אבטלה וסיכון לפוסט טראומה

המצב התעסוקתי הוא הגורם המנבא החשוב ביותר של חומרת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומה), כאשר קרוב לשני שלישים מהחולים הם מובטלים. כך עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי מטעם האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה.

החוקרים אספו נתונים על 104 חולים, מרביתם נשים, בגיל ממוצע 37. מרבית המשתתפים (71%) דיווחו על יותר מאירוע טראומטי אחד, כאשר קרוב ל-40% דיווחו על תקיפה מינית כאירוע הטראומטי ביותר.

מהמחקר עולה קשר בין דרגת חומרה גבוהה יותר של תסמונת דחק בתר חבלתית לאבטלה. קשה לקבוע את הסיבתיות בין PTSD ובין אבטלה, אך די ברור כי ככל שהחולה שרוי במצב קשה יותר, כך סיכויי התעסוקה קטנים יותר. מעבר לאבטלה, סוגי טראומה חמורים יותר (דוגמת מלחמה או קרב או טראומה מינית לפני גיל 18) היו גורמים מנבאים משמעותיים אחרים לחומרת התפתחות פוסט טראומה.

החוקרים מציינים כי יש לקחת בחשבון כי מצב של פוסט טראומה לעתים מלווה בסטיגמה במקום העבודה. לדבריהם, כאשר שאלו אנשי צוות ב-69 חברות מובילות לדעתם בנוגע להעסקת יוצאי צבא, 61% טענו כי לא היו בטוחים באשר להעסקת אדם עם תסמונת דחק בתר-חבלתית.

בנוסף, קשה לקבוע אם ההשפעה של תסמונת דחק בתר-חבלתית על התעסוקה גדולה יותר מההשפעה של הפרעות פסיכיאטריות אחרות, דוגמת דיכאון מג'ורי, מאחר שחולים רבים שהשתתפו במחקר הנוכחי סבלו מהפרעות פסיכיאטריות נוספות.

בואו לדבר על זה בפורום טראומה והלם קרב.