הרפורמה בבריאות הנפש: מדריך
הרפורמה בבריאות הנפש עומדת להיכנס לתוקף בימים אלה. מהם עיקרי הרפורמה? מדוע היא נחשבת רגע היסטורי? וכיצד היא תורמת לזכויות החולה? מדריך מיוחד
הרפורמה בבריאות הנפש תיכנס לתוקף במהלך חודש יולי. מדובר למעשה בתוכנית להסדרת זכויות רפואיות של פגועי נפש בישראל. "התוכנית העתידית מדברת על העברת שירותי בריאות הנפש מהמדינה לידי קופות החולים", מבהירה ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש, הפועלת למען קידום זכויותיהם ואיכות חייהם של פגועי הנפש. "התוכנית המדוברת נועדה לתקן עוול בן שנים רבות, שנים שבהן תחום בריאות הנפש היה מטופל בנפרד מתחלואי הגוף האחרים".
מה יצרה ההפרדה בין תחומי הבריאות השונים לבין תחום הנפש?
ד"ר הלה הדס: "ההפרדה יצרה סרבול ותפקוד לקוי בטיפול בחולים, שהשפיע על מצבם הרפואי הנפשי והכללי. מעתה, כמו שאדם הנזקק לטיפול רפואי בכל תחום, מגיע באופן טבעי ונורמטיבי לרופא המשפחה בקופת החולים שלו - כך יוכל כעת כל אדם לקבל מקופת החולים גם שירותי בריאות נפש, מה שלא היה קיים עד כה. הטיפול שיקבל האדם יחבר בין גוף ונפש. יש להבין כי עד לרפורמה זו, תחום בריאות הנפש טופל במרפאות שמפעילה המדינה, כלומר: משרד הבריאות. כך יוצא שהרגולטור הוא גם זה שהעניק את השירות, דבר שמזמן היה צריך להשתנות".
על דבריה של ד"ר הדס, מוסיף פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לפסיכיאטריה: "הרפורמה בבריאות הנפש חשובה ביותר לטיפול הנכון באדם הלוקה במחלה נפשית, מכיוון שהטיפול הפסיכיאטרי הוחרג עד כה מהחוק הממלכתי לטיפול בחולים. כתוצאה מכך, המערך הפסיכיאטרי סבל - וממשיך לסבול - מתקינה נמוכה, חוסר תקציבים ומתקנים ירודים מאוד. מספיק לבקר בבית החולים הפסיכיאטרים בארץ כדי לזהות את הרמה הירודה של מבני מחלקות האשפוז.
כיצד מתבטא המצב? בצפיפות בבתי החולים לפגועי נפש, למשל?
פרופ' גרינהאוס: "המצב מתבטא בכשלים רבים. מחלקות האשפוז צפופות והתפוסה בהן מגיעה עד כדי 120-140%. כמו כן, חדרי הטיפול במרפאות מסוימות לא עומדים בתקן שמשרד הבריאות עצמו קבע הן מבחינת גודל, הן בנגישות והן בפרטיות הנדרשת במחלקה פסיכיאטרית". 
מהם הצרכים העיקריים של פגועי הנפש, ממערכת הבריאות בישראל?
פרופ' גרינהאוס: "אנשים הסובלים מתחלואה פסיכיאטרית זקוקים לטיפול נכון ומקיף. טיפול כזה כולל טיפול פסיכיאטרי מודרני, ליווי פסיכותרפי, ליווי למשפחות כאשר יש צורך - ושיקום אישי, תעסוקתי וחברתי".
ד"ר הדס מוסיפה: "חשוב להבין כי בעבור האנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית - וכן בעבור בני משפחותיהם וארגוני זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות - הרפורמה הזאת היא רגע היסטורי ומכונן, אשר עתיד לשים קץ לעוול ארוך השנים. לקופות החולים יהיה אינטרס להעניק טיפול איכותי, כדי שאנשים לא ימצאו עצמם באשפוזים חוזרים, שכן עלות יום אשפוז יקרה יותר מעלות טיפול בקהילה".
"לאנשים הנזקקים לטיפול פסיכיאטרי, אשר יקבלו טיפול תרופתי איכותי, יהיה הרבה יותר קל להגיע למערך השיקום ולהסתייע בו בדרכם חזרה לתפקוד נורמטיבי בקהילה, ולאחר מכן אף להשתלב חזרה במעגל התעסוקה - ולחיות חיים מלאים ובעלי משמעות". 
מדוע הרפורמה חיונית כל כך לביצוע דווקא בימים אלה?
פרופ' גרינהאוס: "במשך 15 השנים האחרונות, מערך בריאות הנפש עסוק מאוד בנושא הרפורמה, באופן שגרם להתפתחות המקצועית בתחום הפסיכיאטריה להיעצר כמעט לחלוטין. הדיונים הבלתי פוסקים על הרפורמה לא עסקו בשיפורים בטיפול בחולה, אלא באספקטים כלכליים ופרופסיונליים, שלא נגעו ישירות לאקט הטיפולי ולמטופלים".
כיצד הרפורמה החדשה אמורה לסייע לאיכות חייהם של החולים?
ד"ר הדס: "הרפורמה צפויה להביא לשיפור בזמינות, לצמצום משך ההמתנה ולהנגשת שירותי בריאות הנפש לציבור הרחב, בעקבות פתיחת מרפאות נוספות על ידי קופות החולים והרחבת השירותים הקיימים".
"מרגע כניסתה לתוקף של הרפורמה, ביולי הקרוב, כל תושב מדינת ישראל, אשר על פי שיקול דעת רפואי יהיה זקוק לטיפול נפשי, יהיה זכאי לקבלו באמצעות קופת החולים שבה הוא חבר. אנשים המטופלים כיום במרפאות הציבוריות, יוכלו להמשיך לקבל שם את הטיפול, אלא אם כן קופת החולים שבה המטופל מבוטח הציעה לו מקום מתאים אחר".
כיצד תתבטא הרפורמה ברמה הפרטנית?
ד"ר הדס: "הרפורמה נועדה להסדיר זכויות רפואיות, לחבר בין רפואת הגוף לרפואת הנפש, להתבונן באופן הוליסטי על המטופל, להנגיש עבורו את השירות, לקצר את התורים ולהפחית את הסטיגמה שהועצמה מנפרדות הטיפול הרפואי בין גוף לנפש".
כיצד רפורמה זו אמורה לסייע לאיכות חייהם של החולים?
ד"ר הדס: "כיום, כשהמדינה היא המעניקה את שירותי בריאות הנפש לאוכלוסייה הנזקקת להם, התורים לשירותים לבריאות הנפש ארוכים מאוד - ולעתים אנשים נאלצים לחכות בתור גם שנה ויותר. הדבר גורם לכך שהרפואה הפרטית משגשגת, בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. בדרך כלל אין בידם של אנשים הזקוקים לה את היכולת לעמוד בתשלומים הגבוהים על הטיפולים הפרטיים".
"הרפורמה תביא לקיצור משמעותי בתורים. בנוסף, היא תביא לפתיחת מרפאות רבות ברחבי הארץ, שיפעלו בנוסף למרפאות לבריאות הנפש הקיימות היום, ויקצרו משמעותית את זמן ההמתנה לטיפול".
פרופ' גרינהאוס מוסיף על כך: "הרפורמה תאפשר רצף טיפולי נכון, בין המערך האשפוזי, מערך המרפאות והרפואה הכללית - דבר שהיום לא מתבצע בצורה המיטיבה עם החולה".
האם הרפורמה החדשה עלולה לפגוע בזכויות החולים?
פרופ' גרינהאוס: "ממש לא. זה טיעון אשר שב ועולה, ללא ביסוס במציאות הרפואית. זכויות החולים שמורות היטב, גם ברפואה הכללית וגם ברפואה הפסיכיאטרית, בתוך הרפורמה. כדי להמשיך ולשמור על זכויות החולים, צריך לאפשר פיתוח של מנגנוני בקרה מתאימים".
גם ד"ר הדס מגיבה לטענה זו ואומרת, שלא רק שהרפורמה לא תפגע בזכויות, אלא שהיא נועדה לסייע: "כיום האוכלוסייה המטופלת במערכת הפסיכיאטריה היא אוכלוסייה מודרת ומורחקת. ברגע שאדם הזקוק לטיפול יגיע כאחד האדם לרופא המשפחה שלו ויחכה בתור, כפי שאנשים מחכים בתור לאורתופד או לקרדיולוג, כך יהיה גם לגבי תחום בריאות הנפש. יש בכך ערך להפחתת הסטיגמה כלפי האוכלוסייה הנזקקת לטיפול נפשי".
כיצד תשפיע בעיניך הרפורמה על מטופלים חדשים?
ד"ר הדס: "אין בלבי ספק שהרפורמה תיטיב עמם מאוד. הם לא ייאלצו לחכות לאורך חודשים בתור לטיפול, אלא יקבלו טיפול מהיר ואיכותי יותר. והכי חשוב: יסבלו הרבה פחות מהסטיגמה הקיימת היום כלפי אוכלוסיית המטופלים בבריאות הנפש".
בואו לדבר על זה בפורום בריאות הנפש.
