"היעד: לחזק את הרפואה הציבורית"

בשבוע שבו נחתם הסכם ההבראה לבית חולים הדסה, התכנסו ראשי מערכת הבריאות בישראל לכנס השנתי העשירי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה בפתח הכנס כי "משבר הדסה שיקף יותר מכל את אחריות המדינה כלפי מערכת הבריאות. גם כאשר המדינה אינה בעלים, בכל זאת יש לנו אחריות, ולכן, כשגורם כלשהו במערכת הבריאות נקלע למצוקה, עלינו מוטלת האחריות להוציאו מהמצוקה.

"יחד עם זאת, מרגע שהמדינה מקבלת אחריות ומושיטה יד, עלינו לקבל גם סמכות נלווית, כי אין סמכות ללא אחריות. נעניק יד וניתן כספים להדסה, אך נקפיד על אחריות באמצעות מנגנונים מתאימים, כמו: חשב מלווה, אישור הרכב הדירקטוריון וכדומה". פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, שנשא דברים אחריה, התייחס גם הוא לסוגייה: "לא בדקתי את האיתנות הכלכלית של הדסה, וזה אחד הלקחים שיש ללמוד לעתיד, להגדיל את הבקרה על בתי חולים מהסוג הזה".

לדברי השרה, "יש עוד משברים בפתח, אבל, אולי המשברים הרבים במערכת הבריאות מסמלים את המצוינות שלה, ששמה נודע למרחוק, ואפילו לפי ארגון OECD, אנחנו מערכת מצוינת. אנחנו מערכת שרעבה לתקציבים, אבל אין לנו לובי חזק כמו של מערכת הביטחון. המערכת נמצאת במצוקה כספית מתמשכת, ובכל זאת שומרת על מעמדה כאחת ממערכות הבריאות המצוינות בעולם ואנחנו לא מפסיקים להתחדש.

"יצאנו השנה בהנהגתו הנמרצת של פרופ' גמזו לתהליך אקרדטיציה בבתי החולים, וכבר תוך תקופה קצרה זה קורה. אני מבקשת להגיד תודה למנכ"ל היוצא, רוני גמזו, שתוכנית לאומית למדדי איכות בבתי החולים היא אחד הפרוייקטים שהוא יזם, הוביל ויישם".

האתגר הבא: מחלות כרוניות

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא הציג את היעדים שעמדו לפניו בזמן כהונתו: "המערכת הציבורית במתקפה", אמר, "היעד המרכזי היה ונשאר חיזוק אופייה של המערכת הציבורית על ידי חיזוק סל הבריאות". בהקשר זה הזכיר את הרפורמה בבריאות הנפש, ואת טיפולי השיניים לילדים, שהחלו בתקופת כהונתו.

כמו כן תיאר את המערכת הממוחשבת שמחברת בין קופות החולים לבתי החולים הממשלתיים, שמאפשרת נגישות למידע רפואי על מנת לתת טיפול טוב יותר. "יש הרבה ביקורת, אבל היינו חייבים לשים סוף למצב שאף אחד לא מדבר עם אף אחד. נשארו פחות מעשרה אחוז מהתושבים שלא מחוברים. אין צורך כבר בפקסים. זאת מערכת ריכוזית קופות החולים ו-80% מהמיטות בבתי החולים, כשבתי החולים פרטיים בשלבי היערכות... השקענו בסטנדרטים הכי גבוהים לאבטחת מידע והגנה ממתקפות זדוניות".

יעד נוסף במסגרת חיזוק המערכת הציבורית, הוא ריסון המימון הפרטי במערכת, על ידי עצירת הגידול של ספקי השירותיים הפרטייים, הגבלת פוליסות הביטוח. לדבריו, חובת מערכת הבריאות להסתכל גם על הפערים החברתיים, כדי להנגיש את הטיפול לכלל האוכלוסייה. ההשתתפות העצמית למטופלים ירדה והוקם מוקד מידע רפואי בכמה שפות: "הקמנו מוקד תרגום, חייבים לעשות הכל כדי להנגיש תרבותית, יש הרבה מה לעשות", אמר. כמו כן הזכיר את מרפאת פליטים שנותנת שירות בניגוד להחלטות ממשלה, ואת תיעדוף הפריפריה. "כל תשתית שקיבלנו קיבלה עדיפות בפריפריה, תקנים ומיטות". לדבריו, למרות מצוקת כוח האדם, תקני רופאים ואחיות אוישו, חל גידול של 7% במיטות, 270 רופאים ו-1,400 מיטות נוספו, וכן נקלטו אלף רופאים וסביב 1,500 אחיות במערכת.

לדברי פרופ' גמזו, נושא אי שיוויון וחיזוק המערכת הציבורית ימשיכו ללוות את מערכת הבריאות בשנים הקרובות. האתגר הבא הוא הטיפול במחלות כרוניות, בשל הגידול בתוחלת החיים. "אנו חייבים להתכונן לעומס לא רגיל של מחלות כרוניות. לדוגמה, מכיתה א' לכיתה ז' יש קפיצה של 30% בהשמנת ילדים. בתוכנית משרד הבריאות לקידום אורח חיים בריא, תוכנית לאומית, תו בריאות ללחם בריא, צמצום הצורךבאישור למכון כושר\ רשויות המקדמות בריאות וכן התייחסות לנושא במבחני התמיכה לקופות".

מנכ"ל משרד הבריאות הזכיר נושאים נוספים שטופלו במהלך כהונתו, טיפול במשברים דוגמת אלטרוקסין, שתלי הסיליקון, סערת הפוליו ועוד. הוא ציין את ההצלחה בהגבלת העישון במקומות ציבוריים, הגבלה ניכרת של פרסום משקאות משכרים, ודרישה לסימון מפורט יותר של ערכים תזונתיים על גבי אריזות המזון. "בדבר אחד נכשלנו בהגבלת מוצרי עישון, יש לובי מאוד חזק", התריע.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות וכושר.