דיכאון: גרייה מגנטית מוחית

נוהגים לראות בדיכאון את המגיפה של המאה ה-21: דיכאון הוא אחת הסיבות המובילות לתחלואה ולאובדן כושר עבודה בעולם המודרני. שיעור הישראלים הסובלים מדיכאון, בדומה לשאר המדינות המפותחות, הוא קרוב ל-10% בשנה. אחד מכל שישה ישראלים סבל, סובל או יסבול מדיכאון במהלך חייו. כאילו לא די בכך שהאחוזים הולכים וגדלים בקצב מסחרר, התחזית, לצערנו, פסימית עוד יותר. כבר היום כ-2.5% מהילדים לוקים בדיכאון, אשר עובר "הצערה" משנה לשנה. בנוסף לכך, קיימת מגמה להחמרה של הדיכאון מבחינה קלינית, כאשר מהלך המחלה נעשה קשה עם הזמן - וגורם לירידה או אובדן כושר עבודה, באחוזים גבוהים יותר.

הטיפול בדיכאון, כמו הטיפול ברוב ההפרעות הנפשיות, מתבסס על מודל ביו-פסיכו-סוציאלי, המשלב התערבויות ביולוגיות (המכוונות לתהליכים כימיים ופיזיולוגיים במוח), פסיכולוגיות (טיפולים שיחתיים וטיפולים התנהגותיים המשפרים את יכולת המטופל להתמודד עם גורמי דחק סביבתיים ועם ביטויי ההפרעה) וחברתיות (ההסתגלות החברתית של המטופל ושיקומו). מחקרים רבים מוכיחים את יעילות הגישה המשולבת. עם זאת, עדיין, ברוב המקרים, המרכיב הביולוגי הוא לב ליבו של הטיפול בדיכאון.

מה החידושים בתחום הטיפול התרופתי בדיכאון?

מקום מרכזי בטיפול הביולוגי תופס הטיפול התרופתי, המכוון לאיזון התהליכים הכימיים במוח. כיום ברשותנו כמה עשרות תכשירים מקבוצות שונות:SSRI, SNRI, NRI, DRI, SARI, NASSA, TCA ועוד, אשר נמצאו כיעילים בטיפול בדיכאון.

מהן מגבלות הטיפול התרופתי בדיכאון?

לטיפול התרופתי מגבלות רבות. ראשית: כ-30% מהמטופלים מגיבים לתרופות באופן חלקי בלבד או לא מגיבים כלל. לכן, במקרים אלה, התערבות בהיבט הכימי של המחלה אינה מספיקה. השפעת התרופות איננה ממוקדת דיה, היא כללית מידי וברוב המקרים אין מספיק אפשרויות להתאמה אינדיבידואלית, המתחשבת בהבדלים אנטומים ופיזיולוגים הקיימים בין בני אדם שונים. תופעות לוואי, אינטראקציות לא רצויות עם תרופות אחרות, הגבלות שימוש בהריון ובזמן ההנקה: כל אלה מדגישים את ההבנה כי הטיפול התרופתי בדיכאון רחוק מלהיות אידיאלי בחלק גדול מהמקרים, ומחדד את מגבלות הטיפול התרופתי.

מה ניתן לעשות במצב של דכאון, חוץ מתרפיה בשיחות ומטיפול תרופתי?

הרחבת הידע שלנו לגבי מבנה המוח ותפקודו במצבים שונים הביאו בשנים האחרונות לפיתוח שיטות שונות המכוונות לשיפור ולאיזון בתפקוד המוח, באמצעות השפעה על המרכיב הפיזי, דהיינו, המרכיב החשמלי, בפעילות המוח. שיטות כמו DBS ו-EpCS )החדרת אלקטרודות באופן מדויק לתוך מרכזים שונים במוח - המעורבים בהתפתחות הדיכאון) הוכחו כיעילות במיוחד.

בהמשך לאמור לעיל, פיתוח ישראלי חדש המתבסס על טיפול בגירוי של אזורים מסוימים במוח על ידי שדה מגנטי ממוקד (גרייה מוחית מגנטית עמוקה; dTMS deep Transcranial Magnetic Stimulation), תופס תאוצה בשנים האחרונות. עוד בשנת 1896 בוצעו על-ידי הרופא הצרפתי ד'ארסונבאל הניסיונות הראשונים להשפיע על המוח באמצעות שדה מגנטי. בתקופה זו, הידע והטכנולוגיה לא היו מפותחים מספיק, כדי לאפשר לבנות פרוטוקול טיפולי יעיל ובהתאם, נעצרה התפתחות הטיפול. כמעט 100 שנים לאחר מכן, בשנת 1985, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שפילד (Sheffeld) שבאנגליה רשמו פטנט על שיטת גרייה מגנטית מוחית ה-rTMS (Repetitive Transcranianial Magnetic Stimulation). גם בשיטה זו מתבצעת גרייה מוחית על-ידי שדה מגנטי, אך היא נעשית בעומק שטחי של 1-2 ס"מ בלבד, שאינו מספיק לקבלת תוצאות בטוחות ויציבות.

מה הביא אפוא לפריצת הדרך בתחום הטיפול בדיכאון באמצעות גרייה מגנטית?

מדענים ממכון ויצמן, בשיתוף גורמים בתעשייה הרפואית, הצליחו לבנות סליל מיוחד אשר מחדיר את השדה האלקטרומגנטי לעומק של 6-8 ס"מ אל תוך המוח. בעומק זה, השדה משפיע ומשפר את תפקודם של המרכזים הפגועים. במקרה של טיפול בדיכאון, מדובר באזור הנקרא Dorso-lateral Prefrontal Cortex: האזור הרגולטורי שתפקודו נמצא ירוד באופן עקבי אצל אנשים הסובלים מדיכאון. שדה אלקטרומגנטי ממוקד, אשר נוצר בטכנולוגיה ייחודית זו, חודר אל תוך המוח ומבצע גרייה (סטימולציה), אשר משפרת את תפקוד האזור הפגוע. הרעיון העומד בבסיס טכנולוגיה זו נשען על העובדה ששינוי בשדה המגנטי גורם לזרם חשמלי (חוק פרדיי). בהתאם, כאשר מופעל שדה מגנטי באופן מיוחד ובתדירות מסוימת, ניתן לגרום לפעילות חשמלית נוספת באזורים נבחרים של המוח ובכך להגביר ולשפר את פעילות אזורים אלה.

האם הטכנולוגיה יעילה ובטוחה?

מרכזי מחקר מובילים בעולם הוכיחו את יעילות הטכנולוגיה (חברת Brainsway) גם במקרי דיכאון קשים העמידים לתרופות, תוך שימת דגש על היותה בטוחה מאוד, ונטולת תופעות לוואי ארוכות טווח. ב-10 השנים האחרונות בוצעו עשרות מחקרים מבוקרים בארץ, בארה"ב, ובאירופה, כולל מחקרים רב-מרכזיים, אשר הוכיחו את בטיחות הטיפול ב-dTMS ואת יעילותו הגבוהה.

המחקרים מראים כי כ-70% מהסובלים מדיכאון עמיד (שאינו מגיב לטיפול התרופתי) מדווחים על שיפור משמעותי במצבם, על ירידה ב-50% לפחות בסימפטומים או רמיסיה מלאה. בהתאם, הטכנולוגיה החדשנית מאושרת על ידי משרד הבריאות והרשות האמריקאית למוצרי מזון ותרופות (FDA) ומהווה פריצת דרך בטיפול בדיכאון ומעוררת תקווה בקרב חולים ובני משפחותיהם.

כפי שנאמר, הטיפול בגרייה מגנטית מוחית עמוקה מיועד לוויסות פעילות חשמלית במוח. להבדיל מהטיפול התרופתי, לטיפול dTMS אין השפעה מערכתית ולכן יש בו הרבה פחות תופעות לוואי יחסית לתרופות. הטיפול ממוקד ומבוקר, ללא תופעות לוואי ארוכות טווח. במקרים נדירים מדווח על תחושה לא נעימה בקרקפת, כאבי ראש ו/או סחרחורות. קיימים דיווחים בודדים על התקף פרכוס קצר במהלך הטיפול.

למי מתאים טיפול בגרייה מגנטית מוחית?

טיפול ב-dTMS מתאים לסובלים מהפרעות ומחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות רבות. למעשה, לכל המקרים בהם מעורבים אזורים ומרכזים מוחיים בטווח פעילות המכשיר. מערכת Brainsway המותקנת במרפאה לגרייה מוחית במרכז הרפואי תל-אביב מתאימה לטיפול בדיכאון עמיד, אוניפולרי וביפולרי (פאזה דיכאונית של הפרעה דו-קוטבית), הפרעה פוסט-טראומתית (PTSD) וסוגים מסוימים של סכיזופרניה.
תהליך הטיפול מתחיל בפגישת אבחון עם רופא מומחה בתחום. טרם תחילת הטיפול, יקבע איזור הגרייה ועוצמת הטיפול, עבור כל מטופל/ת באופן אינדיבידואלי. הטיפול נמשך כ-4 שבועות, 5 ימים בשבוע, כאשר משך הטיפול היומי הוא כחצי שעה. הטיפול אינו מצריך הרדמה, אשפוז או כל הכנה מיוחדת והוא מתבצע בהשגחת רופא.

הטיפול ב-dTMS הנעשה במרכז הרפואי תל אביב מתבצע על-ידי אחות פסיכיאטרית מוסמכת ומנוסה ובהשגחה צמודה של רופא מומחה. המרפאה עצמה ממוקמת בסמוך למרפאה לפסיכיאטריה אמבולטורית, דבר המאפשר, במקרה הצורך, לשלב את הטיפול עם מעקב וטיפול פסיכיאטרי על-ידי רופאים מובילים בתחום, טיפול פסיכולוגי ותמיכה סוציאלית.

המערך הפסיכיאטרי כולל גם מחלקה לטיפול יום, אשר יכולה לתת מענה ותמיכה למטופלים במקום. לסיכום, המערך המוצע מאפשר למקסם את התוצאות של הטיפול ולתת תקווה חדשה למטופלים.

העלות של הטיפול כ-10,000 ש"ח לסדרה של 20 מפגשים, כולל ייעוץ פסיכיאטרי ומעקב.

הכותב, ד"ר מיכאל קרסנושטיין, הוא מומחה לפסיכיאטריה בבית החולים איכילוב

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.