ADHD: הקשר בין ריטלין לעישון
מסקירת מחקרים מקיפה עולה כי הטיפול בתרופות ממריצות מלווה בסיכון נמוך יותר לעישון בבני נוער עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. מה ההסבר?
תופעת לוואי חיובית לריטלין? טיפול קבוע בתרופות ממריצות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) עשוי להפחית את הנטייה לעישון בקרב צעירים; כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics.
הסקירה כללה 14 מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית, עם נתונים על כ-2,300 משתתפים. מתשעה מחקרים עלה קשר בין תרופות ממריצות לבין שיעורי עישון נמוכים יותר או התחלת עישון בשלב מאוחר יותר, חמישה מחקרים לא הדגימו כל קשר ולשלושה מחקרים היו תוצאות סותרות. לדברי החוקרים, זוהי הסקירה הגדולה ביותר עד כה להערכת הקשר בין טיפול בתרופות ממריצות ובין עישון בקרב סובלים ADHD.
הנתונים הצביעו על השפעה מגנה גדולה יותר במתבגרים בהשוואה למבוגרים צעירים, וכן בבנות בהשוואה לבנים. החוקרים מצאו גם השפעה מגנה גדולה יותר במשתתפים ממרפאות בהשוואה למשתתפים שטופלו בקהילה, עדות לכך שקשר כזה יכול להיות בולט יותר בחולים עם הפרעות חמורות יותר. ייתכן עם זאת, כי שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב צעירים מטופלים מאחר שתסמיני ADHD והמוגבלות חמורים פחות עם הטיפול התרופתי.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין טיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות באמצעות תרופות ממריצות לשיעורי עישון נמוכים יותר, אך אינם יכולים לקבוע אם הטיפול התרופתי הוביל ישירות להפחתת שיעורי עישון.
שני הסוגים העיקריים של תרופות ממריצות לטיפול ב-ADHD מכילים מתילפנידט כמו ריטלין או קונצרטה, או אמפטמינים כמו הטיפולים אדרל או ויואנס.
בואו לדבר על זה בפורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים.
