבים תרופות ופסיכותרפיה המאפשרים לשפר משמעותית את מצבו של המטופל.
פרופ' משה קוטלר הוא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בבאר יעקב ונס ציונה
פרופ' קוטלר בגוגל פלוס
בואו לדבר על זה בפורום טראומה והלם-קרב.