אובדנות בבני נוער: מדוע?

חשיפה למעשי אלימות היא רק אחד מבין משלב גורמים המובילים למעשי אובדנות בילדים מעשי אובדנות בצעירים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכנס מטעםAnxiety and Depression Association of America.

בין השנים 1998-2011 תועדו 94 מקרי מוות עקב אובדנות בקרב צעירים בני 10 עד 19 בטורונטו שבקנדה. עם זאת, מבין אלו, רק שישה מקרי תמותה כללו חשיפה לבריונות כגורם מרכזי למעשה האובדני. החוקרים זיהו גורמי דחק באמצעות שיחות עם בני המשפחה, חברים ורופאים, כמו גם דו"חות משטרה, רישומי בתי חולים והעתקי מסמכים פתולוגיים.

מבין כל המקרים, 14 ילדים התאבדו בגיל 10-14 שנים, 35 בני 15-17 ו-45 בני נוער בגיל 18-19 שנים. מרבית המתאבדים (70%) היו בנים, 84% התגוררו עם משפחותיהם או חברים, 30% מהם השאירו מכתב התאבדות.

גורמי הדחק הנפוצים ביותר שזוהו כללו קונפליקט עם ההורים (21.3%), בעיות עם בן/בת זוג (17%), בעיות אקדמיות (10.6%) ובעיות עם מערכת המשפט או החוק (10.6%). מחלה פסיכיאטרית ו/או מחלה גופנית זוהו ב-78.7% מהמקרים ודיכאון תועד ב-40.4% מהמקרים.

בריונות זוהתה כגורם שתרם לשישה מקרי אובדנות, אך לא זוהו מקרי מוות עם אובדנות ברשת האינטרנט. בנוסף, בריונות זוהתה כגורם התורם היחיד בפחות מחמישה מקרי תמותה.

החוקרים מדגישים כי יש להשקיע מאמצים רבים בחינוך והדרכה, מאחר שישנם גורמי דחק רבים התורמים למקרי תמותה עקב אובדנות. יש להיות כנים עם הילדים ולהסביר להם כי הם עלולים לסבול מקשיים וכי מדובר בחלק מהחיים, ולספק להם גישות ואמצעים להתמודדות.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.