אח בוגר? שיפור חברתי לאוטיסט

יש לצפות להתנהגות מסתגלת טובה יותר בתחום החברתי של ילד הנמצא על הרצף האוטיסטי בנוכחות אח בוגר. ממחקר ישראלי חדש מסתבר שלגורמים סביבתיים השפעה ברורה על התסמינים הקליניים של רצף האוטיזם בנוסף להשפעתם של גורמים ביולוגיים כמו יכולת קוגניטיבית: נמצא קשר מובהק בין הרמה הקוגניטיבית של ילדים על רצף האוטיזם ושיש להם אחים בוגרים, לבין היכולת החברתית שלהם, כפי שבאה לידי ביטוי בתפקודם החברתי בחיי היומיום.
רצף האוטיזם מוגדר כהפרעה על בסיס נוירולוגי התפתחותי המאופיין בחסרים חברתיים-תקשורתיים ובנוכחות של התנהגות חזרתית ותחומי עניין ייחודיים ואינטנסיביים.

המחקר שנערך על-ידי החוקרים פרופ' אסתר בן יצחק וד"ר גיל צוקרמן, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, וד"ר דיצה צחור, מהמרכז לאוטיזם שבאסף הרופא, בדק את ההשפעה של נוכחות אח בוגר על חומרת התסמינים ועל התפקוד של האח על רצף האוטיזם, במיוחד נוכח מיעוט המחקרים בסוגיה זו.

יש לזכור שלחשיבותו של אח בוגר קיימת גם השלכה מעשית ביחס לארגון הטיפול המיטבי באחיו הצעיר על רצף האוטיזם. לשילובו של אח בוגר במערך הטיפולים יכולה להיות תרומה משמעותית בשעת הטיפול עצמו, ועוד יותר מכך ביישום של הנלמד בחיי היומיום בבית.

עם אח בוגר: תסמיני אוטיזם מופחתים בתחום החברתי

המחקר כלל 126 ילדים (110 בנים ו-16 בנות) בטווח הגילאים שנה וחצי ועד חמש שנים (גיל ממוצע של שנתיים וחצי) שאובחנו על רצף האוטיזם. מבין ילדי המחקר, 67 ילדים היו יחידים במשפחה והוגדרו כקבוצת "ללא אחים". לקבוצה זו הותאמה קבוצה בת 59 ילדים שלהם לפחות אח בוגר אחד עם התפתחות טיפוסית אך ללא אחים צעירים - הקבוצה "עם אח/ים בוגר". ההתאמה בין הקבוצות נעשתה על-פי גיל, מין והיכולת הקוגניטיבית של הילד. שתי הקבוצות לא נבדלו בממוצעי הגיל, היכולת הקוגניטיבית והתפלגות המינים.

בתהליך האבחון נבדקו הילדים במבדקים סטנדרטיים לאבחנה של רצף האוטיזם ולהערכה של חומרת התסמינים. מבדקים אלו כללו ריאיון הורים מפורט. כמו כן, נערכה תצפית מובנית על הילד. בנוסף בוצעה הערכה של הרמה הקוגניטיבית ושל היכולת ההסתגלות של הילד, ובדיקה נוירולוגית מקיפה.

בהשוואה בין שתי הקבוצות שהוגדרו נמצא שהתסמינים בתחום החברתי כפי שנמצאו בתצפית המובנית היו חמורים פחות באופן משמעותי בקבוצה עם האחים לעומת חומרת התסמינים בקבוצה ללא האחים. בתחום של ההתנהגות החזרתית ותחומי העניין הייחודיים לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

בבדיקה שנערכה לזיהוי הגורמים המנבאים את חומרת התסמינים בתחום החברתי-תקשורתי נמצא שיכולת קוגניטיבית גבוהה יותר ונוכחות של אח בוגר במשפחה ניבאו חומרת תסמינים מופחתת.

תאוריית ה-mind: יכולת לזהות ולהעריך רגשות האחר

ממצאי המחקר יכולים להיות מוסברים בכך שגדילה בסביבת אחים בוגרים מזמנת מפגש חברתי שונה מזה המוצע על-ידי ההורים, ודומה יותר לזה המתקיים בין ילדים. מפגש זה מאפשר חיקוי, משחק חופשי, משחק הדדי, תקשורת מילולית ובלתי מילולית ורכישה של חוקים חברתיים ומיומנויות של תאוריית ה-mind (יכולת האדם לזהות ולהעריך את מחשבותיו, אמונותיו ידיעותיו ורגשותיו של האחר, ועומדת בבסיס היכולת האנושית להבנת קודים חברתיים ולפיתוח רגשות אמפתיה לאחר).

מממצאי המחקר עולה שרק בנוכחות אח בוגר יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר מובילה גם להתנהגות מסתגלת טובה יותר בתחום החברתי.

מחקר חדשני זה חלוצי בתחום, וממצאיו מעודדים להמשיך ולבחון היבטים נוספים כמו נוכחות אח צעיר במשפחה, השפעת מין וגיל האח, מספר האחים ומשתנים נוספים הקשורים להרכב המשפחתי.

בואו לדבר על זה בפורום אוטיזם.